מעצרם של פעילי ארגון להבה, ממשיכי משנתו של הרב מאיר כהנא, בגין הצתת בית הספר הדו-לשוני בירושלים, אינו אלא צפירת-אזעקה מפני הטרור היהודי, הפושה במדינה ומרים את ראשו מפעם לפעם. לא בכדי מצוי זה מכבר הארגון המתלהם, שפועל תחת כסות של מאבק בהתבוללות, על הכוונת של שירותי הביטחון.
האמת ניתנת להיאמר שההיסטוריה של מדינת ישראל רווייה בפעולות הסתה, אלימות וגזענות מצד ארגוני ימין קיצוני, שלצורך השגת יעדם מעולם לא בחלו בשום צעד. המדובר בשרשרת ארוכה למדי של מעשים בעלי פגיעה באשיות החוק והסדר הציבורי: תחילתם במחתרת ברית הקנאים הדתיים, של תחילת שנות החמישים; כנגד החילונים במדינה; דרך מחתרת צריפין מאותן השנים, שהציתה חנויות לא-כשרות; וההמשך בפרשת הטלת הרימון בכנסת על-ידי משה דואק; רצח אמיל גרינצוייג על-ידי יונה אברושמי; ההתנקשות בד"ר ישראל קסטנר על-ידי זאב אקשטיין; דקירת מנהיג רק"ח, מאיר וילנר בידי אברהם בן משה; התארגנות כנופיית ליפתא לפיצוץ מסגדי הר-הבית; מחתרת בת עין; הטבח שערך ברוך גולדשטיין במערת המכפלה; ועד לרצח
יצחק רבין על-ידי
יגאל עמיר, הנחשב לשיא פשעיהם של אירגוני הימין הקיצוני.
בדרך כלל אמורים הדברים באותה הגברת בשינוי האדרת. מה שהייתה פעם תנועת "כך", למשל, - הפכה היום בלבושה החדש ל"להבה", כזו שיוקדת באש השנאה, שאיננה יודעת מעצורים וגבולות..
את פעולותיהם הנלוזות מבצעים ארגוני הימין במחשכים, הרחק מאחורי עין רואה ואוזן שומעת, אבל בסופו של דבר נתפסים. בעוד שלהגנתם הם טוענים שכוונתם רצויה, למען הצלת כבודה של המדינה - הרי שהמעשה שהם עושים אינו רצוי, ובסופו של דבר רק פוגע..צו השעה הוא, על כן, להוציא את, להבה" אל מחוץ לחוק - כשם שגם "כך" הוצאה ממנו בשעתה.
