ארבעה ימים בשבוע בין השעות 11:00 ל-12:00 לפנה"צ מעניקים לנו בגל"צ שעה של קורת רוח.
שני זוגות שדרנים חכמים ושנונים:
עירית לינור וקובי אריאלי לסירוגין עם אברי גלעד ו
ג'קי לוי, משתפים אותנו בראייתם ההומוריסטית את מציאות חיינו.
החבר'ה המקסימים והחכמים הללו, משדרים להנאת המאזינים שעה של קריצת עין ובדיחות הדעת ומפגינים חוכמה וידע בהגשה ייחודית וחביבה. הם צוחקים עלינו במשובה ולועגים לחולשותינו והכל בהומור נטול שמץ של רשעות, ואנו השומעים, צוחקים בהנאה יחד אתם. גם הוויית חיינו הקשה והמעיקה כשהיא מטופלת בפיהם, נשמעת הרבה פחות מאיימת כפי שהיא מתורגמת אצל השדרנים המבריקים הללו.
מחקרים רבים כבר הוכיחו את ההשלכות החיוביות שיש להומור ולצחוק על הפרט והחברה, ובדרך כלל אני משתדלת לא להחמיץ את התוכנית הזאת כשאני מתענגת על הסיפורים וגם זוכה להיווכח איך הם מטפלים בבעיות הקיומיות בפיקחות ובקלילות.
השעה הנפלאה הזאת היא 'המלה האחרונה' המשודרת בגלי צה"ל.
עד תחילת שעת התוכנית, משעות הבוקר המוקדמות ברדיו ובתוכניות הבוקר של הטלוויזיה, המאזינים חשופים לתקשורת כמעט חד-צדדית שדואגת להשמיע באוזנינו מגוון של חדשות רעות.
מוזר מאוד איך בדרך כלל נעלמות מעורכי חדשות ידיעות טובות כלשהן, ולו רק לשם איזון מינימלי. לא פעם אני תוהה: האין במדינת ישראל שום דבר טוב? שום דבר מעודד? שום דבר חיובי? בדרך כלל - לא אצלם. ואם כן, אזי במשורה.
מראיינים תוקפניים במיוחד אפילו לא מתאמצים להסתיר את דעותיהם המוטות בשאלות מרגיזות ומקוממות.
מרואיינים שדעתם אינה כדעת השואלים מוצאים עצמם במלחמה אבודה מראש כדי להצליח להשחיל תשובה, בעודם נדרשים למידה לא מבוטלת של ריסון עצמי ובניסיונות שווא להשלים חצי משפט מבלי שתשובותיהם ישוסו במכוון ובעורמה כדי לדלות כותרת המנוגדת לדברים שנאמרו.
סגנון התוכניות הללו אינו משפיע לטובה על המאזינים שגם כך העצבים רופפים מכורח המציאות, המצב הביטחוני והמתח היומיומי להם רובנו נחשפים.
ואז מגיעה השעה הנכספת: 'המלה האחרונה' ומשנה את מצב הרוח. שעה אחת מהנה ומבדרת ומשחררת פרצי צחוק.
ובכן, עד עתה. אך במחוזותינו - לא לעולם חוסן!
בימים האחרונים החליט מפקד גל"צ שהתוכנית המרנינה 'המלה האחרונה' מיועדת להורדה. הנימוק: יש בה אחדות דעים פוליטית. (מממ...)
בתוכנית הטלוויזיה 'תיק תקשורת' התראיינו בנושא הזה העיתונאי דרור רפאל מ'מעריב' וירמי עמיר מ'מגפון'.
ירמי עמיר שנראה כעוס ניסה להצדיק את ההחלטה בהסבירו: "לכל הרביעייה יש אותה דעה פוליטית, ג'קי לוי משתמש בבדיחות קרש והתוכנית בכלל אינה אינטליגנטית. היא דתית, ימנית ואין בה אקשן. ובכלל, הדתיים השתלטו על גל"צ והעיתונאים עם הכיפה והאג'נדה הימנית משתמשים בדת כדי להשפיע ומסבירים שיש לביבי יותר סיכוי. זאת לא הייתה כוונת התוכנית מלכתחילה". סוף ציטוט.
דרור רפאל שהקשיב בתדהמה לדברים הללו הסביר בפשטות "שהתוכנית נהדרת ומדוע להורידה?" בנסותו להשיב לירמי ש"גם בעתון 'הארץ' יש אותה דעה פוליטית ועל-פי התפיסה הזאת צריך לסגור אותו..." לא נראה היה שהצליח לשכנע את בר הפלוגתא הנחוש.
ובכן, היכונו להעלאה מחודשת של תוכניות ריב ומדון ויכוחים וצעקות ששבענו מהם עד לזרא. כך ימשיכו לכפות עלינו מלל סרק בין ימין ושמאל מלווה בהתפרצויות זה לתוך דברי זה, כדי לשחזר מלחמות גלדיאטורים מילוליות במקום הרביעייה הנפלאה שהוכיחה עצמה כמוצלחת.
אותי ההסבר הזה שייכנע. מעתה בשעה הזאת אטוש את גל"צ לטובת 'קול המוזיקה'. אלה שירצו להאזין ולסבול - שיאזינו ושיהיה להם לבריאות.
