מדי בחירות אנחנו עדים לתופעות שליליות בהקשר של הרכבת הרשימות המתמודדות בבחירות לכנסת. ראשית, כל פעם מחדש, יש מפלגות אווירה או טרנד שמתפוגגות אחרי קדנציה אחת או שתיים, וברור שמדובר בכישלון שחוזר על עצמו. מפלגה צריכה לפעול לאורך זמן ולהיות מתוגמלת על-ידי הבוחר על-פי הביצועים שלה.
שנית, יש רשימות שיו"ר המפלגה או ועדה מסדרת קובעים בה את הרשימה. כאן הנבחרים מחויבים לאדם אחד או למספר קטן של אנשים ולא לאלקטורט שבוחר בהם לכנסת. שלישית, יש אי-סדרים ותופעות של זיוף והטיית תוצאות הבחירות במפלגות שמקיימות פריימריז. בעניין זה ראה מה קרה בפריימריז של הליכוד שנערכו ב-31 בדצמבר 2014 לקראת בחירות 2015. תופעות אלה פוגעות בדמוקרטיה הישראלית ובביצועים של חברי הכנסת והשרים ומביאות לבחירות תכופות.
איך מתמודדים? השאלה היא כיצד מתמודדים עם בעיות אלה בהקשר הישראלי? ובכן, ישנם מספר אמצעים שיכולים להביא למצב של מפלגות יותר גדולות, יותר יציבות על פני זמן ותחרותיות יותר בביצועים שלהן ביחס לאזרח. האמצעי הראשון הוא העלאת אחוז החסימה ל-5%. פשוט לאותת לסקטור הפוליטי שאין מקום למפלגות קטנות וסקטוריאליות בישראל. הטענה כי כך לא יתאפשר ייצוג למיעוטים פוליטיים פשוט אינה נכונה. נציגי מיעוטים פוליטיים ישתלבו במפלגות יותר גדולות ויהיו חלק מתרבות פוליטית שתאפשר משילות ויציבות פוליטית.
האמצעי השני הוא לחייב כל מפלגה לערוך פריימריז על-מנת להרכיב את רשימתה לכנסת. אין מקום למפלגות אווירה וטרנד שמופיעות לפני כל מערכת בחירות ומפתות את הבוחר הישראלי בכל מיני מקסמי שווא להצביע עבורן. כמו-כן, אין מקום לשריונים ברשימה אבל אפשר יהיה לכלול משבצות לנציגי מגזרים (כמו נשים, עולים, קיבוצים, מושבים ומגזר לא-יהודי) ולנציגי אזורים שגם הם ייבחרו בפריימריז.
על-פי האמצעי השלישי, רישום חברי המפלגות ייעשה על-ידי משרד הפנים כפי שנהוג בארה"ב. משרד הפנים גם יערוך את הפריימריז בכל מפלגה. כך נמנע מכל מיני חברות פרטיות שמונעות על-ידי אמצעים כספיים לערוך פריימריז 'על-פי בקשת המזמין'... באמצעים של משרד הפנים, בחוקי בחירות מקובלים ובפיקוח הולם, כמות הזיופים וניסיונות הטיית הבחירות ירדו באופן משמעותי.
יתרה מזאת, על-מנת להתמודד לכנסת ולערוך פריימריז, כל מפלגה תצטרך לגייס לפחות 10,000 חברים שמשלמים דמי חבר אחידים בסך 100 שקל לשנה. כל אזרח יוכל לשנות את המפלגה בה הוא חבר אחת לארבע שנים. איש או אישה שיחפצו להתמודד בפריימריז לרשימה לכנסת או לראשות המפלגה יהיו חייבים להתפקד למפלגה לפחות שנה לפני מועד הפריימריז.
