מבצע "צוק איתן" - חקירת קצינים הדרישה לחקור את האירועים הקשורים לחטיפת הקצין של חטיבת גבעתי, תוך הקרב בו נהרגו גם מפקד הסיירת והקשר שלו ואחרים נפצעו, שבעקבותיו התפתח קרב בו נהרגו גם אזרחים, בזמן ניסיון חילוצו והחיפוש אחריו במנהרה, שבה נעלמו המחבלים - דרישה זו לחקירה אינה נתונה לחקירה פלילית, לפי העקרונות שהסברתי לעיל בפתיח.
מכתב הקצינים הדורשים מצה"ל לא לחקור האירוע בכלים פליליים אלא פיקודיים - הוא נכון, יעיל ומכבד את צה"ל ומפקדיו.
אין מלחמות יפות כבר אמרתי וכתבתי זאת בעבר, במלחמה נעשים דברים חריגים, אנשים נורמטיביים נאלצים לבצע פעולות שלא רגילים להן בשגרת חייהם האזרחית, העקרון "הקם להרגך השכם להורגו", פועל במלחמה/מבצע בצורה אכזרית לפעמים, אבל במידה והיא מצילה חיים של חיילנו, היא הכרחית ומוצדקת.
באותה תקרית מפורסמת ב"צוק איתן" בו נהרג רס"ן בניה ישראל והקשר ונחטף ונהרג סגן גולדין, היו סימנים מוקדמים לכך שבבניין מסוים מתבצעת פעולה עוינת של מחבלים - אך לא ניתן אישור לפגוע או להרוס את הבית בשל כניסת הסכם הפסקת אש זמני ושביר, כך לפחות על-פי שמועות מפי חיילים וקצינים שהיו באזור.
מתוך הבית הזה יצאו המחבלים שפגעו ברס"ן בניה וקשרו, הרגו וחטפו את סגן גולדין. האיפוק, אם אכן אלה העובדות הנכונות הן הוכחה לכך שצה"ל ומפקדיו מנסים גם במצבי לחץ לשמור על כללי המלחמה, ולפעמים איפוק זה עולה לנו בחיי אדם וחבל. כמו שקרה בקרב הידוע בג'נין שעלה לנו ב-13 הרוגים בשל איפוק יתר.
מתוך ניסיון אישי רב שנים, כקצין קרבי וגם כפרקליט צבאי, שופט צבאי, סנגור צבאי, נתקלתי בעשרות מקרים של פעולות והחלטות תחת אש, שנחקרו בכלים פליליים ע"י מצ"ח, והיו חקירות שגויות ומיותרות, שהרי כפי שפרטתי לעיל, החלטות מסוג זה אינן בסיס לחקירה פלילית, אלא פיקודית בלבד.
למסקנה זו הגיעו גם פרקליטים צבאיים וגם בתי משפט צבאיים ולקח זה צריך להעביר גם לעתיד. התקשורת מנסה לפגוע בח"כ
נפתלי בנט, שהיה רס"ן במגלן ובסיירת מטכ"ל, ולקשור אותו למקרה הטראגי של כפר-כנא, בו נפלו פגזים בטעות בריכוז אזרחי ונהרגו 105 אזרחים חפים. אכן טעות טראגית, שלא הייתה כמובן מתוכננת, אבל הוא ספיח של מלחמה או מבצע שלא נמצא בשליטה פיקודית אלא בידי הגורל העיוור.
ירי על כוחותינו, כתוצאה מטעות או הוראה מוטעת אירועים חריגים אלה, שקראו בעבר, לא פעם במהלך מלחמות ומבצעים, מלווים את צה"ל מאז הקמתו בכל מלחמותיו והתחקירים המבצעים, הם אלה שדרכם מנסים להבין, לתקן, ללמוד ולמנוע מקרים אלה בעתיד. ללמדך שטעויות טראגיות נופלות לשני הצדדים והן תוצאה נלווית לכל מלחמה.
המותר והאסור בזמן מלחמה ברור לכולי עלמא, שמלחמה בלי נפגעים גם מבין האזרחים והלא לוחמים, היא בלתי נמנעת. כללי המלחמה - האמנות הבינלאומיות, המשפט הבינלאומי, גיבשו משך השנים כללי התנהגות וכללים מנחים ע"י בתי הדין ובמיוחד בית-הדין הבינלאומי בהאג. כשמדברים על אמנות בינלאומיות מתכוונים בעיקר ל-4 אמנות ז'נבה ולאמנת האג, שהפכו לתנ"ך של המשפט הבינלאומי. ישראל חתומה על אמנות אלה, ולכן חייבת להתייחס ולהתנהג בהתאם לכללים ותקדימים שנוצרו משך השנים.
אמנות ז'נבה ובמה הן עוסקות:
אמנת ז'נבה I - טיפול בפצועים בשדה הקרב.
אמנת ז'נבה II - החלת אמנה מס' 1 על לוחמה ימין.
