בחצות הלילה הגיע השליח האמריקני לביתו של ראש הממשלה. הדבר נעשה בחשאי ואף עיתונאי לא ידע על כך. איש מבוגר, חמור סבר נכנס לחדר, ששם חיכה כבר ראש הממשלה, נתניהו בדריכות. הוא היה כולו מתוח, "לעזאזל", חשב, "איזה שליח שולח לי עכשיו האובמה הזה, עוד פעם הוא רוצה לעשות לי שחור בעיניים?"
"שלום", השליח הושיט את ידו לקראת ראש הממשלה והתיישב בכורסה שמולו. מלוויו, מטעם נשיא ארצות הברית, תפסו מקומות על כסאות צדדיים. "תראה", פתח האיש ואמר, "אדבר אתך ישירות, אני לא ממש דיפלומט או איש השירות של הממשל". נתניהו החוויר, "האם אדוני שייך לשירת החשאי? " שאל והרגיש דפיקות לב חזקות בחזהו. "לא, לא, נו, נו", האמריקני כמעט השתמש בכל הגוף שלו כדי לדחות את חששותיו של נתניהו, "שום דבר כזה, אני בכלל אל פוליטיקאי!"
הרוגע שנתניהו חש נמשך רק שניות ספורות, הוא למד לדעת שנשיא ארצות הברית הוא אדם ערמומי ומסוכן מאין כמוהו. חששותיו רק גברו, איזה תוכנית רקם הפעם אובמה כדי לנגוח בו? רק הוא, בתור מי שישב לבד מול הנשיא, יכול היה להבין את עומק השנאה של האיש כלפיו. הוא היה בטוח שקרה משהו נורא, משהו שעלול לפגוע בו פוליטית גם מבית...
"תבין", האמריקני רכן קדימה, סופק את כפות ידיו, "אני פשוט רופא!" לרגע כל המערכות הפיזיות המנוסות של נתניהו, בתור פוליטיקאי ותיק, שיודע לעכל כל מכה שניחתת עליו, חדלו לפעול. הוא פשוט הרגיש בלבול טוטאלי, היה המום מכדי להוציא מפיו הגה.
"רופא..." אמר כמעט בלחש, מרגיש מפוזר ומנותק כמי שאין לו מה לומר. "כלומר, דוקטור, עם כל הכבוד, אבל..." ושוב הרגיש שהוא לא מוצא את המילים.
"טוב, אוקיי, תירגע, אני מבין שהפתעתי אותך. באתי מטעם הנשיא בשליחות חשאית ובלתי פורמלית. באתי ליידע אותך על בעיה רפואית ממנה סובל הנשיא, בעיה שרק אם תבין אותה, תוכל להבין מה בדיוק משמעות ההחלטה שלך להפשיר את ההקפאה. תבין, מדובר פה בבעיה פיזית רפואית, לא בבעיה פוליטית מוסרית, גרידא. הנשיא ממש סובל מאלרגיה עמוקה כלפי התנחלויות. הוא רק שומע התנחלות ונהיה לו פריחה בכל הגוף! גם אם מאוד מאוד היה רוצה, גם אם הוא ממש פוחד מהקונגרס והלובי היהודי, הוא לא יכול שלא לצאת בהתקפה עליך כל אימת שהוא שומע את המילה התנחלות. אנחנו, הצוות הרפואי המקיף את הנשיא, האחראי לשלומו הפיזי, ממש מודאגים וחוששים!
"עניין הפשרת ההקפאה, זה הקש ששבר את גב הגמל. עכשיו כבר הנשיא לא יכול להסתיר את רגשותיו העזים, הבלתי ניתנים לריסון, הבלתי דיפלומטיים, כלפיך. הוא כרגע מקבל טיפול רפואי-פסיכולוגי-פסיכיאטרי אינטנסיבי כדי להתגבר על הסלידה והחמה שהוא חש כלפיך. מצבו הפיזי והנפשי הדרדר בצורה כל כך נוראית, שיש הוראה בסביבתו לא להזכיר את השם שלך בכלל! כחלק מהטיפול הזה קיבל הנשיא ערכה של בובות בדמות שלך אליה מצורפים מחטים, חרבות וחיצים, שבהם משתמש הנשיא כדי לנגח את הבובות.
