X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
מראה פנים של אולם בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג [צילום: AP]
החלטת תובעת ביה"ד הפלילי הבינ"ל לבדיקה מקדמית
סיבה לדאגה, לא לפאניקה
תובעת ביה"ד הפלילי הבינ"ל בהאג הודיעה בימים אלו על החלטתה לפתוח בבדיקה מקדמית של המצב ב"פלשתין". אין לזלזל במשמעות החלטתה לפתוח בבדיקה זו על ישראל להגיב בשלווה ולבחון באופן שקול את דרך הפעולה הנכונה ע"מ למזער נזקי בדיקה כזו וע"מ להגביר הסיכוי למנוע פתיחת חקירה של ממש
ביה"ד בהאג יבדוק האם ישראל ביצעה פשעי מלחמה
עופר וולפסון
בעקבות הבקשה הפלשתינית, יפתחו תובעים בביה"ד הבינלאומי בחקירה ראשונית - צעד שעלול להוביל להגשת כתבי אישום נגד בכירים * גם הצד הפלשתיני ייבדק
לרשימה המלאה

   עופר וולפסון
ליברמן: "נפעל לסגור את בית הדין בהאג"

מחלקה ראשונה
"חקירת ישראל בהאג - אירוניה טראגית"

נתניהו: גם דאעש יחל לתבוע אותנו?
עידן יוסף
ראש הממשלה תוקף את החלטת התובעת בבית הדין הבינלאומי בהאג ואומר כי היא שערורייתית ואבסורדית
לרשימה המלאה

   רשימות קודמות
  המקרה של סרי-לנקה
  ערב הסעודית אחרי עבדאללה
  קצה קרחון או אפיזודה חולפת?
  הערות להצעת ההחלטה הפלשתינית-ירדנית
  סיכוי למהלך אמריקני לחידוש התהליך המדיני?

