יאיר אוחיון, עובד תנובה בן 31, הגיע לעבודתו למשמרת לילה ושובץ במחלקת החמאה. העובד הבחין, כי ברצפת המפעל, במעבר הראשי בין המכונות, נקוותה שלולית שמן. לאחר שדיווח על המפגע, הכתם נוקה. כאשר יאיר עבר במסדרון בשעה 2 לפנות בוקר, ליד המכונה שדלפה, הוא החליק על הרצפה שעדיין הייתה שמנונית, נפל ונחבל בראשו.
העובד הגיש תביעה נגד תנובה בדרישה לפיצויים בגין נזקיו שנגרמו, כך טען, בגלל
רשלנות החברה משלא דאגה לסביבת עבודה בטוחה עבור עובדיה. תנובה כפרה באחריות לאירוע, אך שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
דליה גנות, קיבלה את התביעה במלואה.
השופטת גנות סמכה את פסק דינה על תחקיר נסיבות התאונה שנערך על-ידי תנובה עצמה. בהתאם לממצאי התחקיר, התאונה הייתה מיותרת ויכולה הייתה להימנע, משום שנזילת שמן מהמכונה הייתה תופעה ידועה לתנובה משך חודשים. אך למרות שבעבר היו התרעות על כך שמדובר במפגע בטיחותי רציני, תנובה לא עשתה דבר למניעת הנזילה ולסיכול הסכנה.
לאור ממצאי התחקיר, וכיוון שאיש מאנשי תנובה לא הורה על השבתת המכונה או על מציאת פתרון לבעיית הנזילה, נקבע שתנובה התרשלה והיא נושאת באחריות לנפילתו של יאיר. עוד נמצא, שתנובה חבה בעוולה של
הפרת חובה חקוקה: החברה הפרה את פקודת הבטיחות בעבודה, שעה שלא דאגה לסביבת עבודה בטוחה עבור עובדיה.
בית המשפט מינה מומחה רפואי שקבע, כי הנפילה גרמה ליאיר נכות אורתופדית בשיעור של 10% ונכות נפשית צמיתה בשיעור 20%. המומחה מצא שחבלת הראש לוותה בתסמונת זעזוע מוח שהתפתחה וגילתה אצל יאיר תסמיני דיכאון.
בית המשפט אמד את נזקי העובד על כל רכיביהם, לרבות הפסדי השתכרות לעתיד, והורה לתנובה לפצותו ביותר מ-2 מיליון שקל (בניכוי תגמולי ביטוח לאומי), ועל כך להוסיף 420,000 שקל בגין הוצאות משפט ושכר טירחת עורכי הדין של העובד. אכן תוצאה מוחשית לתנובה ותמרור אזהרה ולקח לכל מעסיק שמזלזל בבטיחות עובדיו; וגם המלצה חמה לפעול במרץ לתיקון תקלות ומפגעים בעבודה.
