הבחירות המקדימות בשלוש מפלגות המפתח הסתיימו. אל מול עיני האזרחים ניצבים עתה אלה אשר יחליטו על גורל העם. "העם אמר את דברו" בפריימריז, אם כי לא באמת העם עשה זאת אלה כמה עשרות אלפי אנשים בעלי אינטרסים פוליטיים מובהקים. מה שחשוב עתה הוא לבחון את האלטרנטיבות העומדות בפני הבוחר הלא מעורב פוליטית.
רשימת הליכוד מורכבת מאנשים המסמלים יותר מכל את יום האתמול, את ההקצנה והאין תקווה שמבטיחים לנו הנבחרים, ובראשן ראש ה
ממשלה נתניהו. אין המדובר רק בנושא המדיני שעוד נתייחס אליו אלא גם בנושאים הכלכליים והחברתיים. נתניהו הוא סמל הכלכלה החופשית, כלכלת השוק שאין בה לא רחמים ולא חמלה. זו כלכלה שאינה סופרת את שכבות הביניים ולא את השכבות החלשות. גם אם יעלוזו כל חברי הליכוד ותומכיו בציבור הרחב, אלה העובדות אין בלתן. ממשלות הליכוד והימין מושלות מזה יותר משושה עשורים ואת התוצאות אנו רואים עתה. שמעו מה אומר כחלון על הליכוד ותבינו מה כוונתם של הדברים לעיל.
אין לליכוד כל עניין להתמקד בכלכלה וחברה. זו מפלגה שכל עניינה שטחים, חיסול בג"ץ, חוקים הזויים וגזעניים שנועדו לקפד את ראשם של כל אלה אשר אינם מסכימים עם תורתם של אלקין, לוין, רגב ודומיהם, ובראשם נתניהו. חזרתו לזירה של דרעי והצטרפותו הנפרדת של
אלי ישי, שניים שעשו הון פוליטי מזעקות על קיפוח חלשים ומזרחיים בה בשעה שהם היו שרים בכירם מאוד, מאפשרת לנתניהו לקנות אותם בזול. דרעי וישי, אם יכנסו לכנסת, כל עניים ומניינם הוא כסף ועוד כסף לבוחריהם כדי להותירם במצבם. כך אפשר שוב ושוב להיבחר ולחיות חיי רווחה מצוינים על חשבון המסכנים המצביעים עבורם.
וכאן נקודת החיבור עם מפלגת
הבית היהודי. לא, לא כסף למסכנים אלא ל
מתנחלים. עוד ועוד התעסקות בבנייה בשטחים, בחקיקת חוקים חשוכים ודקדנטיים ביותר, סתימת פיות, במיוחד של בג"ץ. בנט לא יהיה ראש ממשלה, ככל הנראה, ואם נתניהו כן, גן העדן ממתין לבית היהודי. הביטו ברשימת הבית היהודי אשר התיימרה להיות מפלגת כל העם. להוציא את שקד הנמצאת במקום ריאלי לפי הסקרים, ורנן שובל במקום ה-16, כל הרשימה היא דתית-פונדמנטליסטית-לאומנית.
נכון ששקד ושובל החילוניים יכולים להשתלב בצורה מצוינת ברשימה כי הרי תורתם תורת ימי הביניים באירופה, אך לא הם יתנו את הטון. זו הרשימה המהוללת של הבית היהודי שרבים מבין אזרחי ישראל וודאי יצביעו עבורה. הם מכוונים גבוה, לראשות הממשלה והתפקידים המרכזיים בממשלה, ובעזרתם של אזרחי ישראל הם עוד יגיעו לשם. יזכור העם היטב את הקביעה שלהלן: לא הערבים יהיו ראשוני הנפגעים מפעילתם של חברי הבית היהודי אלא היהודים המתנגדים לדעותיהם ומעשיהם. ההיסטוריה מלאה בדוגמאות.
מול עולם פונדמנטליסטי-לאומני חשוך המבטיח מלחמת גוג ומגוג בין היהודים עצמם, אפילו עד זוב דם, וכן כינונה של מדינת הלכה כמיטב המדינות התיאוקרטיות מאז ועד היום, ישנן מפלגות שאינן פחות ציוניות או יהודיות מן המפלגות שהוזכרו לעיל. לא אבות אבותיהם של בנט, שקד ושותפיהם לרשימה הקימו את המדינה, הקימו צבא, בנו וקלטו עולים חדשים אלא המשוקצים האלה מן המרכז והשמאל.
מפלגת העבודה וכל אלה אשר היו שותפותיה במשך שלושה עשורים לא עשו פחות מכל אלה המתיימרים להיות האורים והתומים של ישראל. ההפך הוא הנכון. הרצוג ולבני אינם מוגי לב, אינם פחות פטריוטים מאף אחד מרשימת הבית היהודי. חבריהם ברשימה המשותפת אינם מתכוונים להפקיר את אזרחי ישראל אלא להציב פניהם תקווה. כך גם מפלגת יש עתיד ומפלגות אחרות הנוסקות תקווה בעם ולא דכדוך.
ישנם לא מעטים בבית היהודי אשר רואים את היותה של ישראל מדינה יהודית-דתית המונהגת על-ידי רבנים כחזונה של ישראל. לא משטר דמוקרטי מעניין אותם אלא עוד ועוד חוקים דתיים והתנחלויות. סירוב פקודה הוא חלק בלתי נפרד מתפיסתם של כמה נבחרים ברשימת הבית היהודי. השלטון הנבחר אינו ראשי, לדידם, להחליט שום החלטה דמוקרטית הקשורה להחזרת שטחים. זו החלטה הלכתית מבחינתם ותו לא. מי שרוצה משטר מסוג זה, שייבושם לו.
ביום ה-17 במרס ייקבע אם ישראל חוזרת אל ימי הביניים החשוכים או היא יוצאת אל דרך חדשה שיש בה תקווה חלום לימים טובים יותר, שקטים יותר, שפויים יותר.