"בן גוריון, בונה מדינת ישראל, היה גדול אנשי המעשה של התנועה הציונית מראשית", אמר הנשיא והוסיף: "את חזונם של הרצל, פינסקר, הס, ובורוכוב, יצק בן-גוריון למטבעות של פעולה ממשית." עוד אמר הנשיא: "לצד היותו איש ביצוע, מתרגם מוכשר של שפת החזון ללשון המציאות בן-גוריון ניחן גם בכושר הכרעה ייחודי ויוצא דופן.
בן-גוריון הוא שהנחיל למדינת ישראל את דוקטרינת הביטחון היסודית שלה, תוך שהוא מאמץ עקרונות מקיר הברזל של ז'בוטינסקי, אשר חלקים נרחבים בה עדיין ניצבים ועומדים גם בחלוף שבעה עשורים. והוא שקבע כי בנגב יבחן העם בישראל, ומבחן זה עדיין עומד לפתחנו. יכולתו של בן-גוריון לשקול ולהכריע אינה מצדיקה, גם לא בדיעבד את כל הכרעותיו. לא כל עמדותיו היו מוצדקות, אבל הוא פעל ועשה והשפיע וכך עיצב מציאות לדורו ולדורות. אולם אל לנו לחשוב כי בן-גוריון היה רק איש המעשה, הוא גם היה איש התלמוד, איש של הגות ואידאולוגיה, אידאולוגיה שהנחתה אותו בהכרעותיו השונות. אידאולוגיה ממלכתית בשמה פעל, הכריע, יצר ועשה.
בשנים האחרונות רווחת הטענה כי לתורתו של בן-גוריון - לאידאולוגיה שלו, לא נותרו עוד ממשיכים. איש איש עומד לגורלו. אינני סבור כי כך הדבר. אינני מאמין כי כך הדבר. יודע אני כי לא כך הדבר. אסור לארוז את הממלכתיות של בן-גוריון, ולשים אותה בבוידעם, או לזרוק אותה לפח האשפה של ההיסטוריה. העיקרון החשוב הזה, שעלינו לפעול כאומה שיש לה מדינה, כאומה שהיא ריבונית לגורלה, כאומה שהיא גדולה מסך שבטיה, הוא רעיון שאי-אפשר לוותר עליו. ואת הרעיון הזה, רבים, רבים עדין מאמצים אל לבם. אני נפגש עם אזרחים ברחבי הארץ, במעגלי עשיה שונים וייחודיים, ואני רואה איך בכל רחבי מדינת ישראל, ממשיכים רבים רבים להיות נאמנים לעקרון הבן גוריוני, בתלמוד ובמעש. אזרחים רבים שעדין חשים מחויבים, לטובת המדינה, לטובת הממלכה הריבונית שהקימה האומה היהודית, היא מדינת ישראל. אני רואה אותם בשירות הצבא, ובמשטרה, במערכות הביטחון וההצלה, בקרב לוחמי האש, ומרכזי החרום. לפני קצת יותר משבוע, כולנו ראינו אותם, מגויסים, בכל כוחם ורוחם, נותנים את הנשמה ואת הלב. אני רואה איך בסקטור העסקי בכלל ובתעשיית ההי-טק בפרט, חיה וקיימת הממלכתיות; ממלכתיות שבשמה, פועלות תעשיות ענק, שקידומה של מדינת ישראל, חרות בד.נ.א שלהם. ממלכתיות שנכונה לשלם מעט יותר במיסים ובזמן ובתקנות יצוא, על-מנת להבטיח עתיד וקדמה לישראל כולה. אני רואה אותם, בשרות הציבורי המפואר של מדינת ישראל, עמוד התווך שעליו נסמך בניין המדינה, הממלכה, שבה כל עובד ועובדת נרתמים למען כלל הציבור הישראלי. אני רואה אותם בקיבוצים, במושבים ובישובים עירוניים וכפריים, בקרב חניכי תנועות הנוער, וההגשמה.
ביום זה, ובמעמד זה, אני מבקש להצדיע לציבור השקט והמסור, מימין ומשמאל, שממשיך את דרכו של בן-גוריון בתלמוד ובמעשה, נאמן להגשמה, ומחויב לדבקים המחברים את הישראליות," אמר הנשיא והדגיש: "להצדיע לכל מי שישראל היא ביתו היחיד, ולמי שעבורו ציונות היא השקידה על טיפוח הבית הזה, תיחזוקו, שמירתו והגנתו. למי שתורם, מתוך אהבה, מחויבות ועשיה. היום, כאן, על קברו של
דוד בן-גוריון, באנו לזכור כי המדינה לא רק היתה, אלא במידה רבה עודנה, כל בית ישראל.
