חוב גדול חב עם ישראל לפרעה מלך מצרים,
בלעדיו הם לא היו יוצאים, גם לאחר אלפיים,
גם לאחר שיצאו ביקשו עוד לחזור,
אל האבטיחים, אל הקישואים, אל העבדות.
אז ניצלו בזכות מלך מצרים - היהודים,
היום זה בזכות הערבים,
האם מישהו מהשמאל היה מוכן שיהיו חסרים?
חלילה וחס, הרי הם הקובעים, על קולותיהם נשענים,
והם הולכים ורבים בכנסת ה"חברים",
והם כל כך "שימושיים"...
הכספים שנערמים לעמותת כל שמאלי,
זה לרוב בגלל הערבים, מתן מ
האיחוד האירופי,
והיהודים רוצים לתת להם את כל ה"שטחים" והם מסרבים לקחת,
ומצילים אותנו מידינו, שלא ניפול אלי פחת.
מזל שהיה פרעה במלכים,
ואצלנו היו ערפאתים ומיני ספחת,
כי כאן דלוזיה של אומה, סירוב עיקש להסיק מסקנה:
הערבים שונאים את היהודים ורוצים את המדינה,
לא בגלל כיבוש, לא בגלל התנחלות,
על-פי תורת האיסלאם זו ההתנהלות.
הסכם אוסלו שנשען על המפלגה הערבית,
הוא קו פרשת המים של האשליה העצמית הישראלית,
ונראה שדבר לא השתנה בחשיבה של שום
ממשלה;
אין הזועק בקול גדול - 'הכל היה אשליה!'
ו
בנימין נתניהו שלחץ ידי ערפאת המגואלות בדמים,
לא הכריז - 'זה טירוף, זו איוולת,
מי שחתם על אוסלו כנראה היה תחת סמים,
אני מבטל הכל, אני בונה ביהודה ושומרון,
אני לא מוסר את חברון'.
כך היה חייב לעשות למען בוחריו - למען הצדק,
למען היהודים, למען החזון, למען הציונות,
למען הדורות הבאים.
אנו הבוחרים קטני אמונה כבר בגלל אכזבות,
הכל היה פתפותי ביצים, מכרו לנו רק "סיפורים ואגדות".
יש ונדמה שכותב תהלים ידע מי יהיו הנבחרים:
"שלא הלך בעצת רשעים" - זו הממשלה
"ובדרך חטאים לא עמד" - אלה המפלגות
"ובמושב לצים לא ישב" - זו הכנסת.
הוא רק לא ידע שיהיו עיתונאים קטנים ומסיתים,
היושבים בכל הערוצים, וכל חייהם זה ביבי והנאומים,
ביבי והבקבוקים, ביבי - איך מוצאים עליך קטעים?
היפתיע אותנו עוד בנימין ויהא כלפי בוחריו אמין,
כפי שצריך להיות איש ימין?