א. "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" (שמות כ"א, א'); מה הכוונה "אשר תשים לפניהם", היה צריך לומר "אשר תלמד את בני ישראל". ידוע שכל מילה בתורה מדוקדקת דקדוק גדול. אלא חשבנו לבאר ולומר: כתוב בקריאת שמע "ושמתם את דברי אלה על לבבכם וכו'" (שמות י"א, י"ח); מה פירוש על לבבכם? היה צריך לומר בלבבכם. אלא אפילו אם אדם לא מכניס דבר לתוך ליבו, יחכה, ועם הזמן זה ייכנס לתוך הלב. תשים את זה על הלב, ומה שהשכל לא עושה, הזמן עושה.
וכן יש לפרש את הפסוק "אשר תשים לפניהם" - מספיק שרק תשים את חוקי התורה והמשפטים לפניהם, ועם הזמן זה ייכנס לתוך הלב של בני ישראל. גם אם ברגע אחד לא ירצה אדם לקיים תורה ומצוות, תניח את המשפטים לפני האדם ועם הזמן זה יהפוך להיות חלק מהאדם. וכן, כשאדם מדבר ורוצה שיקשיבו לו, זה לא נעשה ברגע אחד, אלא תיתן זמן לדיבור עד שייכנס לתוך הלב של השומעים, ולאט-לאט רואים שמה שאמרת היה אמיתי ונכון.
ב. "ואלה המשפטים וכו'" - אומר הזוהר, אל תקרי משפטים אלא "גלגולים"; ושואלים בספרים הקדושים, מה הקשר בין משפטים לגלגולי נשמות. ומתרצים בספרים הקדושים שלפעמים רואים אדם שמחייבים אותו בדין תורה והוא באמת יודע בתוך עצמו שלא חטא ולא עשה עוול, אלא בגלל שבגלגול שעבר הייתה לו התחייבות לאותו אדם, לכן חייבו אותו בדין בגלגול הזה. כל דבר שיש לאדם בחיים והוא שואל את עצמו "מה אני קשור לעניין הזה? מה רוצים ממני?", ידע שזה "אלה המשפטים" - אלה הגלגולים, מגלגול קודם אתה צריך לבוא ולשלם את הדבר הזה. תשמח במה שהקב"ה נותן לך, כי אתה לא יודע מה הטוב הטמון בזה.
ג. כולנו בדור הזה נשמות של גלגולים, כמו משחק פאזל של ילדים שמחברים חתיכה לחתיכה - כולנו צריכים להשלים זה את זה, ואי-אפשר לאבד חתיכה אחת כי הכל מתקלקל. כמו בספר תורה, שאם אות אחת חסרה אי-אפשר לקרוא בספר התורה והוא פסול. "ועמך כולם צדיקים" - צריך את כולם שנהיה אחד. ומתי שלא נוח לך ואתה עומד בשאלה של גלגול, אתה חייב להתמודד עם זה ולנצח. כל אחד עומד במבחן שלו - אחד עם הפרנסה, אחד עם האישה, וכל אחד צריך לדעת שאם מפסידים במבחן, זה חמור ביותר.
ד. "ואלה המשפטים וכו'" - "ואלה" גימטרייה 42. אומר החתם סופר, שמתחילת פרשת משפטים יש ארבעים ושניים עניינים של בין אדם לחברו, ורש"י אומר "ואלה המשפטים" - כשולחן ערוך ומוכן לאכול לפני אדם. מה פירוש "כשולחן ערוך"? אפשר לפרש ולומר: הרמב"ם אומר שעל מצווה של בין אדם לחברו מקבלים שכר בעולם הזה ובעולם הבא. עזרת לחבר שלך - יש לך שכר בעולם הזה. הפרשת מעשר - אתה מתעשר כאן בעולם הזה. וכן יש לפרש: "ואלה" - 42 מצוות של בין אדם לחברו יהיו כשולחן ערוך לסעודה, כלומר השכר יהיה כאן בעולם הזה וגם הקרן קיימת לו לעולם הבא. היום יש הסתר פנים גדול, כולנו רוצים לראות שכר בעולם הזה, לראות אור בעולם הזה - לכן תקיים עניינים של בין אדם לחברו ותקבל סיעתא דשמיא בעולם הזה.
ה. "כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד ובשביעי יצא לחפשי חינם" (שמות כ"א, ב') - התורה אומרת לנו: אדם שגנב ואין לו איך לשלם, היו מוכרים אותו להיות עבד, ואם האדון רוצה לחתן את העבד העברי עם שפחה כנענית, הרשות בידו והעבד העברי לא יכול לסרב, והילדים שנולדים ממנה, אחרי שש שנים שהעבד עברי יוצא לחופש, מתנתק הקשר ביניהם. חשבנו להקשות - התורה הקדושה כולה רחמים, איך אפשר ככה לנתק את האב מהבנים שלו? אלא צריך לדעת - היסוד של עבד עברי הוא כך: בגלל שהוא לא התחשב בחפץ של חברו וגנב אותו, לא התחשב בכסף של חברו וגנב דבר יקר-ערך, לכן התורה נותנת לו להרגיש איך זה לאבד דבר יקר-ערך, מתי שהוא מתנתק מהבנים שילד מהשפחה הכנענית.
ו. "וכי יכה איש את עין עבדו וכו' לחפשי ישלחנו תחת עינו" (שמות כ"א, כ"ו), "ואם שן עבדו או שן אמתו יפיל לחפשי ישלחנו" (שמות כ"א, כ"ז) - עבד כנעני יוצא לחרות בשן ועין. אם הבעלים נתן מכה בשן או בעין של העבד, הוא יוצא לחופשי. ואפשר לפרש "שן" - זה תאווה של אכילה, "עין" - תאווה של ראייה - שהן תאוות קשות ורעות ביותר. וברגע שאדם עובד על עצמו בקדושת האכילה ובקדושת הראייה, ושובר את התאוות הללו, אז הוא יוצא לחופשי, חופשי מתאוות העולם הזה.
ז. "משפט וצדקה ביעקב" - מה בין דין תורה לדין של עכו"ם (גויים)? כשאדם הולך לדין תורה, אם הדין לא צודק ולקחו ממנו מה שלא שלו ועשו לו עוול - "צדקה ביעקב" - הקב"ה יחזיר לך מה שלקחו ממך. לכן, דיין שדן דין אמת, הוא עושה טוב, כי הוא גורם שהקב"ה לא יצטרך להחזיר דבר שלקחו לו; ואם הדיין טעה - הקב"ה חייב להחזיר מה שלקחו. אבל אם אדם ילך לדין עכו"ם והשופט יטעה, הקב"ה לא יכול להחזיר את מה שלקחו מהאדם שלא בצדק. בדין תורה, התורה הקדושה מבטיחה לנו שהשם יחזיר לך מה שלקחו לך, לכן, אם יש לאדם משפט, ירוץ לדין תורה, כי הקב"ה יחזיר לו את מה שמגיע לו. אם יכול ללכת לדין תורה, ילך בכל כוחו לדין תורה - זה דבר חשוב ביותר.