התנשאות נוזלת מהאוזניים

אנשים מכובדים אשר 50% מזמנם מבלים מול תוכניות ריאליטי ריקות, 25% מזמנם מבזבזים ברשתות חברתיות חסרות תכלית ממשית, באים בטענות על כך שהפוליטיקאים קוראים (לדעתי מחוסר ברירה) את הקודים האלה, ונותנים לכוכבי הדור את המושכות בידיים. למה מי ממליך את הכדורגלנים? הפוליטיקאים או הציבור? מי מרומם את הדוגמניות, הפוליטיקאים או ציבור? והרי קודם כל הציבור על עיתוניו ורשתות השידור שלו מרוממים את הכוכבים, יוצרים בכל רגע כוכבים חדשים, והפוליטיקה (המדיניות בעברית), לא יכולה ובצדק לשמור על פערים גדולים בינה ובין הציבור ולכן כוכבים בין אם מוכשרים הם ובין אם לאו ודאי יהפכו למנהיגים, וכל עוד לא יעצור הציבור את נהייתו אחרי הכוכבים, התהליך הזה ימשיך ויתגבר. ואז אין לו לציבור לבוא בטענות אלא לעצמו בלבד כאשר מפלגות בוחרות בסלבריטאים על-מנת לייצגן בכנסת ובמסדרונות השלטון. זאת ועוד, את היללות הכי רמות שמענו על בחירתו של אלי אוחנה למקום ריאלי ברשימת הבית היהודי לכנסת. אינני מכיר את אלי אוחנה, לא שירתנו יחד בצבא, לא עלינו מאותה ארץ, אנו אפילו לא מאותה עדה, ייתכן שיהיה ח"כ מוצלח יותר, ייתכן שיהיה מוצלח פחות, מה שבטוח הוא שאין לו יומרות להיות ראש ממשלה, הוא רץ לכנסת, הוא אמור לייצג משהו כמו אחוז מהציבור על-מנת לקנות ביושר את זכותו להיות חבר כנסת ועל-מנת לקנות ביושר את חובותיו כחבר כנסת, אלי אוחנה האדם, הכדורגלן, המאמן מייצג הרבה יותר מאותו סף של 1/120 אז מה רע, מה אנחנו רוצים? האם לפיד משכיל יותר? ולפיד הרי עף בטיל ללשכת שר האוצר? האם לפיד חכם יותר? האם הכדורגל נחות מהאיגרוף? ההבדל ביניהם הוא אחד ויחיד, זה לבנבן וזה שחרחר, והלבנבנים לא אוהבים את השחרחרים, הם אוהבים רק את עצמם. כלומר הם לא שונאים שחרחרים אבל את הלבנבנים הם אוהבים יותר, מה עוד שאלי אוחנה לא מפנטז על תפקיד ראש הממשלה, ואילו יאיר לפיד 4 god sake עוד עלול חס וחלילה להגיע לעמדה הזו. ההתנשאות היא שלב מכריע ומרכזי בהתפתחות הגזענות וההתנשאות נוזלת מאוזני הבכיינים המקצועיים המבכים מרה על הצבתו במקום ריאלי של אלי אוחנה ברשימת הבית היהודי לכנסת.