האם מותר לכפות על אדם לבצע בדיקת אבהות? תיקון לחוק משנת 2008 מאפשר לבית המשפט לצוות, בנסיבות מיוחדות, על עריכת בדיקת אבהות בכפייה לאדם שסירב להיבדק. באלו נסיבות יינתן צו שכזה, שמטבע הדברים פירושו פגיעה חמורה בזכויות הנבדק?
אם בית המשפט משתכנע שיש סיכוי סביר לקיומם של קשרי משפחה בין הנבדק לבין המבקש, החוק מסמיך אותו להורות על בדיקה גנטית, גם אם האדם שמבוקשת בדיקתו מסרב לכך. זאת בתנאי שלנבדק ניתנת הזדמנות להשמיע את התנגדותו למתן הצו.
החוק לא מסתפק בהצהרה חגיגית, ובשנת 2008 נוספו לו "שיניים": אם אדם מסרב להיבדק לאחר מתן צו שיפוטי, ניתן להטיל עליו סנקציות עונשיות, לרבות השמתו במאסר לפי פקודת ביזיון בית משפט. בנוסף, רשאי בית המשפט להסיק מסירובו להיבדק כל מסקנה הנראית לו מוצדקת בנסיבות העניין, ובכלל זה מסקנה בדבר קיומם של קשרי משפחה בין המסרב להיבדק לבין מי שמטעמו הוגשה הבקשה. במילים אחרות: בנסיבות מסוימות החוק מאפשר לשופט לקבוע כי יוסי הוא אביו של יוגב הקטין, אם נתן צו שהורה ליוסי לעבור בדיקת אבהות, וזה סירב להיבדק.
כפיית בדיקה גנטית על אדם היא אמצעי קיצוני ביותר, ואפשרות זו שמורה בדין רק לנסיבות שמצדיקות פגיעה כה חמורה בזכויות הנבדק. להכרה נסיבתית באבהות, הכרה שלא באמצעות בדיקה מדעית אלא כזו שנגזרת מסירוב להיבדק, עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת, כגון חיובו של גבר במזונות ילדים שכלל לא הוכח שנולדו מזרעו. דומה, כי אפשרות שכזו הוכרה בדין, בין השאר, בגלל נטייתו לאתר מקורות לתשלום מזונותיהם של קטינים ולא להותירם בלי כספים.
מקרה שנדון באחרונה בבית משפט עסק, באופן חריג למדי, דווקא במקרה הפוך - של אם לקטינה שלא אפשרה לבתה להיבדק לצורך קביעת זהות האב. באותה פרשה דובר על בני זוג, גבר שאינו אזרח ישראלי וישראלית, שנישאו בנישואין אזרחיים ונולדה להם בת. זמן קצר יחסית לאחר מכן נפרדו בני הזוג.
הגבר הגיש תביעה לאבהות, קרי: עתר לבית המשפט בבקשה לצו המצהיר כי הוא אבי הקטינה. נציגי המדינה, שהיא בעלת מעמד בתביעות שכאלה, דרשו לערוך בדיקת רקמות לצורך הוכחת אבהותו על הקטינה. בית המשפט נתן צו המורה לבני הזוג לבצע בדיקת רקמות, אלא שהאם סירבה להתייצב עם הבת הקטינה, לקחה אותה ועזבה לחו"ל.
האם גם לא התייצבה לדיון בבית המשפט ובמקום זאת שלחה את עורך דינה, שטען, כי לדברי מרשתו הגבר אינו אביה של הקטינה. נציג האם הוסיף, כי היא מסרבת בתוקף שהקטינה תעבור בדיקת רקמות לצורך קביעת או שלילת אבהות בעלה לשעבר. נציגי המדינה הוסיפו, שיש לראות את ההליכים שאותם נוקט הגבר על-רקע רצונו להשיג מעמד בישראל, ולאחר שנפרד מאם הקטינה.
כאמור, האישה לא התייצבה עם הקטינה בבית החולים כאמור בצו השיפוטי ולא חזרה לישראל, ובכך מנעה בדיקות שיקבעו את האבהות. הגבר טען, כי מדובר בביזיון בית משפט (שהרי האם סיכלה ביצועו של הצו השיפוטי) ודרש להעניש את האישה על-ידי השמתה במאסר. בנוסף דרש לקבוע מכוח החוק, בלא שתיערך בדיקת רקמות, כי הוא אבי הקטינה, וזאת בגלל הכשלת הבדיקה על-ידי האישה.
בית המשפט נענה חלקית לבקשת הגבר. שופט בית המשפט לענייני משפחה בחדרה, טל פפרני, התרשם מהראיות, כי האם מנסה למנוע מבעלה לשעבר לעבור בדיקת אבהות, ובתוך כך נפגעת זכות הקטינה לדעת את זהות אביה. למרות הימצאות האם והקטינה מחוץ לגבולות ישראל, השופט לא נרתע מלהשתמש בפקודת ביזיון בית משפט והורה להשית על האישה סנקציה פלילית - 20 ימי מאסר בפועל וקנס בסך 10,000 שקל.
בצד זאת השופט פפרני השאיר לאישה פתח לחזור בה מסירובה ולהימנע מהעונש, בקובעו: "ככל שהמשיבה תתעשת, ותודיע על נכונותה לשתף פעולה ולקיים את ההחלטה, אשקול שנית הצורך בסנקציות שהוטלו".