ישראלי

הבית היהודי?

לא סוד הוא שמפלגת הבית היהודי במארז החדש היא כבר מזמן לא מפלגה אידיאולוגית אלא מפלגה כיסאולוגית. ממפלגה בעלת צביון דתי היא הפכה לסופרמרקט גדול של כל גוני החברה הישראלית, ודומה שהדתיים בה הפכו לדתיי מחמד. אז נכון שמפלגת 'הכל כלול' עם המגמה אל כוכבים חילונים, דתיים לייט הנלחמים ברבנות, ואפילו דרוזים (עם כל הכבוד לנאמנותם למדינה) ומוסלמים ולא פחות המשורר מנחם בן, שהצהיר קבל עם ותקשורת, שהוא לא מל את ילדיו - היא מתכון אלקטורלי מצוין. אך האם לא ראוי שכבוד היו"ר, נפתלי בנט, יחליף את השלט ל'מפלגת הבית הישראלי', ולא יאַחז את עיני הציבור? להזכירכם, דתיים יש בכל המפלגות - מהליכוד, דרך יש עתיד ואפילו בחד"ש הערבית לרפואה (אברום בורג כבר אמרנו?). במה הייחוד של מפלגת בנט?

קופה עניה?

מתברר שארגון הרפואה הגדול בישראל, שירותי בריאות כללית, הוא גם שיאן השכר הגדול בישראל. רופאיו הבכירים, המשתכרים למעלה ממאה אלף שקל בחודש, מהווים 47 מתוך 50 מקבלי השכר הגבוהים במגזר הציבורי (אתם קוראים נכון). אם עד כה סברנו לתומנו שהסיבה לקופה זו הגרעונית ביותר היא כמיטב המסורת הטיפול באוכלוסיית הקשישים הגדולה במדינה, שהיא המבוטחת היקרה ביותר לקופה, הרי מתברר שהשכר הגבוה המשולם לרופאים הוא מרכיב לא פחות חשוב בגרעון הכספי של הקופה. בנוסף לכך, אי-אפשר להתעלם מתקציב הפרסום היקר, העומד על מיליוני שקלים בשנה, כאשר הפרסומות נמרחות על פני עמודים שלמים בעיתונות, התורם אף הוא את חלקו לגרעון. האם ככה מנהלים כלכלה בעת משבר כספי, ועוד על חשבון הקופה הציבורית? איך זה שהקופה הנחשבת כענייה ביותר מפזרת כספים בנדיבות כאילו הייתה קופה עשירה? והראוותנות כסמל וכמודל שלילי לציבור הרחב. די לבזבזנות!

ההצגה הטובה בעיר

יאיר ניצני כדרכו בעטו השנון, המושחז והקליל, בחוש הומור ובמבט משועשע, היטיב להציג את כל תורת הבחירות בטור עיתונאי אחד. לא סוד הוא שהבחירות - שהיו לשעתם הגדולה של הסוקרים ויועצי התקשורת - הפכו לשואו, למופע הריאליטי הגדול במדינה ולהצגה הכי טובה בעיר. במופע זה מככבים כמיטב המסורת בכנסות האחרונות הכבוד, הכסף הגדול, הזוהר, התככנות, הקנאה היצרים והשקרים. אם הבחירות לא היו עניין רציני, שבו הנבחרים לכנסת אמורים לקבוע את גורל המדינה והעם בארבע (?) השנים הבאות, זה באמת, על-פי התנהלותן הקירקסית בפועל, היה מצחיק. כבר חז"ל הצביעו על כך: "הוו זהירין ברָשות, שאין מקרבין לו לאדם אלא לצורך עצמם. נראים כאוהבים בשעת הנאתם, ואין עומדים לו לאדם בשעת דחקו" (אבות).

החילון והחילול

מה המשותף בין מיזם 929, שבו התנ"ך נתון לפרשנות חופשית (תרתי משמע), תצוגת אופנה לנשים בבית כנסת ומיצג האמנות השנוי במחלוקת במכללת ספיר, המציג את הכותל בצורה גסה? התשובה היא חילוּן הקודש המוביל לזילותו המוחלטת. אם אפשר להציג את התנ"ך - הטקסט המקודש ביותר ביהדות - בפרשנות אתאיסטית בניגוד למהותו, מכאן הדרך לזלזול באתר המקודש, בית התפילה היהודי, המכוּנה בפי חז"ל 'מקדש קטן', תוך חשיפת הגוף, קצרה. ומכאן הדרך מובילה לחילול הכותל - שריד בית מקדשנו וניוולו, תוך בעיטה מתחת לחגורה והירידה למכנה הנמוך ביותר. וכל זאת, איך לא, בחסות האמנות.

סינדרום ירושלים

אין ספק שזה היה יכול להיות סרט הוליוודי עסיסי, שבו מעורבים כל מרכיבי הנפץ של אהבה, דת, כסף, נשק ומסתורין (ואפילו מזימת התנקשות בנשיא ארה"ב). אלא מתברר שבעלילה זו, וטוויית חוטיה, המציאות עולה על כל דמיון. אדם ליוויקס לא לבד. ההיסטוריה הקצרה של מדינת ישראל מכירה עוד צעירים תימהוניים, המייצגים את סינדרום ירושלים - תסמונת המאפיינת לא רק יהודים משיחיים, אלא לא פחות נוצרים אדוקים - אשר זממו ביוזמה אישית לפוצץ את כיפת הסלע כיעד מבוקש. נכון זה קרה בדקה ה-90. המזל, כעדות המשטרה, שיחק לטובתה ולטובת ישראל, והפיצוץ נמנע, הודות לדיווח של אזרח טוב. אך לא די שהמשטרה ערה לתופעה. ראוי שמקרה אדם ילמד אותה להיות כל הזמן עם האצבע על הדופק ולהגביר את עירנותה, כולל שימוש באמצעים מודיעיניים, כדי למנוע את הישנות התופעה בעתיד ובכך את הבערת האזור כולו.

פסוקו

ישראל ביתנו - מפלגה על ספסל החקירות: דין התנועה מבצע ח"כ נולד הרכש החדש של הבית היהודי: יש דני ויש דיין בהלול: כוכב זוהֵר בשְמֵי העבודה משטרה חוקרת: מח"ש בערימת השחת כבל וברושי: איתנים בעבודה מחזה 'שיער' עושה קמבק: שירים ושׂיערִ(ים) מאמי נינט והמשפחה המוזיקלית: להקת קולקטייב קח ויטמין ותהיה לי בריא - C הקור