אנשים שמגיעים לטיפול רפואי, נוטים לעיתים לגמד את עצמם בפני כל איש צוות רפואה המקרין סמכותיות. גם מי שיודעים לנהל היטב את ענייניהם הרגילים, שוכחים את מקומם, שואלים כל שאלה בגמגום ופעמים רבות מפקירים את גופם לאחרים. מצב זה עלול להוביל לנזקים משמעותיים.
החובה המשפטית למתן הסברים וליחס נאות במהלך טיפול רפואי, מוטלת על כתפי הרופא, אך אל לו למטופל להיות פסיבי ולסמוך על נכונותו של הרופא לעמוד בכל חובותיו המשפטיות והרפואיות. יחס בלתי הולם והסתרת מידע במהלך טיפול רפואי, עלולים להסתיים במתן טיפול לא נכון, רשלנות רפואית ונזק בריאותי.
ביחסי רופא-חולה, יש נטייה לעיתים של שני הצדדים לשכוח שכנגד חובותיו של הרופא, לחולה יש זכות בסיסית לשאול שאלות, להביע תמיהות ולבסוף גם לקבל החלטות, אף אם הן מנוגדות לעצת הרופא. מקרים רבים של רשלנות רפואית היו נמנעים אילו כל הרופאים היו מפנימים את תפקידם במערכת היחסים עם החולה וממלאים את כל חובותיהם המשפטיות, משתפים ושואלים, מבקשים ומקבלים את הסכמתו המודעת של החולה בטרם כל טיפול שאותו הם מעניקים ואילו החולים היו שואלים יותר שאלות ומשתפים את עצמם במהלך הטיפול, גם אם הרופא אינו עושה כן.
החלטה שניתנה על-ידי כבוד נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט
אשר גרוניס, טרם פרישתו, שבה נדחתה עתירה לדיון נוסף שהגישו הוריו של קטין שנולד פגוע, חידדה היטב את האמור לעיל. החלטה זו הייתה סיום כואב של הליכים משפטיים שנמשכו שנים רבות, אך הסיפור עצמו לא נגמר ולמשפחה עוד פרקים ארוכים וכואבים בחייהם.
מדובר בבני-זוג אשר במהלך ההריון עם בנם המליץ להם הרופא להפסיק את ההריון בשל חשש שהוא עלול להיוולד פג. הרופא המליץ להם פעמיים להפסיק את ההריון ובבית המשפט המחוזי הוכרע שהרופא לא מילא את חובתו ולא נימק את המלצתו, לא הבהיר את הסיכונים ומשמעותם. הוכרע עוד כי ההורים שלא שאלו שאלות (ואם שאלו לא קיבלו תשובה), החליטו להמשיך בהריון. למרבה הצער, התינוק אכן נולד בשבוע הריון מוקדם ולקה בנזקים רבים הנלווים לכך.
בית המשפט העליון דחה הפך את ההחלטה וקבע כי המלצת הרופא היא כה קשה עד כי לא ייתכן כי ההורים לא שאלו שאלות ולא ייתכן שהם קיבלו את החלטתם על בסיס חסר. בית המשפט ביסס את קביעתו זו על סימנים נוספים שלדעתו מצביעים על כך, כגון התייעצות עם רב, שלא הייתה רלוונטית, וחזרה לרופא לביקור נוסף.
בית המשפט העליון חידד בהחלטתו, כי אכן לחולה אין כל חובה לשאול שאלות וכי החובה למתן הסבר והנמקה מוטלת על הרופא אולם מבחינה ראייתית הובהר, כי ככל שההמלצה הרפואית תהיה קשה יותר, כך יהיה על החולה נטל כבד יותר להראות כי הוא לא הבין את ההמלצה. נשיא בית המשפט העליון חידד את ההכרעה הנ"ל בדחותו את העתירה לקיומו של דיון נוסף.
אמנם אין לחולה כל חובה לשאול שאלות, אומנם זו זכות של החולה והחובה מוטלת על הרופא בלבד, אך עלינו להיות פרקטיים ככל שניתן, ועל חולים ומטופלים לשמש חלק אקטיבי בתהליך קבלת ההחלטות הרפואי ולא לבטל עצמם אל מול הרופא, כי בסופו של יום גם עלול להיגרם להם נזק רפואי וגם הם עלולים למצוא את עצמם אל מול שוקת שבורה בהליך המשפטי.
