פרופ' שלמה זנד פירסם ב-2008 ספר תחת הכותרת: "מתי ואיך הומצא העם היהודי". אחד מעמודי התווך של התזה של הספר היא שהיהודים החיים כיום אינם צאצאי היהודים שחיו בארץ בעבר אלא צאצאי מתייהדים והם יהודים מבחינה דתית אך לא מבחינה אתנית ולכן אין להם זכויות היסטוריות בארץ.
לעומת זאת, טען זנד, ערביי הארץ - הפלשתינים הם צאצאי היהודים שהתאסלמו. היהודים לא הוגלו על-ידי הרומאים והתאסלמו בזמן הכיבוש הערבי (640 - 1099) ולכן הארץ הזו שייכת להם.
מספר היסטוריונים פלשתינים פיתחו את הפסדו-תזה שהערבים הם צאצאי הכנענים שחיו בארץ לפני בוא הישראלים ולכן הם אדוני הארץ.
כל סטודנט לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל והמזרח העתיק יודע שלשתי התזות הללו אין כל בסיס בעובדות ההיסטוריות והן מייצגות ניסיונות למניפולציה של ההיסטוריה כדי להתאימה לאג'נדה הפוליטית של הפלשתינים כנשק במאבק נגד זכות קיומה של מדינת היהודים.
הראיון של שר הפנים של חמאס לשעבר, אל-פתחי לטלוויזיה המצרית ב-23 במרס 2012 סותר את התזה של זנד שהפלשתינים הם יהודים שהתאסלמו ואת התזה של היסטוריונים פלשתינים שהפלשתינים הם צאצאי הכנענים ומאשר בזה את התזה שהבאתי בסיפרי "מתי ואיך חוסל הרוב היהודי בארץ ישראל" - שהפלשתינים אינם צאצאי יהודים (או כנענים).
אל פתחי מאשר שהפלשתינים הם ברובם מהגרי עבודה שהגיעו לארץ בדורות האחרונים. אם לאל-פתחי יש משפחה במצרים ולפלשתינים, כמו שהוא טוען, יש קשרי דם עם מצרים, ערב הסעודית, תימן ועוד... הרי שהם אינם צאצאי יהודים שהתאסלמו וגם הגירתם לארץ לא יכלה להיות לפני מאות שנים רבות.
הראיון של אל-פתחי: מיהם הפלשתינים "אחים, יש 1,800,000 מאתנו בעזה. במצרים יש כ-90 מיליון בני אדם. ספרנו שווה ל-2% מאוכלוסיית מצרים.
אל-אקצה ופלשתין הן חוד החנית של האיסלאם ושל המוסלמים. לכן, אנו קוראים לעזרת אחינו הערבים. כשאנו קוראים לעזרתכם, זה במטרה להמשיך ולנהל את הג'יהאד.
כל פלשתיני, בעזה וברחבי פלשתין מסוגל להוכיח את שורשיו הערביים- בין אם מערב הסעודית, מתימן או מכל מקום אחר. יש לנו קשרי דם, אם כן.
באופן אישי, חצי ממשפחתי היא מצרית, כולנו כאלה. יותר מ-30 משפחות ברצועת עזה מכונות אל-מסרי- "מצרי".
אחים, חצי מהפלשתינים הם מצרים ו
החצי השני הם סעודים.
יש לנו משפחות רבות שנקראות אל-מסרי ששורשיהם מצריים. הן באות מאלכסנדיה, מקהיר, מדומייטה, מהצפון, מאסואן, ממצרים העליונה".
"אנחנו חלק מכם".
צאצאי מהגרים ואכן, חלק ניכר של ערביי ישראל הם צאצאי מהגרים שהגיעו לארץ במאות האחרונות:
חנין זועבי השוללת כל זכות ליהודים בארץ ישראל וזועקת בראש חוצות על גזל האדמה הפלשתינית ע"י הקולוניאליזם היהודי-אירופאי שייכת לשבט הזועביה שמוצאו מעירק. השבט הגיע לפני כ-500 שנה לאירביד בעבה"י המזרחי והוזמן להתיישב בארץ ב-1873 ע"י השלטון העות'מאני. השבט קיבל אדמות בגליל התחתון ובעמק יזרעאל. שבט הזועביה פרוש על פני שטחים נירחבים. הכפרים הזועביים הם: דחי, סולאם (ש/ונם היהודית), נין(נעים היהודית) ומצר במועצה האזורית בוסתן אל-מארג'. טמרה, טייבה(עופרה היהודית) ונאעורה (אנחרת בנחלת יששכר) במועצה האזורית גלבוע. ימה, מרג'ה ואיבתאן באזור השרון. המנהיגות מתגוררת בנצרת.
תושבי אום אל-פאחם שרבים מהם שייכים לתנועה האיסלאמית הצפונית בראשות סלאח השוללים כל זכות מיהודים בטענה שזוהי אדמה מוסלמית הגיעו לארץ במאות האחרונות על-פי אתרים המספרים על החמולות של אום אל-פאחם בשפה הערבית מארצות ערב השונות (החומר תורגם ע"י ד"ר שאול ברטל):
תושבי הכפר
משתייכים ל-4 חמולות עיקריות: אג'באריה, ג'אברין, מחאג'נה ומאחמיד. ויש חמולות יותר קטנות.
