בתחילת שנות ה-2000 היו שתי מגמות. האחת, הטייקון הוא המלך. אנשי עסקים בכירים הרגישו שהם יכולים לעשות כרצונם. השנייה, בעיקר בתחילת העשור הנוכחי, רגולציה רגולציה רגולציה. מרוץ החימוש בין הרגולטורים הוביל לאי וודאות רגולטורית שמאיימת על מי שרוצה לגייס הון בבורסה ובשוק ההון, או אחר שרוצה להשקיע בה ולא יודע מה יהיה המצב הרגולטורי מחר.
היום אנחנו בעידן אחר. רשות ני"ע בשנת 2016 השלימה מהלכים אשר מכוונים לשים את הבורסה ושוק ההון במקום אחר. ראשית, עם המצוינות הטכנולוגית של רשות ני"ע, עם אנשי המקצוע הטובים ביותר, ועם יושר מקצועי וניקיון כפיים, יודעים כולם בשוק ההון שיש מבוגר אחראי שעושה סדר בשכונה. יודע זאת הטייקון החזק ביותר, יודעים זאת מנהלי השקעות, ויודעים אלה שרימו ונתפסו. מי שנתפס ישלם מחיר - אין לא הנחת סלב ולא הנחת טייקון. לא שמעתם אותי מגיב על גזר דינו של דנקנר, כי כאדם לאדם אני לא שותף למצעד השמחה לאיד. עם זאת, כמי שקיבל את ההחלטות הקשות, החל מההחלטה לפתוח בחקירה, וכמי שהוביל את הפעילות האכיפתית הבלתי מתפשרת, אני חושב שבית המשפט שלח מסר חשוב, בישראל 2016 - אם אתה מרמה באזור שאנחנו אחראים עליו, אתה תשלם מחיר.
בזירה השנייה, עצרנו את מרוץ החימוש של הרגולטורים. אנחנו בעד וודאות רגולטורית ופועלים להגשימה. בהזדמנות הזו, ובעת הזו, אני קורא גם לרגולטורים האחרים:
בואו תצטרפו יחד איתי להודנה של רגולציה - מספר שנים של תענית רגולציה, וניתן לשוק לנשום, לעבוד ולהתפתח. הובלתי רק בשנתיים האחרונות יותר מ-100 הקלות רגולטוריות בעידודו של שר האוצר ומשרד האוצר - ואנחנו ברשות מתכוונים להמשיך לעשות כך.
בנוסף, אנחנו לא עוצרים את פיתוח השוק. אנחנו נשלים בשבועות הקרובים את חוק השינוי המבני בבורסה, יחד עם ההנהגה החדשה של הבורסה שאני מאוד מברך עליה. אנחנו גם בוחנים באור חיובי הקמת בורסה משנית לעסקים קטנים ובינוניים בתוך בורסת תל אביב.
אני חושב שבורסה טובה ומשגשגת היא אחד הפתרונות למשבר בשוק ההנפקות ולמשבר הנדל"ן. לכן, אני רואה חשיבות לצורך להנגיש את שוק ההון יותר ויותר לציבור הרחב, הן ע"י יצירת אפיקי השקעה חדשים, הן ע"י הקלות לגופים המפוקחים, הן ע"י הסברה והן ע"י המלצה להקל במיסוי בדרך שמבטלת את היתרון המיסויי בהשקעות נדל"ן על פני שוק ההון. לשם אני מכוון ועל זה אני עובד.
לפני שנה עמדתי על הבמה הזו והצגתי לכם את הפאזל הזה. פאזל שמציג את כל התוכניות שלנו לעיצוב פני שוק ההון הישראלי. המכנה המשותף של התגובות שקיבלתי הייתה התמיהה האם זה ריאלי להשגה? אני רוצה בדבריי היום להזכיר לכם
מה הבטחנו לעשות, לעדכן מה עשינו, ולספר מה אנחנו מתכננים לעשות. בשנת 2016 העברנו בכנסת את החוק לקידום ההשקעות בחברות מו"פ. בחוק הזה אנחנו מבקשים להילחם על חברות ההיי-טק הישראליות ולהשאיר אותם בארץ במקום שיימכרו לידיים זרות. חברות המו"פ יכולות לדווח באנגלית, יכולות לדווח על-פי כללי החשבונאות האמריקניים, והן נהנות מהקלות מס ומהקלות נוספות, הכל כדי לאפשר להם להנפיק בישראל ואחר כך אם ירצו, וכשיגיעו לגודל המתאים, הן יוכלו להירשם בקלות יחסית בנאסד"ק או בבורסה אחרת שיבחרו.
