בבחירות לכנסת ב-1988 היה
אהוד אולמרט גזבר הליכוד (מטעם חרות), לצד מנחם עצמון (מטעם ליברלים). בקמפיין זה גייס הליכוד כספים אסורים, תוך שימוש בחשבוניות פיקטיביות. נכתב בהן שהכספים התקבלו תמורת שירותים, כביכול, כדי להסוות קבלת תרומות בלתי חוקיות שנתקבלו מעשרות אנשי עסקים, משרדי פרסום ואחרים. אולמרט הועמד לדין רק במרס 1996 (על-פי החלטת פרקליטת המדינה
עדנה ארבל), לאחר שיהוי ניכר בעיקר מצד פרקליטת המדינה דאז
דורית ביניש, לאחר שהעדויות המביכות נחשפו ולאחר עתירה שהגישה עמותת אמיתי. אולמרט זוכה כעבור שנה לאחר התנהלות תקשורתית בעייתית. כמה עדים שזומנו לאחר זמן רב "שכחו" את שאירע. השופט
עודד מודריק נאלץ לזכות את אולמרט, וסיכם את פסק דינו במילים: "הנאשם התנהג בעניין הזה באורח מאוד לא ראוי, אך אי-התקינות לא חרגה אל התחום הפלילי בהתאם להגדרות החוק".
