אני פוחד מאיילת שקד (חלק ב')

אני פוחד ממאות התגובות, שפורסמו על-ידי גולשי פייסבוק, תומכי הבית היהודי בעמוד של חברת הכנסת איילת שקד, מי שמיועדת להיות שרת חינוך בישראל. אני פוחד מהמילים: "לשלוח אותו לטרבלינקה, שירדימו אותו בגז. היטלר לא סיים את העבודה איתך". מי זה ה"פושע", שגולשים מייחלים לשלוח אותו לטרבלינקה. מי זה אותו איש, ששמו מצא לו מקום בדף הפייסבוק של חברה בכנסת ישראל, שהמגיבים הרבים מייחלים להרדימו בגז. מי זה אותו אדם, שלדעת תומכי הבית היהודי, היטלר לא סיים את העבודה איתו. "הפושע" הזה עונה לשם יגאל סרנה. איילת שקד, שמודה כי לא קראה את ספריו, חולקת על התבטאות פוליטית שלו בתגובה לאירועים בגבול הצפון, ועקב כך היא מבקשת לשלול ממנו פרס ספרותי יוקרתי, שניתן לו על יצירותיו. "לשפוך עליו שמן רותח, כדי שיבער כמו נר חנוכה" קריאת גולש להמתת סופר בישראל, שיבער כמו נר חנוכה, מופיעה בדף פייסבוק של איילת שקד, המיועדת להיות שרת החינוך במדינת ישראל בשנת 2015. התגובות שהובאו לעיל, הן מעט מזער מימת התגובות שכיכבו באתר, והן מתחברות ישירות אל ספרו האחרון של יגאל סרנה ולשירו של אריק איינשטיין ז"ל על ארץ ומולדת שהולכת לנו פייפין. התגובות המצמררות האלו מתחברות לספרו של יגאל סרנה, הכואב את כאבו של הבית, הבית הלאומי, שנבנה באהבה רבה, והנה הוא מכורסם על-ידי כזבים ועל-ידי אלימות קשה. "לתלות אותו", "לדרוס אותו" - כך קוראים מגיבים לעשות בסופר בישראל. מי יערוב לנו, שהמילים המצמררות לא יקרמו עור וגידים. אני כואב את ביטויי המציאות של שיח אלים, שמצא דרכו לדף הפייסבוק של מיועדת להיות שרת חינוך במדינת ישראל. אני גם כואב את התמונה הקודרת העולה מספרו של יגאל סרנה בדבר מנוסה מבוהלת עתידית מהארץ לא מפני אסון טבע, לא מפני אויבים מבחוץ, אלא זו תהיה בריחה מהניוון המוסרי, התרבותי והכלכלי. כשאני מדדה בשלהי העשור השמיני לחיי, אני מודה שאני חושש שלא יעמדו בנו הכוחות לגרש את החושך.