X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
מזכיר המדינה של ארצות הברית ג'ון קרי ושר החוץ הרוסי סרגיי לברוב [צילום: AP]
המשבר הכלכלי ברוסיה והקשריו המדיניים
מתרבים הסימנים לכך, שאת המערכת הכלכלית של רוסיה פוקד משבר חמור. הסנקציות הכלכליות שהוטלו על רוסיה, הן בין גורמיו העיקריים של המשבר פוטין נהנה עדיין מתמיכה ציבורית רחבה ומעביר מסר של שליטה במצב. אך מדובר במגמה משברית, שהמאפיין המרכזי שלה הוא אי-ודאות

מתרבים הסימנים לכך, שאת המערכת הכלכלית של רוסיה פוקד משבר חמור. משבר זה מאיים על עתידו של השלטון ברוסיה ועל יציבותה. ללא ספק, הסנקציות הכלכליות שהוטלו על רוסיה הן בין גורמיו העיקריים של המשבר. גם צניחתם של מחירי הנפט, שעל-פי דוברים רוסיים, היא תוצאה של פעילות אמריקנית אנטי-רוסית מגמתית, היא בין מחולליו של משבר זה.
משבר זה קשור ישירות בהתפתחויות באוקראינה. המשבר האוקראיני, הנמשך עדיין בעצימות נמוכה, הפך בפועל להפסד רוסי בוטה. אוקראינה ניתקה עצמה מההשפעה הרוסית ומתקרבת למערב, מה שגרם לאבדן סיכוייה של רוסיה לכונן את האחוד המיוחל במזרח אירופה בהנהגתה. ואם לא די בכך, מדינות המערב, בהובלתה של ארצות הברית, הטילו על רוסיה סנקציות כלכליות מוחשיות בגין מדיניותה באוקראינה. כתוצאה מכך, רוסיה נקלעה למציאות כלכלית בעייתית ביותר, המחייבת אותה לנסות ולאתר דרך לבטל את הצעדים שננקטו נגדה.
מבחינת ארצות הברית, מצבה החמור של רוסיה נראה כמתאים ביותר זה מספר שנים כדי לנסות ולקדם את יעדיה האסטרטגיים-גלובליים. אולם לאמריקנים רשימת דרישות, שרוסיה תתקשה לקבלן. נכונותה של ארצות הברית להרפות מהלחץ התקיף והעקבי, המופעל על רוסיה, מותנית בוויתור של מוסקבה על מדיניותה האסרטיבית כלפי אוקראינה בכלל ומדינות במרחב ברית המועצות לשעבר בפרט. שהרי, המחלוקת לגבי אוקראינה אינה מקרית או מקומית. העימות הרוסי-אמריקני (רוסי-מערבי, למעשה) מתנהל למעשה על ההשפעה הכוללת במרחב הפוסט-סובייטי והוא לא יסתיים בפשרה בעניין המשבר באוקראינה בלבד. לכן, סביר להניח שהסדר, אשר יניח את דעתו של המערב, יכלול גם רכיבים הנוגעים לאזורים נוספים השנויים במחלוקת.
במקביל למשבר באוקראינה ניכרה בחודשים האחרונים גם פעילות רוסית מוגברת במזרח התיכון. יחסיה של רוסיה עם מספר מדינות סוניות באזור שודרגו, לאחר תקופת צינון ממושכת, שבאה בעקבות התפרצותם של אירועי "האביב הערבי". ביניהן מצרים, ערב הסעודית, מדינות במפרץ, וכן ירדן ולבנון. עם רוב המדינות שהוזכרו נחתמו עסקות נשק, חלקן רבות היקף, כמו עם מצרים, למשל. בה בעת, רוסיה שמרה על יחסיה הקרובים עם סוריה, עראק ואירן. יתר על כן, לאחר שנים של מתיחות רבה שופרו היחסים בין רוסיה לטורקיה. הנשיא ולדימיר פוטין קיים ביקור באנקרה בסוף נובמבר 2014 שבמהלכו נחתם בין המדינות הסכם להעברת קו הובלת גז חדש מרוסיה דרך טורקיה לאירופה. נראה, שכחלק מההתמודדות עם מצבה הבינלאומי המורכב בחרה רוסיה להגביר את מעורבותה במזרח התיכון על-מנת שתוכל למנף הישגים באזור להשפעה על המערב בנושאים הקשורים במזרח אירופה. ואכן, בתוך זמן קצר הביאה הפעילות הרוסית במזרח התיכון הישגים ממשיים, שאפשר שיהיו בסיס חדש להדברות רוסית-מערבית בענייני אוקראינה ובנושאים אחרים.
