מה כבר לא נאמר על הפתלתלוה בנשים, זו הבוגדת במורשת אביה, המשטה בבוחריה בליכוד, המתפצלת קדימה והמקימה תנועה שכולה ביזוי, אופורטוניזם והתחזות.
למעשה, הורסת ציפורה לבני בשיטתיות את כל הנקרה על דרכה. בכלל זה נמנה רק כדוגמה את ההסכם ה"מפואר" לאחר הנסיגה מלבנון, את העקירה החורבן והגירוש מגוש-קטיף וצפון השומרון ולאחרונה את הניהול הכפייתי של המתן ומתן עם הארכי מחבל מכחיש השואה אבו מאזן, אגב שחרור עשרות רוצחים ששפכו דם יהודי רב.
הציבור מאס בה והקיא אותה מקרבו על-ידי צמצום כוחה באופן שכעת, ביום פקודה בקלפי ככל הנראה לא תצלח את אחוז החסימה, זה כמובן לו הייתה נאמנה לתנועה המגונה אותה ייסדה. אלא שלא אישה כלבני תיכנע ותוותר. לאחר סחר סוסים עם הריקא לפיד מחד ועם הבוז'י מאידך-גיסא, מתבשרים אנו שלבני המחוזרת תחבור עם הרצוג וכך כאיש אחד יפנו אל הבוחר הישראלי ויבקשו את אמונו.
על מפלגת העבודה אין הרבה מה לומר היום. זו שידעה תור זהב בימיה הראשונים הפכה כיום לאוסף דהוי של דמויות מוזרות כאשר אלה שרגליהן אינן מבוססות על חולות נודדים נטועות עמוק בשמאל הישראלי. פמיניזם, אופורטוניזם אד הוק, שנאה יוקדת להתיישבות וסדר יום חברתי מפוקפק הם מסימני ההיכר של גוף מוזר זה הנקרא "מפלגת העבודה".
גולדה מאיר,
אבא אבן, רבין, יגאל אלון ?...מה לאלה עם אלה?
רק הציבור הישראלי המורדם ומונשם על-ידי תקשורת רדודה ושקרית יכול שלא להתרעם על כך שאיש פוליטי שנחקר במשטרה ושמר על זכות השתיקה (וטעמיו עמו) יעמוד היום בראש מפלגה כשהוא מתיימר להיבחר לתפקיד ראש הממשלה ולהנהיג את מדינת היהודים.
מוסר, יושר ויושרה, ניקיון כפיים ואתיקה, כל אלה אינם נחשבים בעיני הרצוג וכלתו לברית הטמאה שנרקמה בחופזה. מאחורי המיקרופונים מתייצבים השניים, מדושני עונג כשהכיתוב "מנצחים ביחד" מוצב לפניהם כשמטרתו לסמא את הציבור עד אשר יאות לתרום את תרומתו ...
עוד ניצחון כזה ואבדנו.
השניים מודיעים על כוונתם לכהן ברוטציה בתפקיד ראש הממשלה, נו, אשרי המאמין. בינתיים מוגשת לנו האזרחים מנה שריחה הבאיש זה מכבר וכל המילים היפות אינן יכולות להצניע את הריחות המבחילים העולים הימנו, ריחות הגורמים לקבס לעלות ולחפש מוצא.
כמעט שכחתי, השניים מציעים לנו שלום ....וגם תקווה, אלה יגיעו מן הסתם מאליהם כאשר יגאלו אותנו מה"ימין הקיצוני", ה"לאומני" וה"גזעני". בעוונותיי אינני מוכשר די הצורך על-מנת לתאר את רגשות הדחייה שהשניים מצליחים לעורר, לא רק בי אני משער.