ב-16 בינואר 2015 הודיעה תובעת בית הדין הפלילי הבינלאומי, הגב' פאטו בנסודה, על החלטתה לפתוח בבדיקה מקדמית של המצב ב-"פלשתין". זאת, בהמשך להצטרפות של "פלשתין" לחוקת רומא (האמנה המסדירה את הקמת בית הדין ופעילותו) והצהרתה של "פלשתין", המקבלת את סמכות בית הדין על פשעים שבוצעו לכאורה ב-"שטחים הפלשתינים הכבושים, כולל מזרח ירושלים" מה- 13 ביוני, 2014.
כבר בשנת 2009, עם סיום מבצע "עופרת יצוקה", פנתה הרשות הפלשתינית בבקשה לחקור פשעי מלחמה בשטחי "פלשתין" שנעברו החל מיולי 2002. פנייה זו נדחתה על-ידי התובע הקודם של בית הדין בשנת 2012, בנימוק ש"פלשתין" אינה מדינה ולכן אין לבית הדין סמכות לדון באירועים שהתרחשו בשטחה. לדבריו, הסמכות לקבוע את הגדרתה של "מדינה" לצורך אמנת רומא נתונה "לגורמים הרלוונטיים" באו"ם או לאסיפת המדינות החברות של האמנה. עם זאת, התובעת קובעת שעקב החלטת העצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 2012 לשדרג את מעמדה של פלשתין באו"ם ל"מדינה משקיפה שאינה חברה", ניתן לראות ב-"פלשתין" מדינה לצורך הצטרפות לאמנה ולצורך הסכמה אד-הוק לשיפוט. לפיכך, יש לבית הדין סמכות על פשעים שנעברו בשטחה. התובעת אינה מציגה ניתוח מעמיק של נקודה זו, על-אף שהפקדת ההחלטה האם ישות היא מדינה לצורך האמנה בידי גורם פוליטי, כמו עצרת האו"ם, רחוקה מלהיות נקייה מספקות משפטיים.1
לפי המדיניות הנהוגה בבית הדין, אם מתקבלת הצהרה של מדינה המקנה לבית הדין סמכות לחקור פשעי מלחמה, אשר מקימה על פניה חשש ראשוני לפשעים כאלה, תיערך בדיקת מקדמית, אלא אם מדובר במקרה מובהק שחורג מסמכות בית הדין. לפיכך, עצם פתיחת הבדיקה המקדמית אינה מלמדת, כשלעצמה, על קביעה, כי התובעת סבורה, כי אכן בוצעו פשעי מלחמה. על-פי דוח רשמי של משרד התובעת, נכון לסוף שנת 2014 מתנהלות כעשר בדיקות מקדמיות, כולל לגבי הכוחות הבריטיים בעירק וכוחות ארצות הברית באפגניסטן, כוחות רוסיה וגאורגיה בעימות ביניהם, פעולות סביב העימות באוקראינה וכן המצב בניגריה, גינאה, הונדורס וקולומביה. במהלך שנת 2014, התנהלה בדיקה מקדמית גם על פרשת המשט לעזה מ-2010, זאת בעקבות פנייה של מדינת איי קומורו, שספינת ה-"מרמרה" שטה תחת דגלה. בתום הבדיקה הוחלט לא להעביר את המקרה הזה לחקירה, לאור היעדר חומרה מספקת של האירוע.
במסגרת הליך הבדיקה המקדמית בוחנת התביעה שאלות של סמכות שיפוט, קבילות ואינטרסים של צדק. בענייננו נראה, כי עמדת התובעת, היא, כי יש לה סמכות על האירועים, לאור הקביעה כי אירעו בשטחה של מדינה חברה (פלשתין). במסגרת בדיקת הקבילות נערכת בחינה האם המעשים עומדים ברמת חומרה המצדיקה חקירה. במקרה דנן יש להניח, כי דרישה זו תתקיים, בפרט נוכח הערות שנאמרו בהחלטה האמורה בעניין המשט, שם נרמז, כי דרישה זו הייתה מתקיימת לו ניתן היה לבחון את כלל האירועים שהתרחשו בעימות בין ישראל לפלשתינים. בחינת הקבילות מתייחסת גם לעקרון המשלימות, אשר לפיו יש לתת עדיפות לחקירה המתבצעת על-ידי הרשויות המדינתיות, ובלבד שמדובר בחקירות כנות. לגבי אינטרסים של "צדק" מדובר בבחינה אם מתקיימים שיקולים משמעותיים לפיהם חקירה לא תסייע לקדם אינטרסים של צדק. למשל, אם עצם החקירה תרע את מצבם של הקורבנות. גם השיקול לפיו חקירה עלולה להוות גורם מפריע בקידום תהליך שלום יכול לשחק תפקיד מסוים.
הבדיקה המקדמית אינה כוללת חקירה עצמאית של משרד התובעת, אלא מתבססת על איסוף מידע ממקורות קיימים, הכוללים גורמים רשמיים, ארגונים לא-ממשלתיים וכל גורם אחר. יש להניח, שדוח וועדת שאבאס לחקירת אירועי הלחימה ברצועת עזה, שמונתה על-ידי ועדת זכויות האדם של האו"ם, תזכה להתייחסות משמעותית במהלך הבדיקה.
אין מסגרת זמנים שבמהלכה על הליך הבדיקה המקדמית להסתיים. התהליך עשוי להתמשך תקופה ארוכה, שבמהלכה מתנהל דיאלוג בין משרד התובעת לבין הגורמים הרלוונטיים, כולל רשויות המדינות הנוגעות בדבר. כך, למשל, הבחינה בנוגע למצב בגאורגיה מתייחסת לאירועים שהתרחשו ב-2008. בין היתר נבחנים הליכי החקירה המתקיימים במדינות הרלוונטיות ואופן התקדמותם. בסיומה של הבדיקה, התובעת צריכה לקבוע אם יש "בסיס סביר" לכך שבוצעו פשעים ושהתמלאו תנאי הסף ובהתאם להחליט אם לפתוח בחקירה. את החקירה מלווה ערכאת קדם משפט של בית הדין.
בשלב החקירה ערכאת קדם המשפט שמלווה את החקירה מוסמכת להוציא צווי מעצר וזימונים. כל מדינה שהיא חברה בחוקת רומא מחויבת לכבד צווים אלה ולעצור ולהסגיר חשודים הנמצאים בתחומה. נכון להיום, יש 123 מדינות חברות (אם כוללים את "פלשתין"), ובכללן כמעט כל מדינות אירופה, כל מדינות דרום אמריקה ועוד. ישראל וארצות הברית, כמו גם רוסיה, סין, טורקיה, הודו ומרבית מדינות המזרח התיכון אינן חברות בבית הדין. כיום מתקיימות חקירות לגבי 21 מקרים במסגרת שמונה אירועים: אוגנדה, קונגו, סודן, הרפובליקה של מרכז אפריקה, קניה, לוב, חוף השנהב ומאלי. (יש ביקורת על כך שכל החקירות הקיימות הן נגד מדינות מיבשת אפריקה).