"הפסיכולוגים טוענים שהוא כבר מיצה את כל יכולת הוצאת הכעס על הבובות האלו ועתה הוא חייב לקבל את הדבר האמיתי. אתה חייב להתייצב בבית הלבן ולספוג ממנו כמה סטירות!"
"אבל!..." נתניהו תפס את ראשו כמנסה להתגונן, "האיש הזה הוא די חזק, אני יודע את זה לפי לחיצת היד שלו. בעצם רק עכשיו אני מבין שמה שהוא מנסה כל פעם לעשות כשהוא לוחץ את ידי, זה למחוץ אותה..."
"אני לא מכחיש", הרופא-שליח התקרב אל נתניהו וכמעט לחש: "הוא רוצה להרוג אותך. אבל", והוא הרים את קולו, "אני יכול להבטיח לך, נקטנו בכל האמצעים שהוא לא יעשה זאת. כל פעם שהוא פוגש אותך, יש איש מיוחד ששומר על כל תנועה שלו, שלא יעשה משהו פזיז... עכשיו אני יכול לגלות לך שהביקור שלו בארץ, לפני שנים מספר, היה צעד ענישה שנעשה לפי דרישת אשתו, כדי לכפר על תמונת הסלפי שעשה עם ראש ממשלת דנמרק..."
נתניהו החוויר, "ואני חשבתי..."
"אין מה לעשות", אמר האיש כמבין ללבו של נתניהו. "הסיבה היחידה שהוא בכלל החזיק מעמד כל השנים האלו ולא יצא מדעתו, זה מפני שהצלחנו להסתיר ממנו כל דבר שקשור להתנחלויות שאתם פה עסקתם בו. תבין, הצעד הזה, שאתה הולך לנקוט עכשיו לגבי ההתנחלויות, זה לא דבר שיהיה אפשר להסתיר מהנשיא. הדבר ימוטט אותו נפשית. זה או אתה או הוא! הייתה אפילו כבר תוכנית מגירה סודית, של הגופים הביטחוניים החשאיים ביותר אצלנו, לחסל אותך, קראנו לזה 'מפרץ החזירים B.'... טובי המומחים שלנו חוזים כל הזמן את המפלה הפוליטית שלך וזה לא קורה. כל מי שמצייץ משהו אופטימי לגבי העתיד שלך, מסולק מיד מהבית הלבן בידי הנשיא..."
"למעשה", האיש שלף אקדח, "אני חייב להגיד לך", הוא עשה סימן ואחד מעוזריו שישב בצד קם והוריד מסכה מעל פניו. "האיש הזה, שכמו שאתה רואה דומה לך כשתי טיפות מים, מיועד להחליף אותך עכשיו, אחרי שאתה, בעזרת זריקה, תהפך לזומבי ונלביש עליך את המסכה שלו ונוציא אותך מכאן..."
"אבל", נתניהו היה חיוור כסיד, "היכן אנשי הביטחון שלי?!" "זה סודר מראש", ענה האיש, "הגענו לעסקה עם מפלגת העבודה, הם פשוט סולקו מהשטח..."
"ביבי! ביבי! תתתעורר", שרה גחנה מעל נתניהו השוכב במיטתו. "מה קרה? מה קרה?!" נתניהו פקח את עיניו. "שוב פעם חלמת על אובמה וצעקת כמו מטורף", ענתה שרה והביטה בו בתוכחה. "אמרתי לך שהתוכניות הפוליטיות שלך יעלו לך בבריאות!"
"אני אומרת לך", שרה פנתה לעוזרת שלה, "לבעלי יש ממש אלרגיה לאובמה..."