במקביל אישרנו לבורסה להוציא לדרך את תוכנית האנליזות לחברות המו"פ, שכבר זוכה להצלחה רבה, ומגיע לבורסה ברכות על כך. כבר 21 חברות מו"פ הצטרפו לתוכנית, ועוד חברות מצטרפות מדי חודש, ולראשונה בישראל יש לנו אנליזה רצינית ובלתי תלויה על תחום ההיי-טק. המוסדיים לא רצו להכניס את היד לכיס כדי לנתח וללמוד את שוק ההיי-טק הישראלי, אז אנחנו דואגים שיעשו זאת במקומם - כאשר הבורסה והאוצר מממנים חלק ניכר מעלויות האנליזה. נתייחס היום לחוק המו"פ והאנליזה בהרחבה בהמשך.
העברנו בכנסת את החקיקה החשובה לעידוד הנפקות ראשוניות בבורסה. יצרנו עבור חברות שיבצעו IPO בבורסה בתל אביב "סל קליטה" שיאפשר להם כניסה מרוככת לעולם החברות הציבוריות, והסתגלות הדרגתית למשך חמש שנים עד שיחולו עליהם הכללים הרגילים. חוק דומה לו הועבר בארה"ב והוא עורר שם את שוק ההנפקות בשנים האחרונות.
העברנו בכנסת את חקיקת מימון ההמונים והתקנות צפויות להיות מאושרות ברבעון הקרוב. המשמעות של החוק הזה היא לא פחות מדרמטית לעסקים קטנים ובינוניים ולחברות היי-טק בראשית דרכן. בתוך זמן קצר יוכל כל בעל עסק שעד היום היה תלוי לחלוטין בחסדי הבנקים, לפנות לציבור הרחב ולגייס ממנו הון או חוב הדרוש לו לצרכי העסק.
בשנה החולפת התחלנו את הפיקוח בפועל על זירות הסוחר - אתרי הפורקס בעברית מדוברת. 21 זירות סוחר הגישו בקשה לרישיון ולקו הגמר הגיעו רק 6 זירות שקבלו מאיתנו רישיון לאחר שנמצא שהם עומדים בכללים שקבענו.
בנוסף, אסרנו לחלוטין על הזירות להציע לציבור הישראלי אופציות בינאריות. בעולם מתחבטים מה לעשות עם התחום הזה, אם הוא לגיטימי או לא. אנחנו לא מתלבטים. אופציות בינאריות הן דומות להימורים, ועם הנזק שנגרם למשקיעים שמשקיעים בתחום הזה במינופים אדירים, אנחנו לא מוכנים להשלים. אנחנו גם לא מוכנים להשלים עם תופעות פסולות ומכוערות של שיווק אגרסיבי של המוצרים הרעילים הללו לציבור. העדויות שמגיעות אלינו פשוט מחרידות. אנשים קשי יום, שחסכו במהלך חייהם שקל לשקל כדי שיוכלו להזדקן בכבוד, נופלים למלכודת של שרלטנים תאבי בצע היונקים את לשד עצמותיהם. לוקחים מהם את כל מה שיש להם וגם את מה שאין להם ומותירים אותם חסרי כל. אני אומר פה בצורה הכי מפורשת - ידע כל מי שעוסק בתחום זירות הסוחר ופועל בדרכים פסולות ואסורות כדי לרמות, לסחוט ולעשוק את הציבור, הוא ישלם על כך מחיר יקר.
בהתייחס לכך, וגם לפרשת דנקנר, עליה דיברתי בתחילת הדברים, וגם פרשת מנופים, ופרשת סימנס ועוד פרשות עליהן שמעתם לאחרונה, להרתעה חזקה ונחרצת תפקיד חשוב נוסף. היא מאפשרת לנו גמישות ברגולציה עם מי שמתנהלים באופן הוגן ושקוף. המדיניות שאני מוביל ברשות היא כזו שביד אחת אנחנו פועלים בכל העוצמה על-מנת למגר את העבריינות מהשוק, וביד השנייה אנחנו מקילים עם יתר הגורמים שפועלים בהגינות, בהתאם לכלל שלימדו אותנו חז"ל: כל המרחם על אכזרים סופו להתאכזר לרחמנים. בהמשך היום תקבלו תיאור על שיקולי האכיפה שלנו, בכלל ועל היחס שלנו לעסקות עם בעלי שליטה בפרט.
