השנה נכנסו לכיתה א' במערכת החינוך בישראל, כ-150 אלף תלמידים. מדובר במעבר משמעותי ביותר עבור הרבה מאוד ילדים שנדרשים להתמודד עם האתגרים החדשים. לקראת השינוי הצפוי, עולה שאלת המוכנות של הילדים שלנו למעבר לכיתה א'. כהורים אנו חשים התרגשות רבה לצד שאלות ותהיות. הורים רבים שואלים את עצמם, האם המעבר יעבור בקלות? האם הילדים שלי מוכנים לשלב הזה? האם יש צורך בחיזוק כלשהו? למי פונים בנושא? האם ילדים שעולים לכיתה א' צריכים לדעת את כל האותיות לפני כן? איך נדע האם יש צורך בקורס הכנה לכיתה א'? ואם כן- מה סוג ההכנה הנדרשת? האם ניתן לבצע אותה באופן עצמאי? או שכדאי לפנות למסגרת מקצועית? ואיך בוחרים את ההכנה המתאימה?
כיתה א' והמסגרת הבית ספרית מציבים אתגרים חדשים עבור ילדים צעירים בני 6-7, אתגרים אותם לא הכירו בגן- עליהם להתמודד עם משימות חדשות בתחום הלימודי והחברתי ולגלות עצמאות רבה בהתארגנות ובפתרון בעיות שעולות בחיי היומיום בביה"ס. בנוסף הם ניצבים מול אתגר משמעותי של רכישת הקריאה והכתיבה.
"אימא של ענבל הגיעה מאוד מבולבלת" מספרת שרון פלג, מנהלת המרפאות האוניברסיטאיות באריאל וקלינאית תקשורת בעלת התמחות בשפה הכתובה, "חברותיה סיפרו לה שהילדים שלהם ידעו את כל האותיות לפני כיתה א', ואילו ענבל הכירה רק חלק מהאותיות. אימא של ענבל שאלה למעשה, האם ענבל צריכה להישאר עוד שנה בגן בגלל זה?".
הילדים מוכנים לכיתה א' כאשר מיומנויות הלמידה שלהם בשלות (כושר ההתמדה, יכולת התארגנות, קשב, ריכוז ומוטיבציה שיאפשרו למלא את משימת הלמידה וההקשבה בביה"ס),
יכולותיהם השפתיות תואמות גיל (אוצר מילים רחב והיכרות עם מושגים, יכולת להגדיר הגדרה פשוטה, לתאר חוויות ותמונות, לספר סיפור ועוד),
יכולותיהם המוטוריות והתפיסתיות תואמות גיל (קפיצה על רגל אחת, דילוגים, יכולת לשמור על תנוחת ישיבה, אחיזה נכונה של העיפרון, ציור צורות גאומטריות, מילוי שטחים, גזירה, הדבקה, תפיסה חזותית וקואורדינצית עין-יד ועוד),
יכולותיהם הקוגניטיביות תואמות גיל (ידע על העולם, חשיבה לוגית, זיכרון חזותי, זיכרון שמיעתי ועוד) והם בשלים בהיבט הרגשי (עצמאות רגשית, התמודדות עם חוסר הצלחה, שליטה עצמית ודחיית סיפוקים וכן הלאה).
בביה"ס נדרש שימוש בניצני האוריינות השונים: מודעות פונולוגית (היכולת להתייחס לצלילי המילים ללא קשר למשמעות המילה), שמות האותיות והספרות והקשר בין האות לצליל, אותם היה אמור להתחיל לרכוש בגן. בנוסף, בעת רכישת הקריאה והכתיבה, הילד נשען על מיומנויות שפתיות כגון: הבנת הוראות, מושגי גודל ומרחב, הבעת רעיון, חוויה או סיפור.
כדי להתמודד עם הסביבה בביה"ס ועם המטלות הגרפו- מוטוריות (כתיבה, גזירה ועוד) שגדלות משנה לשנה, יש צורך במיומנויות שונות, כגון: קואורדינציה, תיאום עין-יד, שימוש יעיל בכלי כתיבה, תפיסה חזותית והתארגנות יעילה (ציוד אישי, סביבת עבודה, עמידה בזמנים). על כל אלו נוספת היכולת לפתרון בעיות (למשל אם מתבקשים לבצע משימה והם פספסו את ההסבר, האם הם ימצאו פתרון?? לדוגמה לשאול חבר מה צריך לעשות או לפנות למורה). וכן מתווספות מיומנויות חברתיות קבוצתיות כמו: שיתוף פעולה, המתנה לתור, שמירה על שיחה, יוזמה ולקיחת אחריות.
כאשר עולות שאלות באשר למוכנות הילד באחד מהתחומים הללו, הכתובת הראשונה של ההורה צריכה להיות הגננת. אם לדעת הגננת מדובר בפער משמעותי, חשוב לפנות לטיפול בתחום המדובר, לדוגמה לפנות לקלינאית תקשורת במקרים של קשיים ביכולות השפתיות ובזיכרון שמיעתי, או למרפאה בעיסוק במקרים של קשיים גרפו- מוטוריים, קשיים תחושתיים וקשיים בהתארגנות במרחב, או לרופא התפתחותי במקרים בהם הקשיים לא מוגדרים להורה או לגננת או במצבים מורכבים שיש קשיים בכמה תחומים. אם מדובר על פער קטן, ניתן לסגור אותו לפעמים בקורס הכנה לכיתה א'.
חשוב שמטרת הקורס הקבוצתי תהיה לחשוף את הילדים למשימות דומות לאלו של בבית הספר, לשפר את התפקוד שלהם בתחומים, שידועים כמנבאים את ההצלחה בכיתה א' וללמד את האותיות והקשר בין האות לצליל. אין שום היגיון שהקורס יקנה את הקריאה עצמה. זה תפקיד בית הספר!
"ישנם בשטח קורסים המועברים ע"י גננות ומורות, אך ההכנה המקצועית ביותר תעשה ע"י שילוב של מרפאה בעיסוק וקלינאית תקשורת", מסבירה שרון פלג מנהלת המרפאות האוניברסיטאיות באריאל, "ההכנה לכיתה א' טומנת בחובה את העבודה על המיומנויות בהן מתמחים מרפאים בעיסוק וקלינאי תקשורת. מרפאה בעיסוק מומחיותה בהקניית קואורדינציה ותיאום עין-יד, שימוש יעיל בכלי כתיבה, תפיסה חזותית והתארגנות יעילה ועוד, וקלינאית התקשורת מומחית בהקניית מיומנות, הנדרשות לרכישת הקריאה, כמו היכולות השפתיות, ניצני האוריינות והזיכרון השמיעתי. בעלי מקצוע אלה מיומנים גם בהקניית מיומנויות חברתיות וקוגניטיביות מגוונות.
