הגוש הערבי החדש - ישולב בממשלת הרצוג?

האם יכול להתרחש פלא בפוליטיקה הישראלית ופרלמנטר מוצלח כמו ד"ר אחמד טיבי, המגדיר את עצמו כפלשתיני אנטי ציוני, יכהן בתפקיד שר בממשלת ישראל או בתפקיד סגן שר רחב-סמכויות, כמנהגם של ראשי המפלגות החרדיות הלא ציוניות? תיאורטית זה ייתכן אבל אפשרות המימוש בפועל של תרחיש מוזר שכזה קלושה למדי כי היא תלויה במפלגה הערבית המשולבת שאיחדה כוחות בגלל הגדלת אחוז החסימה ובהחלטתה האם להשתלב בשלטון או רק לתמוך בממשלה מבחוץ, אם ירכיב אותה "המחנה הציוני" (העבודה). כדי להבין את הסיטואציה התקדימית המתוארת כאן דרוש שעור בחשבון. הסקרים מראים שהרשימה הערבית המשולבת מצויה בסימן עליה ומגיעה ל-12 מנדטים, כשהיא הופכת למפלגה הרביעית בגודלה בכנסת. אם האוכלוסייה הערבית בארץ תרחיב את שיעור השתתפותה בבחירות יש יסוד סביר להניח שהמפלגה הערבית החדשה הזו, שאנו יצרנו במו ידינו, יש מאין, אף תגדל. מזה זמן מראים הסקרים כי מאזן הכוחות בין המפלגות הגדולות מוביל לתיקו בבחירות. אם הנשיא יטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על "המחנה הציוני" עם, נניח, 26 מנדטים, והרצוג/לבני לא ירצו להקים קואליציה משותפת ליכוד/העבודה, אלה יהיו המפלגות שיוכלו - אם ירצו - להצטרף לקואליציה בראשות הרצוג-לבני: כולנו - 8; מרצ - 6; יש עתיד - 9; ישראל ביתנו - 5; יהדות התורה - 7; סה"כ: 61 מנדטים. אם המפלגה הערבית מצטרפת - תוכל הקואליציה להגיע ל-73 מנדטים. גם אם הערבים רק תומכים מבחוץ, הממשלה יכולה לתפקד כראוי. כדי להיות מציאותיים אין מקום להניח שאדם כמו טיבי, או מנהיג ערבי-ישראלי אחר, יסכים להצטרפות הגוש הערבי לקואליציה של ממשלת הרצוג/לבני. אבל צריך שיהיה ברור, כי תמיכה סלקטיבית, בהתאם לנושא שיעמוד על הפרק, בהחלט אפשרית. עם כוח כזה בידיה תוכל אוכלוסיית המיעוט הערבית הרחבה, הרואה את עצמה מקופחת שנים רבות, לממש את העיקרון הדמוקרטי החשוב של שוויון זכויות, ולהשיג הישגים רבים שמאז ומתמיד נראו כחלום שלעולם לא יוכל להתגשם. יש לקוות כי מנהיגי המגזר הערבי יפנימו את מלוא המשמעות של הפירות הטובים שעומדים ליפול לחיקם כפרי בשל. זו ההזדמנות שאסור לערבים הישראלים להחמיץ. אם ילמדו לשלב כוחות ויצליחו לגשר על הפערים האידיאולוגיים העמוקים המפרידים בין המחנות הערביים, הם יוכלו לפעול כראוי לטובת הציבור שאותו הם אמורים לייצג. חבל יהיה אם אחרי הבחירות דווקא יגברו העויינות הפנימית ומריבות האחים ובמקום איחוד כוחות ערבי נהיה עדים למחלוקות חדשות, לפילוגים ולאובדן השפעה. המדינאי הישראלי הנודע אבא אבן, דודו של יצחק (בוז'י). הרצוג נהג לומר כי "הפלשתינים מעולם לא החמיצו שום הזדמנות להחמיץ הזדמנות". אולי הפעם יצליחו ערביי ישראל, גם אלה הרואים את עצמם כפלשתינים, להוכיח שבכל זאת, אחרי כול כך הרבה שנים, הם למדו משהו חדש וטוב.