ארבע החמולות הגדולות: חמולת אע'באריה (אג'באריה ) הגיעה מתימן לפני כ-300 שנה, חמולת ג'אברין מוצאה מסעודיה. אין תאריך. חמולת מחאג'נה הגיעה מהכפר מחג'אן באזור החורן, סוריה, לפני 300 שנה. לפני 300 שנה. ראאד סלאח, ראש התנועה האיסלאמית שייך לחמולה זו. חמולת מאחמיד מוצאה מסעודיה. הם הגיעו לארץ לפני כ-350 שנה.
שאר החמולות: - משפחת אל-חסאסנה הגיעה לפני 150 שנה מתימן משפחות אל-חבוב, אל-קבטי, אל-זטאם, היכל, חאג' עלי ברכאת - קבוצת משפחות ממצרים עם כיבוש הארץ ע"י מוחמד עלי באשה ובנו איברהים ב-1831.
- משפחת אבו חסין הגיעה ממצרים, בתקופה בה שלטו בארץ מוחמד עלי ובנו איברהים פשה(1832 - 1840).
- משפחת אל-בלאבסה הגיעה מהכפר בלבס במצרים, ויש להם קרובים בגדה המערבית ובירושלים.
- משפחת אבו סאלם הגיעה ממצרים, בתקופ השלטון המצרי בארץ (832 - 1840).
- משפחת מראד הגיעה מזקזיק שבמצרים.
- משפחת אל-חסיניה מקורה מחיג'אז בחצי האי ערב, הגיעה לפני 250 או 300 שנה. הם עברו לאום אל-פאחם מתל אל-סאפי באזור חברון.
- משפחת אבו חפיט'ה הגיעה לאום אל פאחם מעבה"י, לפני 150 שנה.
- משפחת אלברע'ל הגיעה מחיג'אז שבחצי האי ערב, והתיישבה תחילה בלג'ון. ב-1948 הם עברו לאום אל-פאחם. אח של המשפחה העדיף להגר לסוריה והקים שם חמולה.
- משפחת אבו פרוה הגיעה מלוב, לסבסטיה בשומרון ומשם במועד לא ידוע לאום אל -פאחם.
- משפחת אל-חביטאת הגיע מכפר ליד דמשק, סוריה, לפני כ-200 שנה.
- משפחת אל-חסרי הגיעה מאלג'יר, ב-1831.
- משפחת בדיר הגיעה לאום אל-פאחם לפני 150 שנה מאלכרכ שבירדן.
- משפחת אבו נאסר מקורה בחיג'אז, סעודיה. הם היגרו לאלסאפי באזור חברון. הכפר נהרס ב-1948 והם עברו לאום אל פאחם.
- משפחת שויח'את מוצאה מעירק, אבי המשפחה התגורר בצפת עד 1948 ולאחר מכן הביא את משפחתו ועבר לאום אל-פאחם. יש למשפחה קרובים בעירק, סעודיה, מצרים וסודן.
- משפחת שיח' זיד הגיעה לאום אל פאחם לפני כ-200 שנה מהכפר יעבד באזור ג'נין. יש להם קרובים באזור שכם. מוצא המשפחה מסעודיה, אבל לא ידוע מתי היגרו.
- משפחת אל-ע'זאלה מקורה מתימן, והיא התיישבה לפני כ-200 שנה בכפר באקעה אל-חטיב באזור שכם ועברה לאום אל-פאחם בעקבות נשואין.
- משפחת נהיה היגרה ממצרים, מהכפר אלסאלחיה לחאן יונס, בתאריך לא ידוע, משם לכפר ערבה באזור ג'נין ומשם בתקופה האחרונה לאום אל-פאחם.
מספר משפחות הגיעו מהגדה המערבית או מיישובים שונים הנמצאים בתוך גבולות ישראל כיום.
לסיכום תושבי מעוז התנועה האיסלאמית, השוללת כל עבר יהודי בארץ זו, וטוענת שהם אדוני הארץ וזוהי אדמה ערבית מקדמת דנא, והיהודים הם קולוניסטים אירופאים, היגרו לכאן מארצות ערב בין שלהי המאה ה-17 לאמצע המאה ה-19.
בשלהי המאה ה- 19 חיו בארץ 80,000 יהודים. חלקם לא עזבו את הארץ מעולם, חלקם עלו לארץ במאה ה- 13 ממערב אירופה, חלקם נימנו על מגורשי ספרד ופורטוגל והגיעו לארץ במאה ה- 16 וחלקם הגיעו בו- זמנית עם הזועבים ותושבי אום אל-פאחם. יהודים כבר היו בארץ כאשר שבט הזועביה והחמולות של אום אל-פאחם הגיעו לארץ ממדינות ערב.
