שִׂטְנָה מולידה פשע ועלילות דברים, דברי איבה והאשמה וכל אלה תולדה של קנאה ושנאה. פרשות שמות וָאֵרָא וּבֹא, מביאות את הסיבה לשנאת ישראל מאז ומתמיד.
בתקופה בה מדובר בפרשות אלה, נחשבה תקופת הזהר של בני ישראל ודוקא במצרים. כמובן שמדובר בתקופה שנמשכה יותר מ-100 שנה בעיקר בתקופת יוסף שהיה משנה לפרעה במצרים ולקראת סוף ימי יוסף החל מצב בני ישראל להשתנות לרעה. כי: ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאוד ותמלא הארץ אֹֹתָָם. (שמות א / ו) זה עורר קנאה אצל המצרים, ואולי גם פחד סמוי מפני בני ישראל, פן ישתלטו עליהם ויהפכו את המצרים לעבדים להם.
לכן משקם מלך (פרעה) חדש על מצרים וראה את עם בני ישראל פרים ורבים ומתעצמים, בעוד המצרים עצמם היו במצב קשה ביותר, התעלם פרעה זה מיוסף וממה שעשה לטובת פרעה קודמו, התעלמו מעושר שהעשיר את פרעה במקנה ובקרקעות של המצרים שאולצו לתתם לפרעה, לא רק זאת אלא שיוסף הפך את המצרים לאריסים אצל פרעה, כמעט במעמד של עבדים.
משראה פרעה ובני עמו, כי בני ישראל הולכים ומתעצמים וחיים חיי רווחה ועושר, אז גברה בלב המצרים הקנאה וצמחה ממנה השנאה ושני אלה הולידו את השטנה שהביאו על ישראל שעבטד ושלילת חרותם. מצב זה אצל בני עמנו קיים למעשה גם בימינו. עם ישראל מלא חכמה ודעת ותבונה, משבח את הארץ שבה הוא יושב, וגם הוא משתבח, מקנאים בו ונוטלים ממנו את אשר צבר בחוכמתו וקמים עליו לכלותו. לצערנו, עמנו שוכח את מעלליהם של שונאי ישראל שהאכילו אותו מרורות וחי בנכר חיי מרורים. לא בכדי נצטווינו בחודש ניסן מכל שנה לחזור ולספר ביציאת מצרים והשעבוד והעבדות, כדי לזכור ולהימנע מן הגעגוע לחיים בנכר שמתוקים בראשיתם ומרים אחריתם. הברירה תמיד בידנו ואנו מתפתים שוב ושוב.
חַיִּים אָנוּ בְּגַן עֶדֶן שֶׁל שׁוֹטִים
המְשַׁנֶּה עִתִּים אַנָּא נְחֵה ַהַתּוֹעִים
מַדּוּעַ לִהְיוֹת בְּדַעְתֶנוּ זְחוּחִים
לִרְאוֹת בַּחוֹחִים פֵּרוֹת מְשֻׁבָּחִים
לָמָּה לְשַׁמֵּשׁ מַטָּרָה לִצְמֵא דָּם
אָז הָאִינְקְוִיזִיטוֹר וְהַפַּעַם הָאִסְלַאם
אִם חֲפֵצִים לְהִסְתּכֵּן לָמָּה שָׁם
נִסְתַּכֵּן בְּאַרְצֶנוּ שֶׁנְּתָנָה בּוֹרֵא עוֹלָם
רַב הַמְּחַבְּלִים אָמַר כְּשֶאז נָשַׁם
מִי שֶׁלּאֹ מַסְכִּים שֶׁיִשְׁתֶה אֶת הַיָם
זֹאת נֹאמַר אָנוּ לְכֹל בָּאֵי עוֹלָם
זוֹ אַרְצֶנוּ הַמִּתְכָּחֵשׁ יֵשׁ לוֹ הַיָּם גָּם
עַל אַף שֶׁכּאן אֵין הַכֹּל מֻשְׁלַם
יֵש אַהֲבָה פֹּה וְיֵש גָּם שִׂנְאַת חִנָּם
אֶלָּא שֶׁרִיב אָחִים בְּאַהֲבָה נֶעֱלַם
אַךְ רִיב שׂוֹנְאִים מוֹצִיא מִן הָעוֹלָם
הָבָה נִקְרַא לְאָחֵינוּ דְּרוֹר
כָּאן יִמְתַּק לְחִכָּם אַף הַמָּרוֹר