המתמודד לראשות הממשלה שוב עלעל בספרו בדק כמה עוד עמודים נשארו לו לקרוא עד לסימנייה - ושיחרר אנחה מתוסכלת ועמוקה...
השעון מורה כי שעתיים אחר חצות. היום, אשר סוף-סוף הגיע לקיצו, היה ארוך במיוחד. עם צאת החמה עלה צפונה לסבב פגישות בין פעילי המפלגה, את הצהריים העביר נודד בין חוגי-בית בעיירות הספר, בהם התחבק לעייפה התנשק להחנפה ונאם להצרדה. כשהעריבה השמש, הדרים המתמודד וצלח עוד פגישה טעונה עם ראשי הערים מטעם מפלגתו. את היום הרצוץ קינח בתל אביב שם צחצח כוסות עם שגרירי אירופה בקוקטיל מגונדר.
הוא משתוקק לישון – אך עדיין אסור לו. יועציו הרוסים הפצירו בו כי טרם יסיים את ארבעת הכרכים הכבדים של "מלחמה ושלום" מאת הסופר הרוסי לב טולסטוי, הוא יכול לשכוח מראשות הממשלה. הפעם, קולות הרוסיים הם המכריעים. הוא שולח יד לרומן הארור.
'אבל למה לעזאזל הוא צריך לקרוא את הספר?!' 'היה עדיף להבריג "רוסי" מפורסם ברשימה במקום קרוב לריאלי' – פלחה את מוחו המחשבה, והוא שוב נאנח. היה לו רעיון מבריק לזכות בקול הרוסי, אסטרטגית וטקטית - להבטיח חבילה מפתה של הטבות: להגדיל להם את המשכנתא, למצוא לכל אחד מהם עבודה במקצוע, לפנסיונרים שביניהם לסדר שיכון בהוסטלים וכל שנה זוגית לבחור ב"רוסיה" כמלכת היופי. להיבחר ומיד לאחר מכן להסביר שלא ניתן לקיים את ההבטחות בגלל אילוצי התקציב, המצב הביטחוני המתוח והמרקם העדתי הרגיש. אך היועצים אמרו שה"רוסים" התרגלו לתעלול הישן והפעם אי-אפשר לקנות אותם כל כך בקלות.
'אולי להעמיד פני "ציוני נלהב"? להבטיח הרים וגבעות לאסירי ציון?' – הציע המתמודד. יועציו גיחכו, 'אל תהיה תמים, למי אכפת מהציונות היום?', הסבירו. 'תעשה מה שאומרים לך – והניצחון בידינו'.
מקורבו הציע להציג לרוסים את בקיאותו במוזיקה רוסית קלאסית – אך המהלך נחל כישלון צורם. רק החל הלה לשרוק את יצירתו של צ'ייקובסקי "ריקוד הברבורים הקטנים" מ"אגם הברבורים" ומיד סתמו היועצים את אוזניהם בכפותם. בגזרת התרבות הוחלט לרכז את המאמצים בספרות הרוסית היפה.
המתמודד מתהפך במיטתו המרווחת, שולח מבט מלא קנאה באשתו אשר כבר שעתיים שקועה בשינה שלווה. הוא רוצה לישון.. לישון! להירדם... אבל אסור לו. מחר יש פגישה עם הבוחרים ה"רוסיים". יש להם איזה כנס שמוקדש לניצחון הרוסים במלחמת הקודש של שנת 1812, ועד אז הוא חייב לקרוא את "מלחמה ושלום", עד לסימנייה, עד לנשף הראשון של נטשה רוסטובה. נגד השם "נטשה" אין לו שום דבר, בצעירותו דווקא אהב את שירי להקת "חברים של נטשה", אבל להקדיש לה ארבעה כרכים?!
ומר "לב", טולסטוי, שלמרות שמו היפה, הלב הוא ממנו והלאה, אין לו רחמים! לא יאומן כמה משעמם הרומן שלו...
במוחו, יועציו מנסים להרגיע ולעודד אותו. הם מבטיחים ששני הספרים הנוספים אותם הוא אמור לסיים לפני הבחירות מרתקים יותר; "עגל הזהב" של צמד הסופרים אילף ופטרוב ו"מוסקבה-כפר תרנגול" של איזה סופר שאת שמו הוא כבר לא זוכר. אומרים שאילף ופטרוב בכלל יהודים, ייתכן שהכתיבה שלהם פחות משעממת. וכמה ארוך כבר יכול להיות ספר על עגל או תרנגול...
המתמודד הצטנף בחלוק היפני שלו, סידר את כובע הצמר שעל ראשו והמשיך בקריאה. זוהי הופעתו הראשונה של פייר בזוחוב בחברה הגבוה של מוסקבה, 'אלוהים... איזה תפלות... פשוט זוועה'. האומנם זהו הספר המשמש לרוסים תחליף לתנ"ך כפי שטוענים היועצים!? 'באמת עם מסתורי'. ובהם עוד תלוי עתיד המדינה. ואף חשוב מכך- גורלו שלו, של המתמודד.
'איזו תועלת מפיקים הם מקריאת כל השטויות האלה? איך המידע בספר עוזר להם לעשות כסף? להסתדר בחיים? להתקדם בסולם החברתי?
נחמה יחידה הייתה בליבו. גם המתמודד השני אינו מלקק דבש: היועצים הרוסיים בצד השני בוודאי העמידו בפניו משימה קשה עוד יותר. במטהו של המתמודד שלנו לא הצליחו לגלות באיזו משימה מדובר בדיוק. אך ממקורות מהימנים נודע להם כי אתמול, לחצר הווילה המפוארת של היריב, נכנס רכב מסחרי עמוס בארגזי וודקה מסוג "סטוליצ'נאיה" ו"גורבצ'יב"...