אמנת ז'נבה III - טיפול בשבויי מלחמה (משנת 1929).
אמנת ז'נבה IV - טיפול באזרחים בזמן מלחמה.
אמנת ז'נבה, לפי האמנה הזאת מובאים לבית הדין הפרות של סעיפי אמנת ז'נבה.
בית הדין הבינלאומי בהאג קבע לגבי גדר הביטחון שישראל בנתה כקו הפרדה מהפלשתינים, כי זכותה של ישראל לבנות את הגדר על קווי הגבול של 67. אבל בג"ץ קבע בהקשר זה, תוך סטייה מובהקת מפסיקת האג, כי ישראל יכולה לבנות את הגדר גם בסטייה מקווי 67, באותם המקרים שהצורך הביטחוני מחייב זאת, ובמקרים אלה יש לדאוג שהפגיעה באוכלוסייה האזרחית תהיה מינימלית.
מקומות ואתרים בעלי חסינות לפי האמנות, אתרים כמו: כנסיות, מנזרים, בתי כנסת, מסגדים, בתי חולים, בתי ספר, בתי קברות, אתרים ארכיאולוגיים, ספריות ציבוריות - ואתרים אחרים בעלי תפקוד ציבורי כללי, נהנים מחסינות של הפגזות, הפצצות ופגיעה מכוונת.
תנאי זה מתבטל כאשר מאותם אתרים מתנהלת פעילות צבאית כנגד הצד השני - אזי מותר לפגוע בהם.
המקרה הקלאסי הוא מנזר מונטה-קאסינו באיטליה, הנמצא על הר גבוה השולט על כל המרחב שבין רומא לנאפולי, עליו ובתוכו הציבו הגרמנים במלחמת העולם השנייה, תצפיות קשר לתותחים וחיל-האוויר ואיישו אותו בחיילים. כתוצאה מכך, נאלצו בנות הברית, במיוחד הצבא הבריטי שנלחם באזור, לפגוע במנזר שנפגע אנושות. (בהזדמנות זו כדאי להזכיר כי מתנדבי הבריגדה היהודית בצבא הבריטי, נלחמו אף הם באזור, בעיקר כתומכי לחימה).
במסגרת המבצעית בעזה לרבות "צוק איתן", נאלץ צה"ל לפגוע במסגדים, בבתי-ספר של אונר"א בהם התנהלה פעילות צבאית של חמאס, כמו שימוש באתרים אלה כמחסני תחמושת, טילים, ירי טילים ומחנות ללוחמי חמאס, ובכך איבדו מחסינותם וגרמו בעקיפין וישירות לפגיעה באוכלוסייה אזרחית חפה, כאשר האחריות נופלת עליהם ועל מצפונם של חמאס.
המשפט הבינלאומי לא נתן פתרון למלחמה בטרור, הסקירה הקצרה של המשפט הבינלאומי, למרות העידכונים והתוספות שהיו משך השנים בפסיקה, לא פתרה את הבעיה המרכזית והיא ההתמודדות עם הטרור. כאשר חיזבאללה וחמאס, נשענים ונלחמים מתוך ובעזרת האוכלוסייה האזרחית, הסיכויים לפגיעה באזרחים הולכת וגוברת ועל-כך אין מענה משפטי.
ישראל, להבדיל מצבאות אחרים, שנלחמו באפגניסטן, צ'צ'ניה, עירק (ארה"ב, בריטניה, רוסיה), לא הזהירו את האוכלוסייה האזרחית באמצעות טלפונים + פמפלטים שפוזרו ממטוסים או אמצעי קשר נוספים, ולמרות זאת, היו מקרים של פגיעה באזרחים. וכפי שאמרתי בהסבר לעיל, אין מנוס במלחמה, במיוחד עם האוכלוסייה לא משתפת פעולה אלא להפך, תומכת בטרור, מפגיעה בחפים. ולכן, צה"ל למרות ניסיונות של ביקורת מבפנים ומבחוץ, עדיין מחזיק בשיא של צבא, המשתדל לפעול בהתאם לכללי מלחמה.
לסיכום פעילות מבצעית איננה נתונה לבדיקה פלילית אלא פיקודית ונותנת חסינות בינלאומית בפני האשמות בהאג. חריגה בולטת מנוהלי צבא, יכולה לשמש בסיס לחקירה פלילית, במקרים של התנהלות פלילית. לפיכך, פניית הקצינים, לא לחקור התנהלות ופקודות מבצעיות תחת אש, אכן במקומה.
מכתב הקצינים כנגד ניסיון לערב את ח"כ בנט מ"פ במגלן בזמן מבצע בלבנון, כדי לפגוע בו פוליטית, תוך ניסיון צדקני ומכוער מצד כתבים, עם נטייה ורמז ל
פשעי מלחמה, על טעות מבצעית, תוך לחימה בשטח תחת אש, היא מקוממת, פסולה וחייבים להפסיק כיוון זה.
נקווה שמי שצריך להוציא מסקנות בהתאם, אכן יעשה זאת.
