כששמעון פרס ביקר את קלינטון לפני הבחירות בנימין נתניהו כראש האופוזיציה כעס על פרס ואמר: זרים לא יקבעו את תוצאות הבחירות בישראל ולא הממשל האמריקני. ואכן - אמירה זו נכונה גם היום. לא הביקור ולא הנאום הם שיכריעו בבחירות. גם אם יש רבים שחושבים שהביקור בארה"ב, יוסיף נקודות לביבי, יכולים להירגע - רוב העם כבר קבע את עמדתו, והשינויים, אם יהיו כאלה, יהיו מינוריים.
נקמת היורמים - אובמה וקרי שני המנהיגים הכושלים האלה, נוקמים בביבי בדרך היחידה העומדת לרשותם. הם לא יפגשו אותו בביקור בארה"ב ועושים זאת בהפגנתיות.
אסור לזלזל בכוחו של נשיא ארה"ב. וכאן נעוצה הבעיה העיקרית. יש כוח ויש השפעה לנשיא ומפלגתו - אסור לזלזל בכך. יש לו את כוח הווטו גם כנגד הקונגרס וגם באו"ם - אמצעי שחשוב שיעמוד לזכות ישראל ולכן אסור להרגיז אותו יותר מדי ומאידך-גיסא, לא צריך להתכופף ולא להתחנן. שהרי ארה"ב צריכה גם את ישראל, במזרח התיכון והקונגרס הרפובליקאי תומך בישראל והוא חזק לא פחות מהנשיא. מנהיג הרוב הרפובליקאי, שהזמין את נתניהו יצאה בהודעה שהזמנה של הקונגרס אינה כפופה לאישור הבית הלבן. ואם מדובר בפרוטוקול, הכוונה לנימוסים בלבד.
מנפלאות ממשל אובמה - בסקר שנערך בארה"ב - נבחר אובמה כנשיא הגרוע ביותר מאז מלחמת העולם ה-II.
- מכל ההבטחות שלו - מוושינגטון עד גואנטנמו לא נשאר מאומה.
- ארה"ב בראשותו - איבדה את ההרתעה והמנהיגות של העולם החופשי.
- הניסיון הכושל של אובמה לפיוס והדברות עם העולם המוסלמי - נכשל.
- הניסיון להדברות והסדר עם אירן בנושא הגרעין - נכשל ומדשדש, והאירנים מגיעים לפצצת גרעין על אפו וחמתו של העולם החופשי.
- בתקופתו - האסלם הקיצוני פרח והתחזק, דאעש משתולל ועורף ראשים, והעולם בראשות ארה"ב עומד אין אונים.
- הכשלונות של אובמה במדיניות פנים וחוץ מהדהדים ולא פלא שהפסיד לרפובליקאים בשני בתי הקונגרס ובמושלי המדינות.
- ועל כל אלה - הוא קיבל פרס נובל - אתמהא?
- המזכיר קרי - ביקר בארץ 30 פעם ולא הצליח להרכיב אפילו טיוטה זניחה של הסכם עם הפלשתינים.
- אבו-מאזן - צחק מאחורי גבו, אבל נישק אותו בכל פגישה.
נתניהו משקיע בעתיד התמיכה של נתניהו ברפובליקאים, אינה חדשה ויש בה משום השקעה עתידית אחרי סיום הקדנציה של אובמה. התקשורת והפוליטיקאים המתנגדים לנתניהו, יוצאים בזעם על הביקור ועל מה שאולי יתן לו ניקוד בבחירות, אבל סותרים את עצמם ואת עמדותיהם כאשר מחד מגבים ומסכימים שהסכנה האירנית הגרעינית, והסכנה האירנית בתמיכה בחמאס וחיזבאללה, מהווים איום אסטרטגי על ישראל, אבל לא יכולים לפרגן לעמדתו העיקשת בנושא, ועל כך שהוא נושא הדגל של המאבק מול הגרעין האירני בעולם.
יתרה מכך, בכנס בפריז הוצג נתניהו כלוחם קשוח בטרור וכמוביל קו נוקשה שמדינות אירופה רצוי שילמדו ממנו.
לסיכום גם אם הנסיעה היא לא בדיוק לפי הפרוטוקול הדיפלומטי, היא בהחלט לפי האינטרס הישראלי וזה מה שקובע. ההתבטאויות של האופוזיציה ושל נפלטי הממשלה, כי נתניהו מסכן את ביטחון ישראל, הן התבטאויות קיצוניות חסרות בסיס. הקו הביטחוני שהוביל נתניהו בשתי הקדנציות - הוכיח עצמו למרות היסוסי המתנגדים, שלהם לא בטוח שיש תוכנית ביטחון.
