שיקולי הפריימריז של יעלון

יש לנו שר ביטחון, שהפריימריז במרכז הליכוד הם שמנחים את פעילותו על גב ההר ביהודה ובשומרון ולא שיקולי ביטחון. יש לנו שר ביטחון, שלא ראיית התהליכים המדיניים לטווחים רחוקים מנחים אותו, אלא רק מהלכים עכשוויים לטווח של השבוע הקרוב מכלכלים את צעדיו. והמהלך לטווח הקצר מתכתב עם הפריימריז במרכז הליכוד, ושם כדי להגיע למקום בצמרת הרשימה אסור להיות מתון וליבראלי חשוד בהתכתבות עם החוק ועם מערכת המשפט כמו מיקי איתן, כי על כך משלמים ביוקר, כשמראים לך את הדרך החוצה. והמהלך לטווח הקצר מתכתב עם הפריימריז במרכז הליכוד ושם כדי להגיע למקום בצמרת הרשימה אסור להיות חשוד עם דיבורים בדבר אפשרות לוויתורים טריטוריאלים כמו דן מרידור, כי על כך משלמים ביוקר, כשפותחים לך את הדלת החוצה. והמהלך לטווח קצר מצביע על הבחירות לכנסת ה-19, כיצד טיפס שם בלהט לאומני דני דנון עד למקום החמישי ואילו בני בגין עם מינונים דמוקרטיים של חוק נזרק מחוץ לרשימה. לכן במפלגה שנהפכה יותר ויותר למפלגת ימין לאומני, יש להקצין ימינה ככל האפשר. ואת זה עושה משה יעלון בכל הזדמנות שמזדמנת לו. גם אינו בוחל בפרץ מתלהם נגד ממלאי תפקיד בממשל בארה"ב. בהקצנה הימנית חסרת המעצורים משה יעלון, שר הביטחון בממשלת ישראל, מחליט לפנות שני בסיסים צבאיים בגדה המערבית ומעבירם לשם הרחבת התנחלויות קיימות. בסיס אחד ליד קריית ארבע ובסיס שני על יד עלי זהב יועתקו לא הרחק ממקומם הנוכחי. שטחי הבסיסים הקיימים יועברו לידי המתנחלים והצבא יתמקם בשטחים חדשים, שיפקיע לשם כך לא הרחק מהמקום הקודם. אז יש לנו שר ביטחון שפועל על-פי שיקולי פריימריז בסוף שנת 2014 ולא מתוך שיקול דעת, שיש בו אחריות מדינית וביטחונית לקראת מה שמצפה לנו ב-2015. בשנת 2015 אנחנו זקוקים לשר ביטחון שקול וזהיר, ולא לשר ביטחון שמתכתב עם התלהמות משיחית שאחזה בליכוד, התלהמות משיחית שעשויה להעניק לו את מבוקשו להתמקם בצמרת הרשימה לבחירות לכנסת ה-20.