נוסף על כך, רוסיה מבקשת לאתר רעיונות, שיהיו בסיס לפשרה, שבמסגרתה יוסרו מעליה הסנקציות. פעילותה הנוכחית במזרח התיכון אינה מספיקה לשם כך ולכן עליה להתאמץ ולגבש חלופות. ייתכן שהנושא הסורי יהווה מוקד פעילות בהקשר זה. רוסיה, היא למעשה משענתו העיקרית של משטר בשאר אל-אסד, וביכולתה להביא להרחקתו. התפתחות בכיוון זה תעלה בקנה אחד עם האינטרס של הממשל האמריקני. ייתכן שזה הרקע למהלכים שהובילה רוסיה לאחרונה בסוריה. שליחו של פוטין למזרח התיכון, סגן שר החוץ מיכאל בוגדנוב, נפגש עם מנהיגי המורדים בסוריה, עם נסראללה מנהיג חיזבאללה, ועם ההנהגה הסורית עצמה; בין רוסיה לאירן נוהלו מגעים, שאפשר שהם מרמזים על כוונה לגבש הצעה משותפת להסדר בסוריה; נציגי סוריה, עירק וחיזבאללה נפגשו בטהרן, בבחינת עדות לכאורה על התייעצויות בנושא. כן נשמעים מסרים רוסיים על אודות כוונה לקיים ועידה בעניין עתידה של סוריה, שבמסגרתה ייקבע גם עתידו של אסד עצמו. אף ייתכן שיוזמה ברוח זו גובשה על-ידי רוסיה ואירן, ולפיה תוכרז - במהלך ועידה בינלאומית - ממשלה סורית חדשה, שתורכב מגורמי האופוזיציה וייקבע מעמדו של אסד (הדחתו או שילובו בתפקיד זוטר בממשלה החדשה). משמעותה של התפתחות זו תהיה היווצרות מציאות פוליטית חדשה בסוריה, שעקרונותיה יעוצבו בשיתוף פעולה בין מדינות המערב, רוסיה ואירן, והיא תגובה על-ידי המדינות הסוניות הפרגמטיות במזרח התיכון.
יש להניח שגם נוסחה זו לא תניח את דעתו של הממשל האמריקני וממילא לא תניע אותו לבטל את הסנקציות, משום שעתיד סוריה אינו סלע המחלוקת היחיד בין וושינגטון למוסקבה. במפגש שהתקיים ב-14 בדצמבר ברומא בין מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי לבין שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב נדונו המשברים במזרח התיכון, שלרוסיה יש נגיעה אליהם: מלחמת האזרחים בסוריה, התהליך המדיני הישראלי-פלשתיני, וכן המשא-ומתן עם אירן בסוגיית הגרעין. סביר, כי בתמורה להסרת הסנקציות, רוסיה תידרש לשתף פעולה עם ארצות הברית גם בנושאים אלה, נוסף על הנושא האוקראיני. אמנם, הממשל האמריקני משדר מסר של נכונות לקדם הבנות עם מוסקבה: סנקציות נוספות על רוסיה, שאושרו על-ידי הקונגרס, טרם הופעלו על-ידי הנשיא אובמה. אך משום שקשה לראות את מוסקבה משנה כיוון, מנמיכה פרופיל בזירה הבינלאומית ומתאימה את מדיניותה בסוגיות המרכזיות שעל הפרק במזרח התיכון ומעבר לו לזו של הממשל האמריקני, אפשר להעריך, כי משטר הסנקציות, שהוטל על כלכלת רוסיה, רחוק מסיום. לפיכך, קרוב לוודאי שגם המשבר הכלכלי החמור, הפוקד את רוסיה, לא הגיע עדיין לשיאו.
מוקדם להספיד את שלטונו של ולדימיר פוטין. הוא נהנה עדיין מתמיכה ציבורית רחבה ומעביר מסר של שליטה במצב. אך מדובר במגמה משברית, שהמאפיין המרכזי שלה, הוא אי-וודאות. אין לדעת מה יהיו היקפה הכולל ומשכה של הנסיגה הכלכלית שרוסיה חווה ומה תהיינה השלכותיה השליליות האפשריות על היציבות השלטונית והחברתית במדינה. אי-וודאות זו, נוסף לקושי לגשר על פערי עמדות ומדיניות, מותירה בתוקף את פוטנציאל החרפתו של העימות בין רוסיה למערב. אפשר שהלחץ הכלכלי ידרבן את רוסיה לגלות גמישות ולפעול בתאום עם המערב לצמצום האתגר הכלכלי שבפניה ולהכלת השלכותיו הכלכליות והמדיניות הבינלאומיות. מנגד, אם רוסיה תתמיד במדיניות שאותה הובילה בשנים האחרונות בזירה הבינלאומית, לא זו בלבד שיחריף המשבר הכלכלי, הפוקד אותה, ויחריפו השלכותיו הבינלאומיות, גם הקושי לקדם מהלכים מתואמים בין המעצמות, שתכליתם שיכוך התחרות ויישוב משברים באזורי מחלוקת, בכלל זאת במזרח התיכון, ילך ויתעצם.

