היה קצת מוזר להיווכח שמכל המקומות, בחר
משה כחלון להתחיל את מערכת הבחירות שלו דוקא בפאב בתל אביב. האם באמת חושב כחלון שהוא יצליח לגייס למפלגתו את בוחרי מר"צ?
וכמי שאכן מנסה למצוא חן בעיני אנשי מרצ, הסביר כחלון שהוא הגיע "מהליכוד האמיתי, שיודע לעשות שלום ולוותר על שטחים". מפתיע לגלות שדוקא כחלון, שנמנה על נאמני הליכוד (האמיתי!) שהתנגדו להינתקות, הגיע למסקנה שכל מה שעומד בינינו לבין השלום הוא הליכוד המזויף של נתניהו, המתעקש שלא לוותר על שטחים.
ידידו של כחלון,
כרמל שאמה, רואיין בגלי צה"ל, ונשאל האם ייתכן שכחלון שינה את דעותיו, או שאולי הוא פשוט מנסה למשוך אליו מצביעים משמאל. שאמה התרעם על החשד, ואמר: "לאנשים מותר לשנות את דעתם ולהתאים אותה למציאות המשתנה."
ואכן, שום נימוק הגיוני לא יכול היה להוכיח לאדם שהתנגד להינתקות כי טעה. רק כשהכתה המציאות המשתנה בפניו של כחלון, והוא חזה באלפי הקטיושות שנורו אלינו מעזה, הוא התפכח ונטש את הדעות המוטעות בהן החזיק כל חייו. כחלון החדש והמפוכח יודע כיצד ניתן לעשות שלום, לוותר על שטחים, ולהפוך גם את יהודה ושומרון לבסיס קטיושות.
אלא שהסקרים מוכיחים שאין אף אחד, לא מימין ולא משמאל, שבאמת מאמין שכחלון שינה את עמדותיו, ושאף אחד מאנשי מר"צ לא חולם אפילו להצביע למפלגתו. סקרים אלה מוכיחים שהיחידים שמצהירים על כוונתם להצביע עבורו הם כאלה שהצהירו בעבר על כוונתם להצביע עבור הליכוד או
הבית היהודי.
וההוכחה מוצגת באמצעות השואה בין תוצאות שני סקרים שנערכו על-ידי מכון פאנלס. הראשון פורסם בסוף חודש אוגוסט, מיד בסיום מבצע צוק איתן, והשני בסוף השבוע האחרון.
(במאמר מוסגר אציין שלמיטב הבנתי, בסקרים של מכון פאנלס משתתפת קבוצה קבועה של מצביעים, ולכן מצד אחד יש לחשוד במידת הייצוגיות של סקרים אלה, ומצד שני הם דוקא עשויים לשקף באורח נאמן יותר מסקרים אחרים את מגמות המעבר בין המפלגות).
המפלגה - הסקר מתאריך 28.8 / הסקר מתאריך 12.12
הליכוד - 27 / 20
הבית היהודי - 19 / 17
ישראל ביתנו - 9 / 10
מפלגת כחלון - 9
ס"ה ימין - 55 / 56
העבודה - 15 / 24
לבני - 4
לפיד - 12 / 9
מרצ - 9 / 6
ס"ה שמאל - 40 / 39
מתוצאות אלה מסתבר שבשלושת החודשים האחרונים זז מנדט אחד (חסר משמעות) מהשמאל לימין, שהליכוד מאבד שבעה מנדטים, הבית היהודי מאבד שניים, והעיקר: כל(!) תשעת המנדטים האלה עוברים למפלגתו של כחלון.
יש לשים לב לעובדה שבסקר שנערך לפני שלושה חודשים, קיבל לפיד שבעה מנדטים פחות משקיבל בבחירות האחרונות, ושמנדטים אלה עברו לימין (בסקר זה קיבלו העבודה מרצ ולבני ביחד 28 מנדטים, לעומת 27 מנדטים שקיבלו בבחירות האחרונות). המסקנה הסבירה היא שחלק ניכר ממצביעיו של כחלון הם כאלה שהצביעו עבור לפיד בבחירות האחרונות, עברו (או חזרו) לימין לפני שלושה חודשים, ועתה מצאו מפלגה חדשה להצביע עבורה. גם האופי הדומה של מפלגות לפיד וכחלון מצביע על סבירותה של מסקנה זו.
ולסיום, על-פי סקר (
מפתיע ומדהים) של המכון הישראלי לדמוקרטיה, כ-74% מהיהודים אינם מאמינים שהמשא-ומתן בין ישראל לרשות הפלשתינית יוביל לשלום בשנים הקרובות. ברור כשמש שכמעט כל תומכיו של כחלון, בכוח ובפועל, שייכים לקבוצה זו. ולכן, הצהרתו שהוא "יודע לעשות שלום ולוותר על שטחים", היא לאמיתו של דבר הצהרה יומרנית ומיותרת, שרק פוגעת בתדמיתו כאדם ישר והגון.
