X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
לינדון ג'ונסון חותם על חוק זכויות האדם. משמאל - שר המשפטים טד קנדי. הצילום: [באדיבות ספריית הקונגרס]
נשיאים ורוח
הזמן לא עושה את שלו, אם האנשים לא עושים די לעמוד בפני האתגר על כוח המנהיג לשמש השראה ולשנות מציאות

המהומות שפרצו במדינת מיזורי בארה"ב על-רקע גזעי מלמדות שגם במלאת יובל לחוק זכויות האדם שחוקק בארה"ב, עדיין יש מרחק בין המטרה לבין המציאות. הזמן לא עושה את שלו, אם האנשים לא עושים די לעמוד בפני האתגר. גם לא באמריקה - הדמוקרטיה הגדולה ביותר. לפני זמן מה צוין בוושינגטון אירוע במלאת יובל לחוק זכויות האדם משנת 1964 . חוק זה הפך לחוט השדרה של התנועה לזכויות האדם והייתה לו השפעה רבה על השינוי בחברה האמריקנית, שינוי שהתהליך שלו עדיין לא הסתיים. חוק זה נחשב לאחד מאבני היסוד של החקיקה בתחום זכויות האדם מאז ה"רקונסטרוקציה" -תקופת השיקום, אחרי מלחמת האזרחים. זה כולל האיחוד מחדש של הברית, מצבם החוקי של העבדים המשוחררים ועוד סוגיות כלכלה וחברה.החוק אוסר הפליה על-רקע גזעי, צבע,דת, מין ומקום לידה, הוא קובע מוסדות ציבוריים להבטחת זכויות אלה, חינוך לטיפוח ערכים אלה, ומשאבים פדראליים גדולים למימוש החוק.
היובל לקבלת החוק צוין בתערוכה מרשימה על-ידי "ספריית הקונגרס". אי-אלה אירועים שקשורים בו כולל נאומים של מחוקקים ופעילי זכויות האדם, יכולנו לקבל, המנויים לאתר, באמצעות הרשת. התמלאתי קנאה. גם אלמלא היינו נמצאים כאן בישראל באחת התקופות החשוכות של זכויות האדם. בין היתר התקנאתי בערכה של מנהיגות אמיצה. גם בכך לא התברכנו, בלשון המעטה.
מי שעמד מאחורי החוק, וכמובן חתם עליו היה הנשיא לינדון ביינס ג'ונסון. דומני שמעטים יודעים עד כמה השפיע נשיא זה על המערכת החברתית-כלכלית של אמריקה בסדרת חוקים שהוא יזם. ג'ונסון, בעיני רבים, איש מדינת טקסס השמרנית, קשור בעיני הבריות במלחמת ווייטנאם, שאותה קיבל בירושה מן הנשיא הנערץ בארצו ובעולם, ג'ון קנדי. קנדי גם קשור בניסיון הנפל להפיל את שליט קובה הקומוניסטי פידל קסטרו במה שידוע היה כמערכה ב,"מפרץ החזירים". מאידך הוא זכה לתהילה על המערכה שהוא ניהל נגד ברה"מ במשבר הטילים הקובני.מעבר לזה קנדי, בהירצחו נשאר בגדר חלום שלא הוגשם. ג'ונסון שנבחר להיות סגנו, כדי לאזן את הליברליות של הנשיא מן החוף המזרחי, הוכיח עצמו כאחד הנשיאים הגדולים בתחום מדיניות הפנים - שוויון זכויות, זכויות הפרט ורווחתו. אנו כאן בארץ כמובן זוכרים אותו בתמיכתו בנו בעת מלחמת ששת הימים.
