מבחן קריאה

השידורים ביום ראשון (25.1.15) ברשת ב', נפתחו בדיווח על "איפה ואיפה" בחקירת פרשת ביביטורס לעומת חקירת אזרחים רגילים. מה שקרוי מבחן בוזגלו. ברקע: עתירתו של ח"כ מיקי רוזנטל לבג"ץ נגד החלטת היועמ"ש לממשלה שלא לפתוח בחקירה בפרשה. עדי מאירי אומרת בתוכניתה "סדר יום", שלפי תגובת משרד המשפטים נשאלת השאלה האם האכיפה היא בררנית. האם יש הבדל בין דם לדם. ואז מראיינים את רוזנטל, שהוא גם אופוזיציונר לראש הממשלה בכובעו כח"כ במפלגת העבודה, וגם בעל עניין כמי שבכובעו כעיתונאי ערך את התחקיר. מעבר לכך שרוזנטל מכפיש את בנימין נתניהו מבלי שיש מישהו שיגיב, הוא אומר דברים שאינם נכונים, כגון: "אני לא מכיר חוק כזה שאומר שיש כאלה שבעניינם מתקיימת בדיקה ואחרים שבעניינם לא מתקיימת בדיקה". בהמשך הוא מכפיש את היועץ המשפטי לממשלה, כאילו יש יחסי תן וקח בינו לבין ראש הממשלה שמינה אותו. מסתבר שהפרקליטות בתשובתה לעתירה עונה על זה במפורש. היא מביאה ציטוט מפס"ד של בג"ץ (1689/02 נמרודי נ' פרקליט המדינה) בעניין חקירה נגד קצין בכיר במשטרה: "פתיחתה של חקירה פלילית או משמעתית כנגד ממלא תפקיד ציבורי וכנגד איש חקירות במשטרה היא צעד רב משמעות ורב השלכות ביחס למערכת התפקודית עליה הוא נמנה ועליו באופן אישי... כרוכה בכך פגיעה קשה בנילון הן במעמדו ובתפקידו והן בחייו ברשות הפרט... ניהולה של חקירה כאמור מחייבת זהירות רבה בהפעלת שיקול דעת". ובהמשך היא מזכירה את סעיף 17(א) לחוק יסוד: הממשלה וסעיף 17 (א) לחוק יסוד השפיטה, המתנים פתיחה בחקירה נגד ראש ממשלה ושופט בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. עוד מוזכרת הנחיה 4.2200 של היועץ המשפטי בנושא חקירת אנשי ציבור, לפיה גם חקירה נגד שרים בגין מעשים הקשורים בתפקידם טעונה אישור של היועץ. ועוד היא מוסיפה הסברים לרבות ציטוטים מפסקי דין, המסבירים למה יש הבדל בין חקירה של אישי ציבור לזו של אזרח מן השורה ("יש השלכה לחקירתם על מערכת השלטון עצמה, מעבר להשלכה על איש הציבור"). הנה כי כן, רוזנטל אומר דברים חסרי שחר, לגבי קיומו או אי-קיומו של חוק בנושא. או שרוזנטל לא קרא את תשובת הפרקליטות או שהוא הסתיר אותה מהמראיינים ומהציבור. בראיון אין מי שיסתור אותו מתוך התשובה לעתירתו עצמה. לא ייתכן שבתקופה של בחירות יאפשרו לח"כ להכפיש גם את ראש הממשלה וגם את היועץ המשפטי לממשלה, מבלי להעלות מולו מי שמכיר את הנושא ויכול לענות לו. בתוכנית "דין ודברים" טוען משה נגבי בלהט שיש שחיקה במבחן בוזגלו, ומביא לעזרתו את השופט המחוזי לשעבר דוד בר-אופיר, אשר מחרה-מחזיק אחריו וטוען שאנשי ציבור צריכים להיות מובאים לחקירה בחדרי חקירות ככל האדם. במקרה זה טענתי חריפה עוד יותר. עניין לנו בתוכנית משפטית המתיימרת להציג נושאים שעל סדר היום מהפן המשפטי המקצועי הטהור שלהם, ולצורך זה מביאים אורחים המתהדרים בתוארים רמי-מעלה. והנה אוי לבושה. נגבי מתעלם לחלוטין מתשובת הפרקליטות המלאה ולוקח ממנה רק את החלק המתאים לתפיסתו (ואני מנחש, לא בלי רקע שגם תפיסתו הפוליטית) ומסתיר מהמאזינים את העובדה שקיימת התייחסות מיוחדת הן בחוק, הן בפסיקת בג"ץ והן על-פי השכל הישר לאנשי ציבור שהחשדתם מתוך טעות תביא נזק בלתי הפיך לא רק להם אלא גם למערכות השלטון. שיא הביזיון הוא שגם השופט בדימוס בר-אופיר לא מוצא לנכון להזכיר לא את הפסיקה, לא את סעיפי החוק וגם לא את התשובה המלאה. אין זאת אלא שלא נגבי ולא בר-אופיר קראו את תשובת הפרקליטות לפני שהזדרזו קבל עם ועדה לשפוך אש וגופרית על הפרקליטות ועל היועמ"ש לממשלה.