בנוסף, השנה אישרנו את המתווה לקרנות טכנולוגיה עילית, חברות ריט, שירותים פיננסים מקוונים, מנגנון הצעה של ATM, פיקוח על חברות דירוג, אישור פעילות קרנות זרות, ועוד.
ומה לגבי העתיד? נתחיל בתוכניות שיושלמו בתוך ברבעון הקרוב. אחת התוכניות היא שינוי מבני של הבורסה. השינוי המבני בבורסה איננו אלא נדבך נוסף בפעילות של הרשות שכוללת, יצירת תנאים אטרקטיביים להנפקות חדשות של חברות בכלל, וחברות טכנולוגיה בפרט. זה צעד הכרחי וחשוב ביותר כדי ליצור בורסה תחרותית ומודרנית, שמעודדת תחרות ומאפשרת שיתופי פעולה עם בורסות אחרות בעולם ואשר בסיומה הבורסה לני"ע בתל אביב תשלים קפיצת מדרגה ותהיה אטרקטיבית למשקיעים וחברות שתרצינה לגייס הון. היא תהיה אטרקטיבית יותר למשקיעים כי העמלות צפויות לרדת, והיא תהיה אטרקטיבית יותר לחברות בכלל, וחברות קטנות ובינוניות בפרט, אם הנזילות בבורסה תגדל. מדוע זה יקרה? כי בשינוי המבני אנחנו מפרידים בין הבעלות בבורסה לבין החברות. הבנקים כבר לא יהיו בעלים דומיננטיים בבורסה. הבורסה תהיה בשיווי משקל חדש לחלוטין, ותפתח האפשרות המעשית לצרף ברוקרים חדשים מהארץ ומחו"ל כחברי בורסה. ואלה הם הברוקרים שגובים עמלות נמוכות בהרבה, עשרות % פחות ממה שגובים הבנקים בישראל.
צירוף הברוקרים החדשים והתחרות שתיווצר יחתכו באופן דרמטי את העמלות לציבור המשקיעים בישראל. מה עוד נרוויח מהשינוי המבני בבורסה? הפוטנציאל הוא אדיר. בעולם מתעניינים בפלא של אומת הסטארטאפ. כולם מדברים על הצורך להפוך לאומת ההיי-טק. נשאר לעשות אחד ועוד אחד - והפתרון לתרגיל הזה עובר דרך הבורסה הישראלית. חברה שרוצה להנפיק והבורסות המובילות בעולם עדיין גדולות עליה, תתחיל בבורסה הישראלית שיש לה שיתוף פעולה עם בורסה מובילה זרה, היא תתבסס היא תגדל ואז תגיע ל"מסלול ירוק" שיאפשר לה להנפיק גם בבורסה הזרה. בדרך לניו-יורק עוברים בתל אביב. ומה מדינת ישראל תרוויח מכך? אנחנו נרוויח שאותן חברות - בסיס האם שלהן יישאר בישראל. עובדיהם, מרכזי הפיתוח שלהם, המיסים שישלמו, הלב שלהם ישאר אצלנו ב"מזרח", ולקוחותיהם והשווקים שלהם יהיו בסוף ב"מערב".
אנחנו נמצאים בישורת האחרונה לפני השלמת החקיקה של השינוי המבני. שר האוצר וצוותו רואים חשיבות גדולה במהלך ופועלים להשלמתו, ואני מאמין שבקרוב מאוד תסתיים החקיקה בכנסת ונכנס לעידן חדש בבורסה הישראלית.
בהזדמנות הזו, אני רוצה לברך את
איתי בן זאב, מנכל הבורסה החדש. אנחנו מאחלים לך הצלחה. הצלחתך היא הצלחתנו. אנחנו פה כדי להגן על המשקיעים, וליצור בורסה אטרקטיבית למשקיעים ולחברות.