גם בחירת היו"ר של כל מפלגה תתבצע, במסגרת הפריימריז, על-ידי משרד הפנים, בתאריך שנקבע לכך לפני מועד הבחירות הכלליות לכנסת. כך לא יוכל יו"ר מפלגה להקדים פריימריז כדי לקבל צ'ק פתוח מהבוחרים שלו לעשות כל העולה על רוחו במשך שתי קדנציות. בסוף כל קדנציה יבחנו חברי המפלגה את ביצועיו ויחליטו אם להאריכה בקדנציה נוספת. זה גם ימנע מכל מיני אינטרסנטים ומושכי חוטים למיניהם לנסות להקדים פריימריז במפלגות שונות מטעמים משונים כמו תעודת ביטוח לשיטה, וכבר כתבתי על כך בעבר.
איחוד מפלגות אם נשתמש באמצעים אלה, אפשר יהיה להיפטר אחת ולתמיד מחלק נכבד של הרעות החולות בדמוקרטיה הישראלית. אלה הם חוקי המשילות שהדמוקרטיה הישראלית צריכה! היא איננה צריכה את חוק המשילות הטיפשי שמציע נתניהו לפיו המפלגה הגדולה בכנסת תרכיב את הממשלה ואי-אפשר יהיה להפיל את הממשלה אלא במקרה קיצון ברוב גדול של חברי כנסת. נתניהו פשוט מנסה לסדר לעצמו עוד קדנציה אחת או שתיים בראשות הממשלה. אולם הוא לא מנסה לפתור את הרעות החולות של הדמוקרטיה הישראלית פשוט כי הוא חלק מהן.
התוצאה של חוקי המשילות המוצעים כאן תהיה איחוד של מפלגות ולא עוד רסיסי מפלגות, מפלגות אווירה ומפלגות טרנד. לא עוד רשימות אד-הוק לכנסת והצטרפות אד-הוק של מועמדים למפלגות בסמוך למועד הבחירות ומקסמי השווא הנלווים אליהם. לפיכך, תתקבל המפה הפוליטית הבאה:
מפלגת ימין אחת (שתכלול את הליכוד, את
הבית היהודי, את
ישראל ביתנו ואת
משה כחלון) ותיקרא "המחנה הלאומי", מפלגה חרדית אחת (שתכלול את
ש"ס, את
יהדות התורה ואת
אלי ישי), מפלגת שמאל אחת (שתכלול את מפלגת העבודה, את מרצ, את יש עתיד ואת התנועה) ומפלגה ערבית מאוחדת (שתכלול את
חד"ש, את רע"מ-תע"ל ואת בלד).
סך הכל ארבע מפלגות — לא עוד הקרקס הקיים היום! לא עוד קבלני קולות, רשימות חיסול, זיופי בחירות, מפקדי ארגזים ומתפקדים שחברים ביותר ממפלגה אחת בו זמנית. כמובן, גם לא יהיה מקום לרשימות או מפלגות בהן מתקיים הנוהג הפסול והלא-דמוקרטי בעליל, לפיו אדם אחד מכתיב את הרכב הרשימה. גם אם לא כל האישים הפוליטיים יצטרפו למפלגות המאוחדות, האלקטורט שלהם ימצא ביטוי הולם במסגרות הללו.
כמובן, יש לכלול חוקים נוקשים נגד פיצול מפלגות ונגד פרישת חברי כנסת ממפלגותיהם. יש לקבוע בחוק כי חבר כנסת או קבוצת חברי כנסת הפורשים מסיעתם מפוטרים אוטומטית מהכנסת ובמקומם ייכנסו לכנסת הבאים בתור ברשימת מפלגתם.
הצעה ברוח זו העברתי לראש הממשלה דאז
יצחק שמיר כבר ב-1990 (לאחר "התרגיל המסריח"), כשהייתי סטודנט לכלכלה באוניברסיטת שיקאגו, אבל הוא בחר להתעלם ממנה ולשתף פעולה עם המניפולציות של השיטה! אלה הם חוקי המשילות הנדרשים בישראל. זה מה שצריך לעשות ויפה שעה אחת קודם!