היה לכך תקדים שסגן נשיא לא פופולרי מוכיח את עצמו בנסיבות שהוא נצב בפניהן.. פרנלקין דלנו רוזוולט, היה נשיא גדול שהוציא את אמריקה מן השפל הכלכלי הגדול והביא להבסת האימפריה הנאצית ובכך מנע את חורבן העולם החופשי. סגנו הרי טרומן נחשב לאיש אפור שנבחר למשרה זאת מטעמים פוליטיים כמייצג את המעמד הבינוני. אבל גם רוזוולט כגודל מעשיו כך היה גודל כישלונו, בשעה שדחק את הקץ בהסכם עם סטאלין, וכתוצאה מזה פולין הפכה לגרורה סובייטית.וככה הוקם "מסך הברזל" כפי כינויו של ווינסטון צ'רצ'יל. לעומת זאת הרי טרומן שירש את מקום רוזוולט כנשיא, הפתיע את ארצו ואת העולם. ההפתעה הראשונה באה עם ההחלטה להפציץ את הירושימה ונאגאסאקי בנשק גרעיני. צעד שהיה ונשאר שנוי במחלוקת. אבל בכך חיסל טרומן באחת את מלחמת העולם השנייה, והביא לכניעתה של יפן שהיא זאת אשר הייתה הראשונה להקזת דמה של אמריקה במלחמת העולם השנייה.
אנו זוכרים לו את הכרתו במדינת ישראל. אבל זאת הייתה החלטה נקודתית, בשעה שלהחלטות אחרות שלו הייתה משמעות מן הדרגה העליונה, גם פנימית וגם בינלאומית.החלטה חשובה אחת הייתה למנות את ראש המטות המשולבים הגנרל ג'ורג' מרשל,לשר החוץ שלו,ובכך הנשיא תרם תרומה אדירה לשיקומה של אירופה לאחר המלחמה.תוכנית השיקום נקראת "תוכנית מרשל", על שם שר החוץ, שזכה ברבות הימים בפרס נובל.
אבל מבחינה פנים אמריקנית, ההחלטה הנועזת ביותר הייתה הדחת הגנרל מק-ארתור - גיבורה של אמריקה במלחמתה ביפן וזירת אסיה כולה. המצביא שבשובו מן המזרח הרחוק הפך לאליל ההמונים וניו- יורק קבלה אותו במצעד ענק ובמבול של פרחים ופתיתי "קונפטי", במפגן שלא נראה עד אז בעיר הזאת. הנשיא ביקש ממקארתור להימנע מהצהרות פוליטיות על קוריאה, שיש להן השלכות לגבי סין. הגנרל המהולל, שרבים נבאו לו את הנשיאות הבאה, לא שעה לאזהרות הנשיא והוא המשיך להביע דעתו נגד מדיניותו בקוריאה, נקט צעדים מסוים ללא אישור, והציע להכניס את צבאו של צ'אנג קאי שק, מנהיג פורמוזה למערכה בקוריאה.רבים בעולם ראו זאת כחומר נפץ שעלול להביא לפרוץ מלחמת עולם שלישית, הפעם נגד סין.
ב-11 באפריל 1951 פרסם הנשיא טרומן את ההצהרה הבאה: "בצער עמוק הגעתי למסקנה כי גנרל דוגלאס מק-ארתור איננו יכול לתמוך בלב שלם במדיניותה של ממשלת ארצות הברית ושל האו"ם בעניינים הנוגעים לתפקידיו הרשמיים. פעולה נמרצת בעניינים הנוגעים למדיניות לאומית היא יסוד חיוני בשיטה הקונסטיטוציונית של הדמוקרטיה החופשית שלנו. אבל צורך יסודי הוא כי מפקדינו הצבאיים יהיו נתונים למרות השיטות וההוראות המצוות עליהם בצורה שנקבעה בחוקינו ובחוקה שלנו. בעת משבר, התחשבות זאת מחייבת במיוחד".
זאת הייתה תעוזה שאין למעלה ממנה, גם מול הציבור הרחב וגם מול הקונגרס. אבל טרומן כמנהיג העולם החופשי בעת ההיא וכמצביא עליון של כוחות ארה"ב, ראה זאת כצעד הכרחי גם כדי לשמור על הדמוקרטיה וגם על השלום בעולם. לינדון ג'ונסון, כאמור, נחשב לאחד הנשיאים הרפורמאטורים הגדולים בתחומי חברה וזכויות האדם.יתר מזאת זהו לקח לכל מדינה שקוראת לעצמה דמוקרטיה כי למדינה יש צבא ולא להפך.