פורסם במקור: INSS, מבט על, גיליון 647 (24.12.14)
צבי מגן הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי. הצטרף לסגל המחקר של המכון ביולי 2009 לאחר יותר מעשרים שנה בהן שימש בתפקידים שונים בשרות החוץ של ישראל. מ-1993 ועד 1997 כיהן כשגריר ישראל באוקראינה, בשנים 1999-1998 שימש כשגריר ישראל ברוסיה. מ-1999 עד 2006 עמד בראש ארגון "נתיב". מ-2006 עד 2009 עמד בראש המכון ללימודי אירואסיה במרכז הבינתחומי בהרצליה. שרת באגף המודיעין בצה"ל וסיים את שרותו בדרגת סא"ל. ב-2012 ראה אור מזכר שכתב - רוסיה במזרח התיכון - מדיניות במבחן, מזכר 118, המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת תל אביב, ת"א, יוני 2012. ב-2013 ראה אור מזכר נוסף של מגן - Russia and Israel in the Changing Middle East - Conference Proceedings, Zvi Magen and Vitaly Naumkin, Editors, Memorandum No. 129, July 2013.
ד"ר שרה פיינברג היא חוקרת במכון למחקרי ביטחון לאומי ופרופסור אורח בבית הספר ע"ש הרולד הרטוך לממשל ומדיניות באוניברסיטת תל אביב. ילידת צרפת, קיבלה את הדוקטורט שלה במדע המדינה ב-Sciences Po - פריס (2008) ובוגרת סקול נורמל סופרייר בפריס (1998). שימשה בעבר כפרופסור אורח בבית הספר של אוניברסיטת ג'ורג'טאון (שירות החוץ) (2012-2009). לימדה באוניברסיטת קולומביה (2007-2005) ובאוניברסיטת סנט פטרסבורג, ברוסיה (2003-2002). כמו-כן שימשה כחוקרת אורחת במכון הרימן ללימודים רוסיים, אירו-אסיאניים ומזרח אירופאים באוניברסיטת קולומביה (2007-2006). הרצתה באוניברסיטה הממלכתית של מוסקבה, אוניברסיטת קולומביה, Sciences Po בפאריס, באוניברסיטת אוטווה, אוניברסיטת ג'ורג'טאון, האוניברסיטה העברית ובמרכז הבינתחומי, הרצליה. לאחרונה פרסמה שני ספרים: Les Discriminés. L’antisémitisme soviétique après Staline, Paris, Fayard, 2014. וכן - Secularism on the Edge: Church-State Relations in the US, France, and Israel, New York, Palgrave Macmillan, 2014. (with Jacques Berlinerblau and Aurora Nou).
תאריך:  25/12/2014   |   עודכן:  25/12/2014
שתף:

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
המשבר הכלכלי ברוסיה והקשריו המדיניים
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב הודעה 

פורום: INSS
+
כה לחי ל"ת
משהמוישה  |  2/09/15 08:35
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
אברהם פכטר
דמוקרטיה מבולבלת, מתפרקת ומפוחדת. אמנים וסופרים פונים למדינה זרה כדי להשפיע על הפרלמנט להצביע בעד מדינה פלשתינית שישראל מתנגדת לה    ציפי את בוז'י בגיבוי פרס (שממשיך לחתור כנגד הימין) פנו לקרי כדי שישפיע על המדינות התומכות במדינה פלשתינית, ועל אבו-מאזן לדחות הפנייה לאו"ם כדי שהמהלך לא יחזק את הימין, כלומר: נתניהו. במדינות מסוימות מהלך כזה היה מסתיים רע מאוד לפונים
אברהם הללי
הגורם לירידה מהארץ בתקופת יוסף של אביו וצאצאיהם, היא הימצאות יוסף במצרים; כך גם בימינו, כשיורדים בן או בת מן הארץ ושם הם מתבססים כלכלית, זה מהווה גורם מדרבן לירידת הוריהם, אחיהם ואחיותיהם כדי שקרב עם יוסף ואביו
יצחק מאיר
עם שלא נתערערה אמונתו בשבועה שנשבע ה' להנחיל לבניו את הארץ, לא חדלה חרדה נוראה לטלטל את יעקב כי הנה הוא הולך אחר אהבת בנו אל הגולה שכל כמה שהיא נהדרת יותר היא הרסנית יותר, שכל כמה שהיא מכניסת אורחים יותר, היא גולת טָרֹ֥ף טֹרַ֖ף, טרוף בגוף, טרוף בנפש. הוא פחד
יוסי ברנע
דכדוך מהמציאות הקיימת, מבט על מסמך אקטואלי על הגדרתה של מדינת ישראל ועל רקמת השלטון
הרב ד"ר דרור פיקסלר
יוסף יודע שמקומו האמיתי היחיד הוא במשפחתו, אבל עליו לוודא שאחיו למדו את הלקח ובפעם הבאה בה ייתקלו בבעיה עם הבן המועדף - הם יפתרו אותה במקום לנסות להיפטר ממנה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il