יש שמות שונים לסיפור הזה, שהוא בסופו של דבר, אדוני, חוט כואב מתוך הלב. אבל לפני כל דבר אחר צריך לזכור שזאת הייתה החלטה לגיטימית שהתקבלה בתוך הבית הזה. אני לא הצבעתי בעד התוכנית הזאת אבל
בנימין נתניהו כן, ושרים נוספים בממשלה הזאת הצביעו בעד התוכנית.
כדי שלא יהיה בלתי ברור, אני, אדוני, בעד הפינוי ולבי עם המפונים. ה
מתנחלים מעולם לא היו בני-פלוגתא שלנו. מי שהיה בר-פלוגתא שלנו זה מי ששלח אותם למקסם השווא הזה, מי שבנה את הארמונות האלה באוויר, מי שבכחש הגדיר שאהבת ארץ-ישראל השלמה היא בכיבושה של כל הארץ. ואני לכם אומר, כמי שאוהב את ארץ-ישראל, שאני כל כך אוהב אותה עד שאני מוכן להסתפק בחלק ממנה, וזהו הכורח.
ברור שזאת הייתה טעות אסטרטגית מהבחינה הזאת. לא הפינוי היה הבעיה, אלא פינוי חד-צדדי אין לו תוחלת. כל מהלך חד-צדדי אין לו תוחלת. זה היה חלק מדוקטרינת ה"אין פרטנר", שאוכלת בנו כל חלקה טובה.
עשר שנים אחרי הפינוי הזה אנחנו עדיין נמצאים בסיטואציה שכאשר יישבנו את האנשים - הייתי אומר כך, אדוני, הייתי אומר שפינוי האנשים מבייש את היישוב שלהם. ולכן מאותו רגע שהפינוי התבצע, לבי-לבי, כל כולו, עם המתיישבים. עשר שנים עברו ורבים מהאנשים האלה לא התאוששו.
אני לא יכול להקל ראש באנשים שמכנים את מה שקרה להם "עקירה". מבחינתם זוהי עקירה. לי קשה לעבור דירה? ולכן אני מבין את זה. לא יכול להיות שמתוך 22 יישובים יש עדיין שלושה יישובים שבכלל לא עברו למגורי קבע: ניר-עקיבא, אמציה, נווה-ים. ראיתי מקודם כאן את אבי פרחן, איש שלשיטתו הוא איש מאמין, שפונה פעם אחרי פעם בגלל הבטחות של מקסם שווא.
כמעט כפליים מאחוז האבטלה במשק אצלנו הוא בין המתנחלים. זה דבר שבלתי מתקבל על הדעת. לו היה הדבר בידי, הייתי מעביר את המפונים, מתוך אחריות של המעשה שעשיתי כממשלה, אל חלקי המולדת האחרים בכל המקומות בארץ, בתוך הקו הירוק. ומעביר אותם על מגש של כסף. אילו היה הדבר הזה בידי. אבל לא היה הדבר בידי.
ולכן, הטיפול הכושל של מינהלת סל"ע בתחילת הדרך ושל ממשלת ישראל עד עצם היום הזה, ששלחה אנשים ושאיתה יש לנו את הוויכוח, עדיין לא הסתיים. אנשים היו צריכים מחדש למצוא את פרנסתם ולבנות את הכרם ולשבת תחת גפנם ותאנתם כאן, במרכז הארץ, אדוני, בכל המקומות האחרים, שאלמלא הוויכוח ההיסטורי הזה שמסכסך אותנו ומסכסך את המקום הזה ומסכן אותו, הם היו נמצאים שמה תמיד.
ודאי שיש לנו עניין בקליטה נכונה וטובה עד כדי יצירת מצב של סל קליטה למתנחלים משום שלא תהיה ברירה - יהיו גם פינויים מחבלים אחרים ביהודה ושומרון, ולא הייתי רוצה לחשוב שההתייחסות אל המתנחלים שנשלחו לשם - שוב, על-ידי ממשלות ישראל - תהיה כטיפול במתנחלים של גוש-קטיף, שנפלו קורבן לשיטה, לחוסר אחריות של המדינה כלפי אנשים שהיא שלחה אותם לשליחות. לא הייתי רוצה לחשוב על הדבר הזה.
ועדת החקירה לנושא גוש-קטיף קבעה שצריך להיות סקר בריאות נפשית לגבי האנשים האלה. חלק מהאנשים, בצדק, מעורערים. הדבר הזה, אדוני, לא נעשה עד היום. 12% מהאנשים בגיל העבודה הם אנשים מובטלים זה עשר שנים קשות מנשוא.
ואני לכם בא ואומר, כמי שהגדרתי את עצמי כבעד הפינוי אבל עם המפונים, שהיום מדינת ישראל צריכה לעשות מעשה, אדוני השר, ולגמור את הסאגה העצובה הזאת שאנחנו רואים אותה באנשים שנשבר מטה לחמם, שאין להם מגורי קבע. אני יודע מה הלילות שעובר אבי פרחן בכל העניין של ההתיישבות שלו מחדש, בפעם השלישית או רביעית, בנווה-ים, ואין סיבה לדבר הזה.
יש ויכוח אחד שהוא ויכוח בינינו, בנושא הפינוי. לא צריך להיות ויכוח בינינו בטיפול שלנו באזרחי מדינת ישראל ובעיקר באלה שנשלחו לבצע שליחות בשם המדינה. לא היית פה אבל אמרתי: בכחש ובעורמה, במקסם שווא, נשלחו לשם. לא היו צריכים להיום שם.
נחלת האבות היא בהרבה מקומות בארץ הזו. אז תואילו בטובכם, אתם ממשלת ישראל הלאומית או איך שלא תקראו לעצמכם, ותתנו לאנשים האלה את המגיע להם ואת סל הקליטה המגיע להם בתוך מולדתם-ארצם, שהיא בתוך הקו הירוק.
