השנאה התהומית, החולנית עד פאתטית, שרוחשים כמה אישים לראש הממשלה, ומביאה אותם להשתמש בכל אמצעי התקשורת הרחבים העומדים לרשותם כדי להשמיץ ולזרוק רפש בכל דבר שקשור בו - מחליאה עד קבס.
עד כמה נמוך יורדים גורמים אינטרסנטים אלה, המשלים עצמם שאם ישיגו את הפלת הממשלה - יזכו הם עצמם בכסאות מהם הודחו כבר בעבר לאור כשלונותיהם - עד כי הם לא בוחלים לעסוק בנעלי אשת רה"מ, בעוזרת היחסנית, או בפקידיו ונאמניו שגם מהם יש שהפכו לכאלה שנגדו? מדוע חשבון המים בביתו מדאיג אותם כל כך, בעוד המיליונים שעלתה מסיבת יום הולדתו של הנשיא לשעבר, והתשלומים לקלינטון ואחרים כדי שיבואי להתארח במסיבה - מדוע כל אלה לא הזיזו לאף אחד משמאלני המחץ? צפצוף לא נשמע לאורך כל ימי המדינה, על ביזיונות שנעשו בקרב השלטון המפא"יניקי וממשיכי דרכו. אך כל גלידה שליקק מישהו בבית רה"מ גרמה למשמיצים זעזוע והלם.
ןמדוע עיתון אותו קוראת רוב המדינה,
ישראל היום, שלא כולם קוראים אותו כחינמון, אלא משלמים עבורו כמינויים, כמו גם מתחריו, מדוע החבורה הקיצונית שמייצגת רק את המיעוט בעם, עושה את כל שביכולתה כדי למחוק את קיומו של עיתון מצוין זה? על-מנת שמזימתם תצלח, הם הגיעו עימה עד לכדי הצעת חוק בכנסת, שלא יאפשר את קיום העיתון הכה נפוץ ומעולה, בעוד את הצהובונים המתחרים, המחולקים חינם אף הם, לכל נוסעי הרכבות, בכניסות לבניינים ציבוריים רבי קהל, ותוכלו למוצאם אף במכולות וחנויות קטנות ... אותם מותר לחלק חינם ולהופיע כל השבוע, כולל סופשבוע, אך (לדעתם) - לישראל היום אין עומדת זכות זו..
מי הם הקבוצה הקטנה הבזה לשורשי עצמיותה ולזהותה, ששכחו, או לא ידעו אף פעם, מה עבר על עם ישראל בארבעת אלפי שנות קיומו, ומה החזיק אותו בחיים, חרף כל הפוגרומים בגולה, והמלחמות שאף פעם לא פסקו מאז ישבנו כאן, בימי קדם ועד היום? לדעתם: הציונות - יוק. אין חיה כזאת. הכל אצלם "פוסט ציוני". כאילו שבו כל היהודים בעולם חזרה לארץ מולדתם, ויושבים בה איש תחת גפנו ותחת תאנתו...ולכן מיותר להביע את הכמיהה לציון בשימוש במילה "ציונות".
כיצד הפכו צאצאי המתנחלים ההיסטורים בפלשתינה א"י (ארץ ישראל), שעזבו את ביתם ומשפחותיהם ברוסיה ובתימן, ובנו כאן את ביתם מחדש, כנגד כל החוקים והמיגבלות, מצד הכובשים הטורקים והאנגלים - כיצד הם הפכו לשונאי-עצמם, ליצורים כה נחותים, המוכנים להרוס את מולדתם הישנה-חדשה ובלבד שישיגו את זממם - כס השלטון?
התשובה לכך פשוטה. מאז הפילוג בציונות בתחילת המאה ה-20, כשהחלק השמאלי שלה (פועלי ציון) השתלט על כל המוסדות היהודים כאן, ובהמשך - על כל אמצעי התקשורת - אין לאף אחד תקווה לפתוח פה ולומר את אשר על ליבו, במידה וזה בניגוד לקונספט שלהם, המשכו של הבולשביזם והז'דנוביזם הקומוניסטים.
הפחד והיראה מפני השולטים ביד רמה באמצעי התקשורת, גורמת לאנשים מוכשרים להתקרנף, להסתיר את דעתם האמיתית, ו"לזרום" עם הרוח השמאלנית "יפת הנפש". עד כדי הגנה על
הערבים המסכנים והמדוכאים, כמו גם על
המסתננים מאפריקה, שהכתבה אמש אצל
שרון גל בערוץ 20 החרידה את כל הצופים בה, למראה הפשע, הסחר בסמים, מעשי האונס ושאר הפשעים המתחוללים בדרום תל אביב לאור היום וללא תגובת שלטונות החוק הישראלים.
וגולת הכותרת: מסע ההחרמה של הצעת החוק האמור לקבוע באופן חוקי שמדינת ישראל היא מדינת
הלאום היהודי. מה לעשות- והן הלאום והן הדת שלנו זהים? זה יוצא דופן משאר העמים, שלא רק בזה נבדלנו מהם. מכיוון שלא ייתכן שנפריד בין הלאום היהודי והדת היהודית, ברור שהמדינה היהודית שייסד בן-גוריון, ועליה הכריז ב-ה' באייר תש"ח היא
ללאום היהודי עם ערכים דמוקרטיים לכל אזרחיה. אך לא מדינה לבני כל הלאומים.
ושלא תהיה כאן אי-הבנה: ערבים ישראלים כמו הדרוזים למשל, המשרתים בצה"ל, ועל גבורתם אנו חבים להם רבות, נחשבים לאזרחי מדינת ישראל שווי זכויות לכל דבר. אך לא ראוי לכלול בין אלה את המצהירים השכם והערב שהם "פלשתינים-ישראלים". כי אין דבר כזה. או שאתה ישראלי, או שתעבור לארץ אליה אתה משייך את לאומיותך. ואין זו מדינת ישראל.
ההבדל הקטן הזה, מיצוק המושג "לאום יהודי" והבהרתו, שמדגים את זהותנו ללא הטלת ספק בה - הבדל הקטן שלא מותיר לבני כל העמים להגיח כאן ולדרוש להיכלל בין בני הלאום שלנו, ההבדל הזה הוא שמסעיר את יפי נפשם של המתכחשים לזהות המקורית שלהם..
מעניין מה צופן לנו בחובו השבוע הזה והבא אחריו עלינו לטובה, אמן. התיגבר התבונה על ההתלהמות ותאוות השלטון המשכרת? האם למישהו איכפת בכלל מהמדינה?