"הרעיון הציוני הוא סכנה לאומה ועלינו להתאחד כנגדו. ביחוד היום, לאחר אירועי 11 בספטמבר (טרור המטוסים על מגדלי התאומים), כאשר האומה שלנו עומדת מול גאווה אמריקנית-ציונית וטירניה (שלטון יחיד בעל כוח אינסופי), כאשר כל אלו רוצים לשלוט בעם הערבי והמוסלמי" (חסן נאסראללה בשנת 2002).
מוּקאוומה, מערבית לעברית - התנגדות, היא למעשה התורה על רגל אחת של ארגוני הטרור הגי'האדסטים בעולם האיסלאמי. מטרתם העיקרית היא, התשה עד קץ של התרבות המערבית- דמוקרטית.
נשאלת השאלה, האם כאשר מלחמה בין תרבותית ממשיכה להכות עד בלי סוף הנראה לעין, אכן ניתן להגיע להסדרי שלום בימינו?
מרביתו של העולם החופשי מתנהל על-פי קודים כלכליים ברורים, בעוד ישנם אינטרסים פוליטיים בבד בבד כאשר הנפט במדינות ערב הוא שיקול כלכלי לא פחות מההיי-טק הישראלי. האם לא ניתן להבין מכך שהגורמים המתונים בעולם הערבי והעולם המערבי לא סתם מצדדים כי רק שיפור תנאי המחייה ומרחב המחייה של אזרחים החיים תחת השריעה האיסלאמית, יוביל לשחרור מרצון השימוש בטרור כנגד "הכיבוש המערבי דמוקרטי"?
נראה כי אין מדינה בעולם היום, המנוסה לצערינו כמו ישראל בדוקטרינת ההתנגדות האיסלאמית, דוקטרינה אשר מוציאה לפועל טרור היברידי שמפעיל שיטות של התשת החברה המערבית דמוקרטית, באמצעות הקזת דם ולחץ פסיכולוגי מתמשך מצד הנכונות הדתית קיצונית להקרבה אישית, לעיתים אם לא לרוב עד מוות.
מול פיגועי דריסה, דקירות ברחוב, פיגועי ירי מנק"ל, מחבלים מתאבדים, רקטות ארטליריות, מנהרות טרור, טילי נ"ט ומטעני חבלה מתוחכמים, לצבא חזק ככל שיהיה ולכוחות ביטחון הפנים קשה עם כל הצער שבדבר להתמודד בצורה מלאה ומקיפה. אך עם זאת נראה כי צבא המושתת על ערכים מוסריים כצה"ל והמתורגל ומנוסה בשיטות הלוחמה כנגד ההתנגדות, מוביל לכך באופן לגיטימי שהוא הפתרון העיקרי נכון לתקופה זו להתנגדות האיסלאמית שוב ושוב כמלחמת קיום תמידית חסרת ברירה.
