הכרזת שרנסקי ושתיקת הכבשים

כשם שהרבנים אז (כמו גם השבוע), אסרו על בני קהילתם לעלות לישראל, ובכך גרמו בשל עצה שגויה זו לחלק גדול מיהדות אירופה להיעלם בשואה שחסלה ששה מיליוני יהודים, כמעט חצי מעמנו אז - כך היום, כשהיהודים בכל אירופה ניצבים על לוע הר געש, כשהשואה הבאה צפויה להתחולל מעצם התהליך שכבר החל. לא תהיה זו הפתעה לנו או לאחרים. הרבנים, כמו שרנסקי שתפקידו כיו"ר הסוכנות היהודית הוא להיות הפטרון של היהודים בגולה - אינם מעוניינים שקהל הלקוחות שלהם יתמעט לפתע כשיעלה לארץ ישראל. גם ההנהגה ששלטה בארץ תחת הכיבוש האנגלי, נענתה בזמנו להוראת הבריטים שלא לעשות דבר לטובת היהודים ההולכים לקראת גורלם המר. העיתונאי בן הכט בספרו "משפט קסטנר" הקדיש לכך את הדפים הראשונים בספרו החשוב הזה. כך תאר כיצד הופסקה שליחותו של משה שרת שהיה בטורקיה, בדרכו לאירופה, כדי לדון במו"מ עם הנאצים לשחרור חלק מהיהודים שהיו אצלו על הכוונת למישרפות. שרת חזר מיד לארץ מבלי לעשות דבר, ומכונת ההשמדה לא פסקה לפעול. היום, כשאנו מדינה חופשית ועצמאית, הברירה בידנו לעשות הכל למען אחינו הצפויים לסכנות בגלות, לקבלם כאן בזרועות פתוחות. ומשמעות הדבר - להקים דחוף אולפנים נוספים, כדי שילמדו בהם עברית; להקל מעל המיגבלות השרירותיות שאינן מאפשרות את עלייתם של כ-20 אלף רופאים צרפתים עקב המיגבלות והטירפודים הקיימים כיום. החסר שלנו ברופאים ממש משווע ודורש להעלות עשרות אלפי רופאים המצפים לכך מאד, ועוד אלפי אקדמאים צרפתים, שיתרמו לארצנו ויחזקו את מעמדנו הן הכלכלי והן הערכי. לא יעלה על הדעת ששטות כמו הכרזת שרנסקי והכרזת רבני צרפת תיגזורנה את עתיד הקהילה החשובה והגדולה הזו. כל בר בי רב רואה את הכתובת על הקיר. חברי הטובים, העולים הצרפתים, בוכים כל העת, מאז הטבח במרכול הכשר בפריז בידעם שזה מה שצפוי לשאר בני משפחתם אם יישארו שם. אך אבן הנגף לכל זה היא מצבם הכלכלי של רבים מהצרפתים, והיא שמונעת מהם לעלות. סיר הבשר, עדיין חשוב יותר ליהודים מעצם חייהם. להזכירכם, גם הפרופסורים ואנשי הרוח הגדולים היהודים שחיו בגרמניה טרם השואה, היו בטוחים שעצם היותם מתבוללים מצד אחד, אך תורמים לתרבות והמדע הגרמני בהיותם אושיות שכבת העילית האינטלקטואלית - שזה מה שיגן עליהם. אך לבסוף - כולם, אם לא עזבו את גרמניה בזמן - הושלכו למחנות הריכוז, שם הפכו לאפר. גם אם קריאתו של שרנסקי ורבני צרפת בתקשורת לא שודרו בשנית מלבד איזכור חד-פעמי - הרי היה בהכרזה זו משום מעשה מטופש, חסר הגיון וטראגי. נקווה שהיהודים הצרפתים ייזכרו שקודם כל הם יהודים, ורק אח"כ צרפתים. גם אם צרפת הייתה להם בית נוח מאז היגרו אליה מאות האלפים מארצות המאגרב, והיטיבה עמם את מצבם הכלכלי. הם בסך-הכל המירו גולה אחת בגולה אחרת..

ושלא יזילו הגויים דמעות תנין כביכול על מתינו. כי למעשה, בהפגנת המיליונים לא היה איזכור לטבח במרכול הכשר, שנבחר כיעד בגלל לקוחותיו היהודים. כך שיש באלמנט מאוד מכאיב זה ליהודי צרפת, אור אדום לכולנו.