מאמצי הנשיא אובמה
במציאות המצב בתחומי החברה וזכויות אדם, עדיין לא מושלם. קשיים מוערמים גם במדינות השונות, וגם במישור הלאומי הפדראלי. גם במלאת יובל לחוק המפורסם אמריקה אף שבתחומים שונים, בראש וראשונה בתחום הגזעי חלה התקדמות גדולה, אבל המהומות במדינת מיזורי על-רקע הריגת נער שחור על-ידי שוטר לבן,שוב העלו את הלהבה. הדמוקרטיה הגדולה בעולם עדיין סובלת מחוסר שוויונות משווע, כמעט בכול התחומים, אבטלה של אנשים צעירים, הפער בין בעוני לבין העושר הרב, ושל שירותים חיוניים. קחו לדוגמה שרות בסיסי כמו בריאות. בתחום זה ארה"ב שהיא נמצאת בפסגת המחקר הרפואי של העולם, לא הצליחה לספק שירותים רפואיים סבירים לכלל האוכלוסייה. תוכניתו של הנשיא אובמה בנושא זה נחלה הצלחה מסוימת אך עדיין אורבים לה מכשולים. בייחוד כאשר לאחר בחירות הביניים הרפובליקנים שולטים בשני בתי הקונגרס, והם נאבקו בחוק. גם כוונתו של הנשיא להקל על מיליוני תושבים בלתי חוקיים, מהם שילידיהם האם אזרחי ארה"ב מכוח הלידה, תתקל בהתנגדות מצד הקונגרס הרפובליקני.הערה במוסגר. היה מרתק לראות בקטע מוסרט שהובא על-ידי אתר הבית הלבן איך הנשיא אובמה פונה לציבור לנצל את ההזדמנות החדשה שניתן לו ב-15 בנובמבר כדי להצטרף לתוכנית ביטוח בריאות לאומי. במהלך שש דקות של נאומו הוא מסר פרטים כיצד לעשות זאת, אמצעי קשר להירשם, וכיוצא באלה דברים,בסגנון של שיחה חמה.השוויתי בין יכולת זאת של ראש הממשלה שלנו ביבי נתניהו, שהוא נואם בחסד,לבין כושר ה"הגשה" של אובמה. ביבי נואם, אובמה מדבר. ביב הוא רשמי. אובמה הוא אישי, אינטימי. ביבי הוא קר, אובמה הוא חם.
אבל הקונגרס כבר הודיע שמעשיו של הנשיא הן בכול הקשור שרותי הבריאות והן של חנינה לתושבים יש בהם משום עקיפת הקונגרס והם לא ראויים, חוקית וציבורית ואיימו לפנות לבית המשפט העליון של ארה"ב. עד כדי כך הלהט של העוינות הרפובליקאית לדמוקרטים בכלל ולאובמה בפרט.אף שהרפובליקנים אוהבים הרבה פחות מן הדמוקרטים התערבות יתרה של אמריקה בענייני העולם שמחייבת בין השאר הוצאת כספים רבים, דווקא הנשיא אובמה הוא שרצה לשנות את המדיניות של ארצו בכיוון פחות התערבות, ויותר התמקדות בנושאי פנים. אבל אובמה הוא אדם שמפיק לקחים. שר ההגנה צ'אק הייגל, הרפובליקני היחיד בממשלו של אובמה, שאנשי הבית הלבן ראו את המדיניות שלו כרופסת, נאלץ להתפטר מתפקידו.
ניצול נסיבות
הנשיא אובמה החליט לנצל את השנתיים האחרונות שלו בבית הלבן ולא עומד לבחירה, החליט בכול דרך אפשרית להטביע את מדיניותה על אפם וחמתם של הרפובליקנים.מינוף ביטוח בריאות לאוכלוסייה הרחבה, מדיניות הדגל של מדיניות שלו. המעניין הוא כי חברות הביטוח שמנו עם מתנגדי החוק, הפכו לבלי ברית של הנשיא.בראש מעיינות של חברות הביטוח הוא לעשות כסף. הם הגיעו למסקנה כי היקף ההצטרפות לתוכנית הבריאות הלאומית של הנשיא הוא אטרקטיבי. גם הפשרת מעמד תושבים בלתי חוקיים, הוא צעד דומה, ומלמד כיצד נשיא נבון, מנצל את הנסיבות כדי לקדם את האג'נדה שלו. הרפובליקנים מאוד לא אוהבים את הצעד הזה של הנשיא. מאידך העיתון "ניו-יורק טיימס" כותב לפני שבוע כי הרפובליקאים מאוד זהירים בנושא הזה. שכן, רוב המהגרים הבלתי חוקיים רובם ממוצא היספני. הם חוששים כי מאבק חריף מדי בנושא עלול להבריח גם אלה מקרב עדות שונות שחלקם תומכים בהם.אלקטורט קריטי מאוד בבחירות ב-2016.
