עד לפני 48 שעות הם היו שותפים בכירים בגוף שאמור להבטיח את קיומה של מדינת ישראל ואת רווחתם של תושביה. עד לפני 48 שעות הם נשאו יחדיו באחריות הכוללת למלחמה בטרור, למאבק בהתגרענותה של אירן, להבטחת שירותי בריאות, לדאגה לעניים. אבל ב-48 השעות שחלפו, הם מתקוטטים תחת כל עץ רענן ומכפישים איש את רעהו כאויבים בנפש.
הדברים שאומרים
בנימין נתניהו,
ציפי לבני,
יאיר לפיד ואחרים זה על זה ביומיים האחרונים, יוצרים תחושה ברורה של גועל. משום שאחת משתיים. אם הם מאמינים לדברים שהם אומרים, הרי שכולם נהגו בחוסר אחריות פושע כאשר המשיכו לשבת זה לצד זה בממשלה. ואם אינם מאמינים, הרי שכולם משקרים לנו במצח נחושה - ומקווים שאנחנו נאמין להם. בכל מקרה, החבורה הזאת מלמדת שאיש מהם אינו ראוי ליטול חלק בהנהגת המדינה.
התרגלנו כבר להשמצות ההדדיות של הפוליטיקאים שלנו. זה חלק - אולי לא יפה, אבל לבטח בלתי נפרד - מן הדמוקרטיה. גם מי שמבטיח "קמפיין נקי", לא יכול בדרך כלל לכבוש את יצרו ולהימנע מלהכפיש את יריביו (וכולם תמיד יטענו, כמו ילדים קטנים, ש"הוא התחיל"). התרגלנו גם לכך, שהמשמיצים של אתמול הם השותפים של מחר. אנחנו גם יודעים, שזה אומר שהם לא ממש התכוונו לכל הדברים שאמרו זה על זה, או שהאינטרסים גוברים על החלקים שאליהם כן התכוונו.
מה שעוד לא ראינו, ודאי שלא בעוצמה כזאת, הוא מצב בו השותפים של אתמול הם המשמיצים של מחר. וליתר דיוק: השותפים של היום בבוקר הם המשמיצים של היום בערב. ואז, כאמור, אנחנו שואלים את עצמנו: זה היה נכון גם לפני שעתיים-שלוש? או שמא הכל עניין של פוזיציה?
אם נתניהו באמת חושב שלפיד נכשל בטיפול בכלכלה, מדוע השאיר אותו בתפקיד שר האוצר - שהוא עצמו העניק לו, למרות העדר כל כישורים שהם? אם נתניהו באמת חושב שלבני פעלה מול אבו מאזן בניגוד להוראותיו, מדוע הותיר בידיה את האחריות על המו"מ עם הפלשתינים? אם לבני באמת חושבת שנתניהו היסטרי ושבוי בידי קיצוניים, מדוע המשיכה לשרת בממשלתו? אם לפיד באמת סבור שנתניהו הרס את הברית עם ארה"ב, מדוע המשיך לשבת ליד שולחן ממשלתו? ואפשר להמשיך את השאלות הללו בכל הכיוונים. והשאלה הכי גדולה: לא ידעתם את כל זה לפני שפיטרת/פוטרתם/התפטרתם?
יש כאן גם משהו שהוא מעבר לגועל. יש כאן משהו מפחיד. מפחיד לדעת שהחבורה הזאת, של אגואיסטים משולחי רסן, הייתה - ובחלקה נותרה - אחראית לגורלנו ולגורל ילדינו. מפחיד לדעת שהחבורה הזאת, כגוף, הייתה אחראית עד לפני יומיים לבטחוננו, לרווחתנו ולעצם קיומנו. מפחיד לדעת שהחבורה הזאת הייתה אמורה לפעול בהרמוניה מול האיומים החיצוניים והאתגרים הפנימיים, כאשר כעת אנחנו יודעים מה הם באמת חושבים זה על זה.