משמעויות והמלצות

1. יש להתייחס להחלטה על הפתיחה בחקירה בכובד ראש. עם זאת, אין מקום ללחץ מיותר. הדרך עדיין ארוכה עד לפתיחת חקירה וכלל לא בטוח שיוגשו אי-פעם כתבי אישום נגד ישראלים.
2. בית הדין הוא גורם מקצועי. ככל גוף בזירה הבינלאומית יש לו זיקות פוליטיות והוא בוודאי מושפע מאוד מעמדתם של גורמי האו"ם, אולם, לא נכון להתייחס אליו כגוף פוליטי נטו. מדובר במוסד הכולל משפטנים מקצועיים והוא נתפס ככזה. לכן, התבטאויות חריפות נגד בית הדין, שלא לומר קריאות מעט הזויות להביא לפירוקו, אין בהן כדי להועיל. הן אך מציירות את ישראל כמדינה לא-רצינית במקרה הטוב, וחמור מכך - ככזו שמאמינה שביצעה פשעים וחוששת להיתפס, בבחינת "על ראש הגנב בוער הכובע".
3. על ישראל להמשיך לטעון, כי אין מקום לראות ב-"פלשתין" מדינה לצורך חוקת רומא. יש לישראל טענות טובות בעניין זה. עם זאת, יש להכיר בכך שהסיכוי של טענה זו להתקבל אינו גבוה, נוכח העמדה של המחלקה המשפטית של האו"ם והעובדה שהתובעת כבר הביעה עמדה נחרצת בנושא.
4. במקביל, יש להיערך לכך שהבדיקה תימשך. חקירות רציניות מצדה של ישראל על טענות בדבר פשעי מלחמה שנעברו על ידה יהוו מחסום יעיל ומשמעותי לפתיחת חקירה נגד מעשים אלה.
5. יש להכין טענות משפטיות בכמה סוגיות מפתח, כולל שאלת מעמד השטחים כשטח כבוש, ובפרט ביחס לשטח רצועת עזה וכן לשאלת המסגרת המשפטית הרלוונטית, החלה על העימות מול חמאס (עימות בינלאומי או שאינו בינלאומי) המשפיע על תחולת חלק מסעיפי העבירה.
6. יש מקום לשקול בכובד ראש שיתוף פעולה עם הליך הבדיקה המקדמי. זאת, כדי לקדם את הסיכוי שאכן בין הדין ישתכנע שישראל חוקרת את עצמה והן כדי להרוויח זמן. כך נוהגות מדינות אחרות, כולל, למשל, רוסיה - למרות שאינה צד לבית הדין. שיתוף פעולה אינו מלמד בהכרח על קבלת הסמכות או על-כניעה לתכתיבי בית הדין, אך הוא יאפשר גם להציג באורח רשמי וסדור את כל פשעי הפלשתינים, ובפרט אלה שבוצעו על-ידי חמאס.
7. יש לתאם עמדות עם מדינות אחרות, שיש להן כוחות המעורבים בלחימה - כמו ארצות הברית, בריטניה, קנדה ומדינות נאט"ו (ובאופן דיסקרטי גם עם מדינות אחרות). קביעות בעייתיות לגבי הפעילות הצבאית של צה"ל ישליכו גם עליהן ולכן יש להן אינטרס ישיר למנוע הגעה לחקירה של פעולות כאלו, וכל שכן קיים אינטרס משותף למנוע הגשת כתבי אישום במקרים כאלה.
אין לזלזל במשמעות החלטתה של התובעת לפתוח בבדיקה המקדמית. עם זאת, אין מדובר בהפתעה. מרגע שאומצה העמדה שלפיה "פלשתין" היא מדינה לצורך הצטרפות לחוקת בית הדין, אזי לאור בקשתה לבצע חקירה לגבי האירועים היה ברור למדי, כי תיפתח בדיקה כזו. ישראל צריכה להגיב בשלווה ולבחון באופן שקול את דרך הפעולה הנכונה על-מנת למזער את נזקיה של בדיקה כזו ועל-מנת להגביר את הסיכוי למנוע פתיחת חקירה של ממש. תגובות מתלהמות, הגם שניתן ליחסן לתקופת הבחירות בה אנו נמצאים, אינן דרך הפעולה הנכונה.

