חוק הלאום דרוש כדי שגם העם היהודי כולו, בארץ ובגולה, יהיה מוּדע לכך שיש לו הזכות לריבונות על ארץ ישראל, מולדתו היחידה (מידי פעם מתברר שיש כאלה שלא ממש מוּדעים לכך), וגם כדי לאותת לשאר העולם ובעיקר לערבים הכופרים בזכות היסטורית זו כפי שהיא מוגדרת היטב במגילת העצמאות, לפיה ארץ ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי, כפי שנזכר גם בהצהרת בלפור מ-1917, בוועידת סאן רמו ב-1920 (בשני המקרים הובטחו ליהודים שתי הגדות לירדן) ובהחלטת האו"ם מכ"ט (29) בנובמבר 1947 (בה צומצם שטח המדינה היהודית לחלק זעיר מהגדה המערבית של הירדן).
ועידת סאן רמו: שתי גדות לירדן ועידת סן רמו הייתה ועידה בינלאומית שנערכה בסן רמו שבאיטליה מ-19 עד 26 באפריל 1920 בהשתתפות מדינות ההסכמה במלחמת העולם הראשונה, ודנה בחלוקת האימפריה העות'מאנית לשעבר בין המעצמות האירופיות המנצחות. הוועידה נערכה בהמשך לפגישה שהתקיימה בין 12 ל-23 בפברואר בלונדון, ולמעשה רק אישרה את ההחלטות שנתקבלו בפגישה. בוועידת סן רמו השתתפו ראשי ממשלות בריטניה, צרפת, איטליה ויוון, ונציגי יפן ובלגיה.
הוועידה אישרה מחדש ובהרחבה את תנאי הסכם סייקס-פיקו בין צרפת לבריטניה לחלוקת האזור, שנחתם ב-16 במאי 1916. ב-24 באפריל 1920 החליטה הוועידה למסור לבריטניה את השלטון על ארץ ישראל במנדט. המנדט כלל את שתי גדות הירדן, כולל עבר הירדן המזרחי. כמו-כן החליטה הוועידה לכלול במנדט את הצהרת בלפור ולהטיל על בריטניה, כמעצמה המנדטורית, את האחריות למימוש ההצהרה. בהחלטה על מסירת המנדט נאמר: "בעלת המנדט תהיה אחראית להגשמת ההצהרה שממשלת בריטניה פרסמה ביום 2 בנובמבר 1917, ושנתקבלה על-ידי ממשלות ההסכמה האחרות, לטובת ייסוד 'הבית הלאומי' לעם היהודי בארץ-ישראל".
החלטת כ"ט בנובמבר צמצמה לפני 67 שנים, ביום כ"ט (29) בנובמבר, החליט האו"ם על הקמת מדינה יהודית זעירה לצד מדינה ערבית גדולה, בשטח שבין הירדן לים. היישוב היהודי קיבל את ההחלטה בשמחה ובהסכמה מלאה. הערבים כולם התנגדו.
נוהגים לספר לנו שבזכות ההחלטה הזו בכ"ט בנובמבר קמה מדינת ישראל. האמת היא שהמדינה קמה רק בעקבות החלטה אחרת, זו של כל מדינות ערב, שסירבו לקבל את ההחלטה והזדרזו לתקוף את היישובים היהודיים מכל עבר. רק בזכות ניצחונו של צה"ל, ולא עקב החלטה כלשהי באו"ם, הוקמה המדינה.
רק כוחם ונחישותם של תושבי מדינת ישראל, יהודים ולא-יהודים, מונעים עד היום את שאיפת הערבים להבטיח ריבונות ערבית בכל המזרח התיכון.
הנוסח המוצע לחוק הלאום להלן נוסח שאני מציע כפתיח לחוק הלאום, שלדעתי יסכימו לו כולם - ימין ושמאל, יהודים ולא-יהודים. הנוסח המוצע כולל את ההסכמות וההחלטות שהתקבלו בכל המסגרות הבינלאומיות מאז 1917 עד 1947, כפי שהובאו לעיל:
"מדינת ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי ושל כל הלא-יהודים היושבים בה ומכירים בזכות הריבונות היהודית על ארץ ישראל. מדינת ישראל תהא בעלת משטר דמוקרטי כפי שהוא מוגדר במגילת העצמאות".
חוק לאום מחייב הסכמה רחבה מאוד, לפחות בישראל. אפשר שנוסח כזה לא יתקבל על-ידי מספר יהודים קיצוניים ויידחה בוודאי על-ידי ערבים ואירופים קיצוניים. ההערכה שלי היא שמכל מקום - נוסח כזה יזכה להסכמה רחבה בישראל, על-ידי השמאל והימין, יהודים ולא-יהודים.
הסרטון על ועידת סאן רמו מבהיר זאת בפירוש.
הכותב, זאב בן-יוסף, הוא ממייסדי הליכוד, חבר מרכז, חבר מזכירות וחבר לשכה, מוותיקי תנועת בית"ר, עיתונאי, פובליציסט, עורך כתבי עת, איש הסברה ויחסי ציבור מזה יובל שנים, בעל תואר ראשון במדע המדינה ויחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה העברית, משלים בה תואר שני בפילוסופיה של המדעים.
