תחום הערכות השווי העולמי נמצא בהליך של התכנסות בינלאומית למתודולוגיה אחידה. אחת מאבני הדרך היא הודעתה של מועצת הערכות השווי הבינלאומית (IVSC) באוקטובר השנה בדבר מזכר הבנות שנחתם על-ידי ארגוני הערכות השווי הגדולים בעולם, אשר התחייבו לעמוד תוך שלוש שנים במערכת סטנדרטים גלובלית אחידה להערכות שווי.
בישראל, לעומת זאת, תחום הערכות השווי עדיין איננו מוסדר. עם זאת נראה, כי לאחרונה הולכת וגוברת מעורבות הרגולטור בתחום, כאשר נושאות הדגל בנושא הן רשות ניירות ערך והמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
המודלים והשיטות להערכות שווי המקובלות בכל העולם, מגיעים ממקור אחד: ארה"ב, בה העיסוק בתחום הערכות השווי נמשך באינטנסיביות כבר עשרות שנים (למעשה מאז תקופת היובש הגדול בשנות ה-20 של המאה הקודמת). מאחר שתחום זה מפותח בארה"ב מבחינה משפטית לאין ערוך יותר מישראל, לא מן הנמנע שבית המשפט הכלכלי יעשה שימוש בפסיקות אלו, בדומה לנטייתו לעשות שימוש בפסיקות מבתי המשפט שבמדינת דלאוור, הידועים בעיקר בטיפול בדיני תאגידים ומשפט עסקי ומסחרי. בשל כך, חשוב להכיר פסיקות והתפתחויות רלוונטיות בנושא זה במערכת המשפט האמריקני.
מידע חלקי ולא מעודכן לאחרונה נדונה בבית משפט בארה"ב, בתיק שכלל עדות מומחה להערכת שווי, השאלה אלו ראיות נחוצות לבית המשפט כדי להעריך עסק. הערכת שווי שביצע עד מומחה מטעם התובעת, נפסלה מכיוון שלא עמדה בסטנדרטים המקובלים בתחום.
העסק היה רשום תחת שמות שונים אך דומים, וזו הייתה אחת הסיבות המרכזיות לכך שלא ניתן היה לקבוע את אופיו המדויק, מלבד העובדה שפעל כמתווך בתעשיית המוליכים למחצה. התובע התבסס על עדותו של רואה חשבון ומעריך שווי, אשר ביצע הערכת שווי על-פי מידע חלקי ולא מעודכן שסופק לו. לדוגמה, ניתנה לו גישה רק לדוחות כספיים לא עדכניים (בני מספר שנים), שהיקף ההכנסות בהם היה כמחצית מזה שדווח לרשויות המס. המומחה גם העריך שהוצאות אישיות רבות בוצעו דרך העסק. הוא גם הסתמך על אתר האינטרנט של החברה, בו נטען שברשותה מלאי עצום של מוליכים למחצה.
הנתבע כלל לא שכר את שירותיו של עד מומחה והעיד בעצמו לגבי שווי העסק. לדבריו, בזמן המשפט לא היה לעסק כלל מלאי, והדיווחים לרשויות המס לימדו על צניחה של 90% במחזור ועל מעבר להפסד. ההסבר שניתן לקריסה היה "המצב הכלכלי" ונטען, כי העסק לא מנוהל כראוי מזה זמן רב וערכו הוא אפס.
אפשר להסתמך על דיווחי המס מעריך השווי ייחס לפעילות שווי חיובי, אשר מתוכו 30% אף נזקפו למוניטין האישי המיוחס לבעל העסק. אולם בחקירתו הנגדית הודה, כי בשל הגישה המוגבלת שניתנה לו למידע על-אודות העסק, הערכת השווי לא נערכה בהתאם לסטנדרטים המקובלים על-ידי לשכת רואי החשבון האמריקנית (AICPA). עם זאת טען, כי "העבודה נערכה על סמך יסודות מוצקים ובהתאם לתיאוריה החשבונאית", ועל כן "הציגה שווי סביר".
בית המשפט פסל את הערכת השווי וקיבל את עדותו של בעל העסק לגבי שוויה האפסי של החברה בקובעו, כי בשל העדר מידע מספק - לא ניתן להעריך את שווי העסק. "כמעט כל המידע עליו הסתמך המומחה לא היה נכון בפועל", קבע בית המשפט. בשל העובדה שבעל העסק סיפק לעד המומחה רק מידע חלקי ומעורפל, ובכך מנע ממנו לבצע את הערכת השווי כהלכה, הוא חויב בתשלום שכרו.
אולם, בית המשפט לערעורים קבע, כי ההחלטה הנמוכה לקבל את גירסתו של בעל העסק ולא לבצע הערכת שווי כהלכה לעסק, הייתה שגויה. לדברי ערכאת הערעור, "האיכות וסוג הראיות הנחוצים בכדי לאפשר לבצע הערכת שווי לעסק, אינם קבועים". טפסי המס, מהם ניתן ללמוד על היקף ההכנסות של העסק, מאפשרים לבצע הערכת שווי, ועל כן הורה בית המשפט לבצע הערכת שווי תקנית ולחלק את שווי העסק בצורה צודקת על פיה.
חשיבות מיוחדת לחברות הזנק פסיקה זו מהווה דוגמה לחשיבות הרבה של ביצוע הערכות שווי באיכות גבוהה, על בסיס נתונים נאותים, ובהתאם לסטנדרטים המקובלים בפרקטיקה המקצועית בתחום. בעת בחירת מעריך שווי, חשוב לבחון אף את ניסיונו ויכולתו לעמוד בפני חקירה נגדית בבית המשפט, ולהסביר בצורה רהוטה וברורה את חוות דעתו.
עניין זה רלוונטי מאוד מבחינתן של חברות ישראליות הפועלות או רוצות לפעול בארה"ב, ועשויות להידרש לדווח למס ההכנסה המקומי למשל בנוגע להקצאת אופציות בחברות הנזק. חשוב לדעת, כי לחברות הזנק אלו עלולה להיווצר חשיפת מיסוי כתוצאה מבחירת מעריך שווי שלא מוסמך לפעול על-פי הסטנדרטים האמריקניים המקובלים, כגון ASA, NACVA, או AICPA.