הסקרים המתפרסמים בתקשורת הם לכל היותר שעשועון נחמד ואין בינם לבין חיזוי תוצאות הבחירות דבר וחצי דבר. בראשית השאלה הנשאלת היא "לו הבחירות היו מתקיימות היום" - ובכן הבחירות אינן מתקיימות במועד עריכת הסקר. שנית - אוכלוסיית ישראל מסובכת לדגימה כיוון שיש ציבורים רבים וגדולים שאינם משיבים תשובה אמיתית, אם בכלל, על שאלת הסקר: ערבים (רק 1.2 מיליון מ-8 מיליון), חרדים, חלק גדול מעולי ברה"מ לשעבר ועוד. את התפלגות של כמעט מחצית מהאוכלוסייה יש להעריך/לנחש.
שלישית - אחוז ההצבעה ירד מאוד. ממערכות בחירות שבהן כמעט כל ישראלי שחי בארץ השתתף ירדנו בערך בשליש. לא פעם מי שאומר שישתתף לבטח בבחירות אינו משתתף ואילו אחרים שלא היו בטוחים בכל זאת הלכו לקלפי.
כדי להציג את הסטייה העצומה אציג שקלול של כל הסקרים שבוצעו בתחילת דצמבר 2012 (מה שנקרא- סקר הסקרים). הליכוד ביתנו 39 (בבחירות 31), העבודה 20 (15). יש עתיד 8 (19) הבית היהודי 10 (12) התנועה 8 (6) מרץ 4 (6) ועוד.
הפער בין הסקר ותוצאות האמת עצום. אז חשוב לזכור כי מדבר ס(ש)קר תרחק.
אגב, כשעשוע וכנושא בפגישות עם חברים לאלו שאין להם נושאי שיחה אחרים אפשר להעביר ערב בחיזוי מי יהיה ראש ה
ממשלה הבא(ה) על-פי הסקרים.
להסיק מכך מסקנות - מוגזם.
ומילה אחרונה למי שאומרים שאין מועמד לראשות ממשלה פרט לנתניהו. להזכירכם ב-1996 התמודד
שמעון פרס מול נתניהו. גם אז אמרו מי זה הביבי הזה? הוא לא מועמד מול פרס. והסוף העצוב ידוע.