אנחנו נמצאים גם בישורת האחרונה של החקיקה בנושא הרישום הצולב. גם הרפורמה הזו עוסקת בהוזלת עלויות לצרכן. היום גב' כהן מחדרה שרוצה לקנות מניות של גוגל, עליה להתקשר עם ברוקר זר, או לקבל שירות דרך חבר בורסה ישראלי המתקשר עם ברוקר זר, שיקנה עבורה את מנית גוגל. עליה להחזיק בחשבון דולרי כדי לקנות את המניה, ועליה לשלם עמלות לכל המתווכים בדרך וכן עמלות המרה ממטבע למטבע. גם שעות המסחר הן אלה של הבורסות בניו-יורק ולא לפי שעון ישראל. הרישום הצולב יאפשר לכל ישראלי לסחור ב-50 המניות של החברות הגדולות ביותר במדד S&P 500, כמו מייקרוסופט, גוגל, ג'נרל אלקטריק, Bank of America, והכל בישראל באמצעות הבורסה בתל אביב, כאילו זו הייתה מניה ככל המניות הנסחרות בבורסה הישראלית - בשעות המסחר בבורסה בישראל, בשקלים ולא בדולרים ובעמלות יותר נמוכות. הבורסה תהנה מעניין גובר במסחר באמצעותה, עניין שעשוי למשוך משקיעים ומסחר גם למניות הישראליות הרגילות. אנחנו רואים בתוכנית הזו כפיילוט בלבד, ולכן הגבלנו את מספר החברות ל-50 ובשווי חברה של לפחות 50 מיליארד דולר.
הרפורמה הזו מצטרפת לרפורמת הקרנות הזרות. שוב רפורמה שנועדה להוזיל עלויות לצרכן ולאפשר לו סל השקעות מגוון יותר. כבר בזמן הקרוב יוכל כל משקיע ישראלי לקנות באמצעות הבורסה בישראל קרנות זרות בעמלות נמוכות ובזמני המסחר בארץ.
חוט השני שעובר בתוכניות הללו - חוק המו"פ, הקלות בהנפקות חדשות, הוזלת עלויות רגולציה לחברות, שינוי מבנה הבורסה, הרישום הצולב והקרנות הזרות - הוא הגדלת היצע של מכשירי השקעה והוזלת עמלות למשקיעים, כשהבסיס הוא תחרות, תחרות ועוד תחרות. המשקיעים יקבלו עוד אפיקי השקעה בפחות כסף. זו כל התורה על רגל אחת. הזכרתי קודם את חוק מימון ההמונים שאושר השנה. ברבעון הקרוב נשלים את גם את אישור התקנות בנושא. אני שומע ויודע שיש ציפיה גדולה בשוק להשקת מימון ההמונים בישראל. אנחנו מגבילים את הסכומים שמשקיע יכול להשקיע בשנה עד 20,000 ש"ח ואת הסכום שכל מיזם רשאי לגייס עד 3 מיליון שקלים בשנה. בעניין הזה אני יכול להיות היום איש בשורות. יש לנו מחשבה להגדיל את הסכומים הללו באופן משמעותי ככל שמדובר במתן הלוואות לעסקים וככל שההשקעה תפוזר בין הרבה מאוד הלוואות. הפיזור מקטין את הסיכון ולכן מאפשר השקעת סכומים גבוהים יותר.
נושא נוסף וחשוב מאוד שנשלים כבר ברבעון הקרוב הוא העמקת מדרג הרגולציה לחברות קטנות ובינוניות. את מדרג הרגולציה התחלנו בהקלות לתאגידים קטנים שכללו, בין השאר, פטור מצירוף דוח ISOX, והקלות בצירוף הערכות שווי וצירוף דוחות כספיים של חברות קשורות. כעת אנחנו לפני אישור בכנסת של הקלה דרמטית שתאפשר לתאגידים קטנים לוותר על הדיווח ברבעונים הראשון והשלישי ולהסתפק בדיווח השנתי והחצי שנתי, כמקובל באירופה.
דברתי על מה שעשינו, ועל הצעדים שנשלים בשלושה החודשים הקרובים. אתייחס בכמה מילים לתוכניות עתידיות שלנו. הנושא הראשון שכבר נגעתי בו קודם בדבריי קשור בעסקים קטנים ובינוניים. בסקר של ארגון הבורסות העולמי, תמונת המצב היא ש- 84% מהחברות בבורסות בעולם עונות להגדרה של חברות קטנות מאוד, קטנות ובינוניות. ובהזדמנות הזו כדאי שלא נשכח, חברות כמו טבע, חברות הגז, גזית-גלוב, ורבות כמותן, לא היו קמות ללא גיוס הכסף בבורסה. הן היו קטנות והפכו להיות גדולות. גם מובילאי, וויז וויקס היו קטנות. וחלקן אינו כאן. הן אינן כאן, לא רק משום שהן רוצות להיות חברות בינלאומיות. הן אינן כאן כי לא הייתה כאן תשתית טובה ואטרקטיבית עבורן.