פורסם במקור: INSS, מבט על, גיליון 657 (18.1.15)
1. Eugene Kontorovich, "ICC undermines its own independence with Palestine inquiry," The Washington Post, January 16, 2015, [קישור]
אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט-ברוך היא חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, מנהלת התוכנית למשפט וביטחון לאומי.
תאריך:  19/01/2015   |   עודכן:  19/01/2015
שתף:

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
סיבה לדאגה, לא לפאניקה
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב הודעה 

פורום: ישראלי-פלשתיני
+
אולמרט פשוט בוגד!!
אא  |  15/02/20 05:33
 
- }}אולמרט ישראלי נתניהו אמריקאי
ויחזור לארהב  |  7/03/20 16:49
 
- הם שייכים למלך ירדן
הפולש הירדני   |  5/04/20 20:46
+
הפלשתינים אינם תחת כיבוש
ישעיהו א  |  13/02/20 07:36
+
יפוטר היועמש - משרה פשיסטית ל"ת
וישר לקציעות  |  28/01/20 23:51
 
- הפתרון הטוב ביותר הוא ביטול
מוטי1  |  29/01/20 10:01
 
- לביבי .המושחת .היועץ רע ..מסק
חפטליהו פסטולקין   |  6/02/20 14:30
+
וזו כנראה רק ההתחלה
כוכי  |  27/01/20 14:40
+
בסוף הוא ניפגש אחרי נתניהו ..ש
יס-מן  |  27/01/20 13:17
+
אולמרט
משה זבולון  |  4/01/20 15:18
 
- }}}ממשלות הליכוד דתיים וחרדים
מחריבים ישראל....  |  20/01/20 19:52
 
תגובות בפייסבוק
התפתחויות נוספות
ישראלי-פלשתיני
ארי בוסל
אנחנו מפסידים בקרב על תודעת הקהל שכן אנחנו לא יוצאים לשטח. אנחנו חייבים לעסוק בהסברה, בצורה שקולה ומכובדת, בשימוש בידע עמוק, עובדות ומיומנות המשולבים ברגש ובאמונה בצדקת הדרך. במקום זאת אנחנו עסוקים בדין ודברים בינינו לבין עצמנו
יוסי אחימאיר
הפרויקט הכמעט פרעוני של מצרים להקמת רצועת חיץ בין סיני ובין רצועת עזה אינו מעורר איש להאשים את קהיר בהטלת סגר על הרצועה    בהימנעות הישראלית מנקיטת פעולות דומות בבוטות שלהן יש משום הזמנת העימות הבא
שלומי יאס
על-רקע השינוי הפוליטי בסרי-לנקה לא צפוי נתק ביחסים הכלכליים בינה לבין הרשות הפלשתינית, אך סביר להניח, כי היחסים הדיפלומטיים ביניהן יצטננו במידת-מה, דבר שיבוא לידי ביטוי בתמיכה סרי-לנקית נלהבת פחות בעניין הפלשתיני במסגרות בינלאומיות, ובפרט במוסדות האו"ם
איציק וולף
בית המשפט הפדרלי במנהטן החל לדון בתביעה בסך מיליארד דולר שהגישו 11 משפחות נפגעי טרור נגד הרשות הפלשתינית ונגד אש"ף    עורך הדין של הפלשתינים פנה אל המושבעים: אל תתייחסו לשפיכות הדמים או אל דעתכם בכל הנוגע לסכסוך הישראלי-פלשתיני
יוני בן-מנחם
מחמד דחלאן מגביר את השפעתו ברצועת עזה והצליח לשכנע את נשיא מצרים א-סיסי לפתוח את מעבר רפיח לכמה ימים. מקורבי דחלאן טוענים כי ישוב בקרוב לרצועה בהסכמת תנועת חמאס וכי הוא נחוש להתמודד מול מחמוד עבאס על הנהגת העם הפלשתיני
רשימות נוספות
INSS  / מי ומי    | 
זינוק של 94% בפיגועי התאבדות  /  יורם שוייצר, אריאל י. לוין, עינב יוגב
טקס פרסי גלובוס הזהב: "תלויים באוויר" מסתמן כמנצח  /  מאיה שני
בסיס הנתונים החדש של צבאות המזרח התיכון  /  יפתח שפיר
ערב הסעודית אחרי עבדאללה  /  יואל גוז'נסקי
קצה קרחון או אפיזודה חולפת?  /  יורם שוייצר, עודד ערן
הערות להצעת ההחלטה הפלשתינית-ירדנית  /  רובי סיבל, עודד ערן
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il