נשיא המדינה ראובן ריבלין, נשיאת בית המשפט העליון השופטת
מרים נאור, שרת המשפטים
איילת שקד, מנהל בתי המשפט השופט
מיכאל שפיצר, בני משפחה, קהל נכבד.
מינוי שופטים לבית הדין לעבודה, קל וחומר לבית הדין הארצי לעבודה, ועוד של עורך דין מהמגזר הפרטי, אינו דבר שכיח. מינוי קודם שכזה אירע לפני לא פחות מ-35 שנה עם מינויו
מנחם גולדברג ז"ל לשופט בית הדין הארצי לעבודה.
הפעם, בנוסף למינויו של עו"ד
רועי פוליאק לשופט בית הדין הארצי, מתמנים: הרשמת דפנה חסון זכריה לשופטת בית הדין האזורי בתל אביב. הרשמת דניה דרורי ועוה"ד יפית מזרחי לשופטות בית הדין האזורי לעבודה בחיפה. משום שלל המינויים הללו, תרשו לי להיאחז בפתחון פה שניתן לי, למילים ספורות על מדינת הרווחה ובית הדין לעבודה כאכסניה מרכזית לדין צדק חברתי.
חברה אנושית נבחנת על-פי יחסה לבניה, בני אנוש. האדם הוא אמת המידה לבחינת טיבה של חברה, ככל שחברה עושה יותר לעילוי האדם היא מתקדמת יותר. עיקרה של מדינת הרווחה הינו עילוי האדם, דרך מחויבותה לביטחונו הסוציאלי ומתוך סולידריות פנימית בין תושביה.
רעיון זה של מדינת הרווחה אינו מליצה בעלמא, אלא הוא כוח אשר שינה פני עולם; כן שינה פני עולם, על-ידי שהוציא המוני אדם, למעשה את רוב מניינם של תושבי אירופה וארצות הברית, מחשכת מצוקה ושיעבוד ושרירות עוינת של ראשית העידן התעשייתי.
וכל זה היה כרוך, לא רק בשיפור תנאי חיים ותנאי עבודה, אלא בפתיחת שערים לחרות הנפש - זו ששיעבוד הגוף הוא הקשה באויביה - לחרות המחשבה ולחופש הביטוי. שכן הרבה מן הדברים הנעלים אשר חירויות אלה הצמיחו באו רק הודות לכך שמדינת הרווחה הבטיחה לתושביה את התנאים הבסיסיים ההכרחיים לקיום מינימלי בכבוד של האדם באשר הוא אדם, ולקיום בכבוד של האדם העובד מעמל כפיו.
בזכויות אדם יסודיות אלה האופפות חיי כל אחד מאתנו, למעשה, עוד טרם לידה ועד לאחר פטירה, דרך חיי העבודה ולעת פרישה, תוך הבטחת הזכות לבריאות במהלך החיים, בכל אלה עוסק בית הדין לעבודה.
רועי דרור, דניה ויפית, בזרועות פתוחות אתם מתקבלים לביתנו - בית הדין לעבודה. ולכלל המתמנים נוסיף איחולינו לאיחולי קודמנו, עלו והצליחו, תבורכו על מינוייכם, ונתברך בכם כולנו.