עסקים קטנים ובינוניים הם מנוע הצמיחה העיקרי של הכלכלה המערבית. הם מהווים 99% מהעסקים, הם מעסיקים 67% מכוח העבודה ותרומתם לתל"ג עצומה. הם גם התורם המרכזי לגידול בתעסוקה בעשור האחרון. למרות זאת, חלקם באשראי העסקי הכולל במשק הוא רק 20% והם משלמים עליו, מחירים גבוהים בהרבה מאלה שמשלמים העסקים הגדולים. אני משוכנע שעידוד עסקים קטנים ובינוניים יכול לתרום להקטנת אי-השוויון הכלכלי.
אמרתי לפני כמה ימים ואני חוזר ואומר
שאני רוצה להפוך את הבורסה בת"א להיות גם אינקובטור לחברות קטנות. אני רוצה שתהיה תשתית טובה לגיוס הון בבורסה עבור חברות בתחילת דרכן, כדי להקל עליהן להתפתח ולהפוך לחברות בינלאומיות. אני רוצה להניח תשתית לחזון שתהיינה עוד כמה חברות רב-לאומיות שבסיסן בישראל והן צמחו בישראל, מבלי שהן תצטרכנה לוותר על כל היתרונות שיש בזירה הבינלאומית. כדי לעודד חברות כאלה, אני רוצה רגולציה לא שוויונית כפי שעושים בארה"ב ובאירופה שמתייחסת באופן שונה ומקל לחברות קטנות.
בשנה האחרונה דנו בפתרונות לחברות קטנות שמבקשות לגייס הון עד 3 מיליון שקלים, ולחברות בינוניות בשווי של כמה עשרות מיליוני ש"ח שמתקשות לגייס הון ראשוני בבורסה. לא הצענו עד היום, פתרון משמעותי יותר לחברות
שבתווך שבין החברות הקטנות מאוד לבין החברות הבינוניות הגדולות. לכן, הוריתי על הקמה של צוות בתוך הרשות שתפקידולבחון חלופות אפשריות באשר להקמתה של בורסה משנית לחברות קטנות, בבורסה לניירות ערך בתל אביב, כדי לתמוך בחברות קטנות המעוניינות בנגישות להון שמקורו בבורסה לני"ע בתל אביב, בדגש על מתן הקלות והסרת חסמים הניצבים בפני נגישות זו.
נושא נוסף שבכוונתנו לטפל בו נוגע לאכיפה המינהלית. האכיפה המנהלית משיגה את המטרה המרכזית והיא - קידום סטנדרטיים גבוהים של התנהגות אמינה בשוק ההון. עם זאת, אוזנינו קשובות לחששות מצד הגורמים המפוקחים מהליך האכיפה המינהלית בשל היעדר היכולת לבטח את הסיכונים מחד-גיסא, ועליית הסיכון לבצע הפרות בשל היות ההפרות המנהליות מעוצבות כהפרות של רשלנות.
אנחנו מבקשים להשיג הרתעה למיגור של התנהגות פסולה בשוק ההון אבל איננו רוצים שיתוק המדיניות שלנו כיום תתכוונן ליישום האכיפה המנהלית רק במקרי רשלנות גבוהה, כנגד המעורבים המרכזיים בבצוע ההפרה, והעיצומים הכלכליים התחשבו במצב הכלכלי. בנוסף, אנחנו מעודדים הסדרי אכיפה בשלבים מוקדמים של התהליך עם או בלי הודאה מלאה. המדיניות הזו שלנו באכיפה מנהלית נועדה להרתיע ולא לשתק כדי להפיג
חלק ניכר מהחששות של הגורמים המפוקחים ולהסיר את אי-הוודאות לגבי המדיניות של הרשות ביישום האכיפה המנהלי. ויש עוד נושאים שנטפל בהם במהלך השנה כפי שאתם יכולים לראות בשקף. סיימתי בנושא האכיפה המינהלית והוודאות שאנחנו מבקשים לתת לשוק, וזה מוביל אותי בחזרה לנקודת ההתחלה של דבריי. וודאות רגולטורית היא מה שהשוק צריך עכשיו יותר מכל דבר. לכן אני חוזר על קריאתי לכלל הרגולטורים להסכים יחד על הודנה רגולטורית, פסק זמן של כמה שנים מרגולציה מחמירה.
מאחל לכולנו כנס מועיל ומהנה. תודה רבה!!