זה ועוד הנשיא אובמה השתמש במקרה הטרגי של הרג אזרח שחור במדינת ניזורי על-ידי שוטר, בכך שהוא הציע להעלות על סדר היום הציבורי את נושא יחסי המשטרה והאזרח, וזאת לקראת רפורמה אשר ללא ספק תבצע .מדינאי אחראי ונבון גם אם הוא שוגה הוא לומד מן השגיאות. אובמה לומד.
עם זאת, אמריקה היא אולי המדינה השמרנית ביותר בעולם החופשי ומכאן שחלקים מן הציבור הרחב שהתחנך על ברכי "היוזמה החופשית", חושש מהתערבות יתר פדראלית.
אולם בדומה לנשיאים אחרים שאותם הזכרתי, רישומו של אובמה יורגש בדורות הבאים. לא רק משום שלצעדים חשובים שלו יש השלכה על הרקמה הפנימית של אמריקה, שהיא לא בריאה, אלא בגלל שהציבור הולך ומשתנה וישתנה עוד יותר.אמריקה הופכת, לרב גזעית, רב תרבותית, רב דתית ורב מסורתית. אלה מביאים ויביאו להתפתחות אשר בבוא היום תורגש בקלפי. אמריקה לא תהיה לא ארה"ב של פעם, ולא אמריקה של היום. היא תהיה שונה, עם הפניית האנרגיות פנימה, לשם הבראת החברה.זה גם ישפיע, בין השאר עלינו.יכול מאוד להיות שנזכור את אובמה כידיד גדול של ישראל, ועוד נתגעגע אליו.נשיא נאור וחכם בעל שאר רוח.

פורסם במקור: אתר המחבר "זרקור"
תאריך:  05/12/2014   |   עודכן:  05/12/2014
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 פידל קסטרו
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
גלעד שר, קרן אבירם
"חוק הנורמות" שעבר לאחרונה בוועדת השרים לענייני חקיקה, מציע להחיל באופן ישיר את חוקי הכנסת על התושבים הישראלים ביו"ש. הצעת חוק זו מצרה את שיקול דעתו של המפקד הצבאי באזור, שהוא הריבון החוקי והלגיטימי בהתאם למשפט הבינלאומי, ומכפיפה אותו לרצונה של הכנסת. טוב תעשה ממשלת ישראל אם תסיר בהקדם את הצעת החוק מעל סדר יומה
אריה אבנרי
סיבוב נוסף בקרב האגרופים בין לפיד ונתניהו בזירה הפוליטית התנהל השבוע מול פני האומה שלא נדרשה לשלם כרטיסים אבל התמורה תיכלל בהעלאת המיסים. נתניהו חילק ללפיד בפומבי ציון "בלתי מספיק" בתפקידו כשר האוצר, ומנגד לפיד לא נשאר חייב וכינה אותו אדם חסר אחריות שרוקם דילים בזויים מאחורי הקלעים. בסופו של דבר הנחית נתניהו ללפיד נוק אאוט. עם פיטוריו של לפיד מהממשלה הגיעה ההתמודדות ביניהם לסיומה
נעם סולברג
משה רבינו סבר שהשפיטה היא דרך לחבר בין אדם לאלקיו. בא יתרו ולימד: היא יכולה וצריכה להיות אנושית, שכן המשימה אינה רק ליישב סכסוכים אלא גם להנחיל מערכת של ערכים
איתמר לוין
סיכום שלושת הימים הראשונים של הדיון בבית המשפט העליון בערעורים בפרשת הולילנד: אל מי מכוונים חיציהם של המורשעים, מה עלולה להיות הטעות הכבדה ביותר של אולמרט והאם ניתן לנסות לשער את התוצאה
איתמר לוין
הכותרות הראשיות של ידיעות אחרונות ומעריב מלמדות כיצד עומדים חלקים ניכרים מהתקשורת להתנהג בחודשים שעד הבחירות: או שיקדמו מטרות בתחפושת של אוביקטיביות, או שימציאו מציאות ויסבירו לנו מה קורה בה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il