לצורך מדידת אי-השוויון בהכנסות בחברה הישראלית, משתמש המוסד לביטוח לאומי במדד הנקרא מדד ג'יני. דרך החישוב של מדד זה מוסברת
בויקיפדיה, ולהלן יוצגו מספר חלוקות אפשריות של ההכנסות, ומדד ג'יני המתאים להן.
1. כאשר לכולם הכנסה שווה, יהיה ערכו של מדד ג'יני 0 (שוויון מוחלט).
2. כאשר רק אדם אחד עובד ומרוויח, וכל השאר חיים מאהבה, יהיה ערכו של מדד ג'יני 1 (אי-שוויון מוחלט).
3. ובמצב קצת יותר מציאותי, כאשר הכנסתם כל הפרטים בעשירון התחתון היא 5,000 שקלים, בעשירון השני 7,000 שקלים, בשלישי 9,000 שקלים וכן הלאה עד העשירון התשיעי שהכנסתם של כל הפרטים המצויים בו היא 21,000 שקלים, והעשירון העליון שהכנסתם של כל הפרטים בו היא 23,000 שקלים, יהיה ערכו של המדד 0.236. באותו מצב של תשעת העשירונים הראשונים, כשהכנסתם של כל הפרטים בעשירון העליון איננה 23,000 שקלים אלא 50,000 שקלים, יהיה ערכו של המדד 0.343. וכאשר הכנסתם של אנשי העשירון העליון היא 100,000 שקלים, יהיה ערכו של המדד 0.471.
להלן מוצגים נתוני מדד ג'יני המופיעים בדוח העוני של המוסד לביטוח לאומי:
השנה / המדד
1999 / 0.3593
2002 / 0.3679
2003 / 0.3685
2004 / 0.3799
2005 / 0.3878
2006 / 0.3923
2007 / 0.3831
2008 / 0.3853
2009 / 0.3892
2010 / 0.3841
2011 / 0.3794
2012 / 0.3770
2013 / 0.3634
מנתונים אלה מתברר שהמדד עלה ברציפות בין שנת 1999 לשנת 2006, שמר על יציבות יחסית עד שנת 2009, ובשנים האחרונות הוא יורד בעקביות כשבשנת 2013 היה ערכו אף נמוך מערכו בשנת 2002.
הירידה בערכו של המדד בשנים האחרונות מצביעה על העובדה המפתיעה והמשמחת שהפערים בהכנסות במשק הישראלי הולכים ומצטמצמים, ושמצבן של השכבות החלשות משתפר בקצב גבוה יותר מהשיפור שחל במצבם של אנשי העשירונים העליונים.
ולמי שחשב שהשיפור המשמעותי במצב השכבות החלשות נובע מעלייה יחסית בשכרם של מקבלי השכר הנמוך, מסבירים אנשי הביטוח הלאומי שלא זו הסיבה, ושהשיפור נובע "מהעלייה המתמשכת בשיעורי המועסקים בישראל בשנים האחרונות". כיוון שבשכבות החלשות יש רוב מוחלט לחרדים ולערבים, יש לשער שהם אלה שהחלו לצאת לעבודה בקצב מוגבר.
אלא שהעובדות המרנינות המוצגות בדוח העוני לא זכו לתהודה הראויה בתקשורת, שמסיבות עלומות מעדיפה להבליט את החדשות הרעות ולא את החדשות הטובות. וכך הופיע ממש בימים האחרונים
באתר זה מאמר שכותרתו: "ישראל מידרדרת לעוני ואדישות", ובו כתב דודי אילת כדלהלן: "תיאוריית חבית השומן המטפטף שטוענת כי כשיש שגשוג לעשירים זה מטפטף ומחלחל כלכלית לשאר המעמדות פשטה את הרגל. השומן נשאר למעלה, הרקמה החברתית מתפוררת והמדינה עובדת עבור העשירון העליון."
האמת היא שמימי לא שמעתי על תאורית הטפטופים הזו, אבל לאחר דו-שיח של תגובה ותגובה שכנגד, שבו הפניתי את מר אילת לנתוני מדד ג'יני שהוצגו לעיל, כתב לי לבסוף מר אילת כדלקמן: "להפתעתך הבנתי בפעם הראשונה שהירידה במדד ג'יני מלמדת על הקטנת הפערים ולא הגדלתם".
שמחתי מאוד על ההודאה בכך שהפערים מצטמצמים, וחשבתי שבכך נגמר הסיפור. אבל טעיתי. כי בערב צפיתי בתוכנית "המטה המרכזי" של נדב פרי בערוץ 10, והפלא ופלא, מי הופיעה אם לא תאורית הטפטופים, שהפכה לאמונה דתית בגרסתה של מרב מיכאלי.
וכך אמרה מרב מיכאלי: "הרי נתניהו כל כך התגאה בצמיחה, אגב איננה עוד. והצמיחה הזאת לא מגיעה לציבור. הצמיחה הזאת נתקעת. והאמונה הדתית העיוורת הזאת של נתניהו, עוד אמונה דתית עיוורת שלו, שזה יטפטף, הצמיחה מלמעלה, מבעלי ההון שלהם הוא נותן את כל ההטבות, היא לא מטפטפת הצמיחה הזאת למטה. עובדה שהיא לא מגיעה למעמד הביניים, ובטח שלא לשכבות החלשות".
וכיוון שאין ביכולתנו לדעת האם האדונים הנכבדים (או האדונות הנכבדות) מיכאלי ואילת הציגו בפנינו גרסאות קצת שונות של דף מסרים שהועבר אליהם מתועמלני מפלגת העבודה (או
חד"ש), לא נותר לנו אלא להיזכר בספרו של שמואל דותן "אדומים".
דותן מספר על משלחות של קומוניסטים יהודים וערבים שיצאו בשנות השלושים מישראל לרוסיה של סטלין, ונדרשו להרצות בפני העם הרוסי על התדרדרות מדינות המערב לעוני ואדישות, ועל הפשע המשתולל ברחובות והופך לגיהנום את חייהם של הקפיטליסטים האומללים. דותן מציין כי הקומוניסטים היהודים קיבלו בטבעיות את המשימה שהוטלה עליהם, ושדוקא לקומוניסטים הערבים היה קשה לשקר בצורה כה בוטה.
יש לשער שיורשיהם של הקומוניסטים היהודים האלה יעבדו שעות נוספות בחודשים הקרובים, יסבירו לנו בלי הרף שאנו עם עבדים מזה רעב, ושהכל בגלל ביבי. רק לא ביבי!
