אין דיינים בירושלים!

לית דיין אחת התוצאות המיידיות של פיזור הממשלה היא בטֵלות ועדת המינויים לדיינים, בעקבות פיטורי היו"רית, שרת המשפטים ציפי לבני (להלן: צ"ל). ציפי לבני ממתגת את עצמה כמגינת זכויות האדם וכאבירת שלטון החוק, ואף זכתה ל'עיטור מופת' שערורייתי על כך מפי היועה"מ לממשלה (בהביעו תמיכה פוליטית בה לקראת הבחירות הקרובות). היא גם אשמה נקודתית בסַפּקה עילה להפלת הממשלה, במלחמתה הרעשנית ב'חוק הלאום היהודי', כנוגד את 'מגילת הזכויות'. מינויי הדיינים ידחה ל-8 חדשים לפחות. ציפי לבני מואשמת בזאת בנתינת יד מלוכלכת ל'דיל' שתוכנו מנוגד לחלוטין למיתוג 'זכויות' שהיא מתהדרת בו; היא מואשמת במכירת עקרונותיה לדאוג לנזקקי מערכת המשפט והדין בשל אינטרס פוליטי מפולפל; היא מואשמת ב'בגידה' בארגוני הנשים שקראו לתמוך בדיינים יותר מתחשבים. ולמה? ציפי לבני מעדיפה 'חיבוק' חרדים תמורת תמיכתם בתוכניתה המדינית והפוליטית. בתמצית: אבו-מאזן תמורת... דייני ישראל, וכדלהלן. והנה המידע שמקורו בכלי התקשורת, ומעט מ'ידע אישי'; מערכת בתי הדין הרבניים קורסת בשל חסר אדיר, מזה שנים, של 6 דיינים בבית הדין העליון (מתוך 9) וכ-15 דיינים בבתי הדין האיזוריים (מתוך כ-90). אני משער שצ"ל מוחאת כפים בעוז בסיומו של כל סרט ב'סינימטק' המכפיש את בתי הרבניים בשל סחבת מתמשכת (כמו בסרט המיוחצן לאחרונה 'גט', ראו להלן). השלמת החוסרים בתוקף תפקידה(!) הייתה מייתרת בקורת זו. אבל, כאמור, תלונתי העיקרית איננה על הסחבת אלא על הסחר-מכר. חוצפת התערבות משרות הדיינים הן עניין לסחר-מכר פוליטי ולמרוץ בין המיגזרים הדתיים-חרדיים. כל מיגזר תובע "עלי יניח צדיק את ראשו", ולאנשיי יאתה תהילה, כבוד, שכר ותנאי עבודה משופרים. והנה, לאחר מאמצים כבירים ואדירים משברי-ים הגיעו להסכמה כי השלל יחולק שליש-שליש-שליש; לחרדים, לשס ולדת"ל. עד כאן עוד נסבל, אם כי השרה שומרת החותם צריכה הייתה לדבוק במינוי רק לפי כישורים וקריטריונים. מילא וניחא! השערורייה, הבגידה בעקרונות והאחריות האישית של ציפי לבני הם בכך שהייתה חלק מוֶטו של שס והחרדים שהם... יבחרו פרסונלית את דייני המיגזר הסרוג! בחוצפה פטרונית אופיינית ("התורה כולה שלי") הטילו החרדים וטו עיקש על מספר דיינים המקורבים ל'רבני צוהר', למרות הצטיינותם המוכחת, כישוריהם ומיזגם. הם הוחרמו - בגיבוי שרת המשפטים עטורת רוממות הזכויות - רק בשל היותם אוהדים או בעלי זיקה ל'צוהר'. האין זו בגידת צ"ל בעקרונותיה? אך הכניעה לחרם החרדי מצד ציפי לבני זועק שבעתיים בקטע אחר, חמור לאין ערוך; אחד המועמדים לבית הדין הגדול, ממומלצי המיגזר החרד"לי, הוא הרב אוריאל לביא, תושב קשת, אב"ד ותיק ומצטיין. למרות קרבתו לגדולי עולם התורה החרדי הוטל עליו 'חרם מינוי' בשל פסק דין בו התיר מעגינות אשת 'צמח'. קמפיין חרדי סימן אותו ב'איקס' ולוחם לענישתו באי-מינוי. למרות לחצים ענייניים מצד ארגוני נשים וסיכומים מוקדמים ('דיל' לפיו יבחר הרב לביא במחיר אי-מינוי רבנים בעלי זיקה ל'צוהר') סמוך להתכנסות הוועדה הגיע 'כרטיס צהוב' בהול מחצר גדול-הליטאים בבני ברק. ה'דיל' קרס וכוהנת הזכויות פיזרה את הוועדה. תמיכת החרדים בעתידה הפוליטי שוה יותר... 'גט' בא לקלל ונמצא מברך ואפרופו ההובי הלאומי להטיל בוץ בבתי הדין הרבניים; הזדמן לי לצפות לאחרונה בסרט 'גט' בבימוי שלומי ורונית אלקבץ שהוצג בתקשורת כמתנפל על בתי הדין בהציצו לאולם הדיונים הקשוח והאכזר, וכיוצא בסיסמאות שיווק מסוג זה. והנה התרשמותי כמבקר סרטים; היוצרים ביימו 'קייס' סופר-שולי בלתי אפשרי, קיצוני להחריד. שני בני הזוג מעריכים זה את זו, לא מלכלכים ולא מאשימים כלל איש את רעותו, לא בוגדים ולא מצאו נימת פסול. לאשה פשוט נמאס מבן זוגה אך הוא עקשן חסר תקנה ללא פשר, למרות שידולי הדיינים (ו'במקרה' לא ניתן לנקוט נגדו שום סנקציות אזרחיות כי אין לו חשבון בנק ולא רשיון נהיגה ולא דרכון). הדיינים, למיטב שיפוטי (ואני כידוע נוטה לבקורתיות) יוצאים בעלי אורך רוח, נבונים ומשתדלים. הפריט המעצבן ביותר, המוציא את הצופים מדעתם, הוא 'שיקופית' המופיעה מדי כמה דקות: "כעבור 4 חדשים", "כעבור חצי שנה", כעבור חדשיים". שיקופית זו היא תוצאה ישירה של אבירת זכויות המשפט, גב' צ"ל.