שוב שחיתות בירושלים?

פרשת הולילנד התאפשרה משום שבעיריית ירושלים שררה אווירה של שחיתות, שהחלה בלשכת ראש העיר, ירדה ללשכותיהם של כמה מסגניו וחלחלה למשרדו של מהנדס העיר. ניתן היה לצפות, כי אחרי פרשה כה חמורה, יפעלו כל הנוגעים בדבר כדי להבטיח שלא יתעוררו שוב סימני שאלה סביב נקיון כפיהם של גורמים בעירייה. אלא שדומה שלא כך המצב. שני אירועים בולטים במיוחד מעלים את השאלה, האם אכן כל קיני השחיתות בוערו מעיריית בירת ישראל והגדולה בעריה. שני אירועים שבמקרה הטוב מצביעים על טיפשות והתעלמות מוחלטת מהאינטרס הציבורי, ובמקרה הגרוע - מעוררים חשש שההחלטות היו נגועות בשיקולים זרים ואולי גם בפלילים. האחד הוא ותיק: הקמת הסינמה סיטי במקום בו הוקמה. זה מה שרואה מי שניצב במורדות ההר עליו ניצבת שכונת רחביה, כאשר הוא מביט מערבה וצופה מדרום לצפון: מוזאון ישראל, קריית הממשלה, הכנסת, בית המשפט העליון, סינמה סיטי, משרד מבקר המדינה. המיקום הזה כל כך חריג, כל כך לא מסתדר עם הייעוד של האזור כולו (קרית הלאום, זה שמו הרשמי), עד שהדעת מתקשה למצוא לו הסבר סביר. השני הוא זה שחשף השבוע מבקר המדינה, יוסף שפירא: ההתקשרות עם חברת עיצוב במה להפקת אירוע מכוניות הפורמולה בשנת 2013. הייתה זו התקשרות ללא מכרז וללא בדיקת חלופות, אשר בוצעה בפועל עוד לפני שניתנו לה האישורים הדרושים. כדי לעקוף את חוק חובת מכרזים, ביצעה החברה העירונית אריאל "מיזם משותף" עם עיצוב במה - למרות שאינה רשאית לבצע מיזמים כאלו. עיצוב במה הגישה דרישות תשלום ב-15.3 מיליון שקל, אך ל-2.3 מיליון שקל לא היה גיבוי בקבלות; החברה הצהירה שהיו לו הוצאות בסכום זה, וכך קיבלה את הכסף. עיצוב במה גם תפרה לעצמה מכרז לאספקת בטונדות שהוצבו לאורך המסלול, תוך חריגה מודעת מדרישות המפיקה האיטלקית של האירוע - ולאחר מכן אילצה את העירייה לרכוש ולשכור את הבטונדות הנכונות. לראש העירייה, ניר ברקת, היה חלק נכבד באירוע ובאי-הסדרים שסבבו אותו. הוא יזם את האירוע מלכתחילה, הוא משמש כיו"ר חברת אריאל, הוא השיג תרומות אנונימיות של מיליוני שקלים כדי להבטיח שעיצוב במה לא תצא נפסדת, והוא כמובן הצטלם בגאווה רבה במהלכו. וזה לא הכל. יום אחד לאחר פרסום דוח המבקר, הודיעה הפרקליטות שהיא מעמידה לדין את עיצוב במה וכמה מבכיריה בשל אסון גשר התאורה בהר הרצל בשנת 2012. כלומר: העירייה התקשרה ללא מכרז עם חברה שכבר נחשדה בעבירה חמורה של גרימת מוות ברשלנות, ודאגה להעביר לה מיליוני שקלים מקופת הציבור. הן בנושא הסינמה סיטי והן בנושא הפורמולה, מדובר לכל הפחות בטיפשות ברמה שכמעט לא תיאמן. וכאמור, זה רק במקרה הטוב. לגבי הסינמה סיטי דומה שאפשר לומר את שאמרו רבים על הולילנד: מספיק להסתכל על הפרויקט כדי לחשוד שמשהו כאן לא כשר. ואילו לגבי הפורמולה, ההתנהלות היא כל כך שערורייתית וחסרת היגיון, מהיום הראשון ועד ליום האחרון, עד שגם היא מדיפה ריח של צחנה שאינה מסתכמת בטמטום. שני האירועים המרכזיים הללו, שניהם במשמרת של ניר ברקת, מצדיקים בדיקה מעמיקה - הן כשלעצמם והן כחלק מכלל התנהלותה של העירייה. משום שגם אם מדובר רק ברשלנות וטיפשות, יש להעיף מתפקידיהם את האחראים להם. ואם מדובר בשחיתות - ודאי שיש למצות את הדין עם האחראים.