כל המעורבים במערכת הדיפלומטית, המדינית והפוליטית, בעולם ובישראל, עוסקים מזה שנים רבות בסכסוך הישראלי פלשתיני. בעיני רוב המדינאים בעולם, והפוליטיקאים בישראל, הפתרון היחידי לסכסוך לדעתם, הוא בהקמת מדינה פלשתינית.
ואולם, מסתבר, שלמרות התמיכה הרבה של מדינות ומנהיגים בעולם, ולמרות תמיכתה של ממשלת ישראל, ולמרות שהדבר נראה כהכרחי, מדינה פלשתינית לא קמה וכנראה לא תקום גם בזמן הקרוב, בגלל עמדות שני הצדדים בסכסוך שלא ניתנות לפתרון ולהסכמה בשלב זה.
כל זאת כמסקנה, לאחר כשלון כל היוזמות, התוכניות והועידות. כל זאת לאחר האכזבה וההתפכחות מאשליות "תעשיית השלום" שטיפחה אשליה, לגבי נכונותם של הפלשתינים לפשרות ולויתורים. כל זאת גרם לאובדן האמון בסיכוי לשלום ולקץ הסכסוך, לאור תביעתם הבלתי מתפשרת של הפלשתינים ל"זכות השיבה" ולנסיגה לגבולות 67, שאף ממשלה בישראל לא תסכים לכך.
קיימות בפועל שתי מדינות פלשתיניות לעם אחד ולמרות כשלון כל הועידות, ההסכמות, התקוות, האכזבות ו"הכיבוש", אין סיבה לייאוש, מאחר שלפלשתינים יש בפועל שתי מדינות לעם אחד. הם לא זקוקים להמתין ל"הצהרת בלפור". הם לא זקוקים לליגה הערבית. בעזה קיימת מדינת חמאסלנד, בהנהגתו של
איסמעיל הנייה. בגדה קיימת מדינת פתחלנדד, בהנהגת מחמוד עבאס.
מדינת פתחלנד - מדינת חמאסלנד לשתיהן יש תשתיות שלטוניות פעילות ואלמנטים מדינתיים, (חלקיים) הכוללים את העובדות הבאות: יש לרשותן טריטוריות, דגל, נשיא, פרלמנט, ממשלה, צבא, משטרה, מערכת חינוך, בתי-סוהר, אוניברסיטאות, ערוצי טלוויזיה, שגרירים, בתי-חולים, עיתונים ותחנות רדיו, ללא פיקוח וצנזורה.
מסקנות - שתי מדינות פלשתיניות אלה מתקיימות אך ורק בזכות ישראל המספקת את כל הסחורות, הציודים והשירותים הדרושים לניהול חיים אזרחיים, הכוללים הספקת חשמל, מים, מזון, תרופות, וחומרים הדרושים לבינוי ושיקום בעזה;
- הגיע הזמן שכל אותם פוליטיקאים בארץ ובעולם, חסידי הפתרון "שתי מדינות לשני עמים" יודו ולא יתכחשו למציאות לפיה קימות כבר בפועל "שתי מדינות לעם אחד", העם הפלשתיני.
