כבוד נשיא המדינה,
כבוד שרת המשפטים,
מנהל בתי המשפט,
נשיא בית הדין הארצי לעבודה,
חברי הוועדה לבחירת שופטים,
נשיאות ונשיאים,
שופטות ושופטים,
השופטות והשופטים המצהירים אמונים ובני משפחותיהם,
מכובדי כולם.
טקס ההשבעה היום הוא יום חג לכולנו - לכם, למשפחותיכם, למערכת המשפט כולה.
הצהרתם היום, לראשונה או בשנית: "לשמור אמונים למדינת ישראל וחוקיה, לשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים".
הצהרתי את ההצהרה הזו באופן אישי חמש פעמים בחיי.
שמעתיה באולם זה מאות פעמים כל פעם אני מוצאת בה פנים חדשות; כל פעם היא מעוררת השראה והתרגשות מחדש.
היום אבקש לומר מספר מילים על הצדק.
אמון הציבור במערכת המשפט - שהוא היקר בנכסיה - מותנה בהכרה של כל אזרח ואזרח כי ההכרעה השיפוטית נעשית באופן הוגן, אוביקטיבי, תוך מתן יחס שווה לצדדים המתדיינים.
בהכרה כי השופט עושה צדק על-פי הדין.
או בלשון ההצהרה שהצהרתם - "לשפוט משפט צדק".
כשופטים אנו שואפים שההכרעה שלנו בסכסוך, על-פי הדין, תעשה צדק בין הצדדים.
מהו היחס בין המשפט ובין הצדק?
זוהי שאלה תיאורטית כבדת משקל, וקולמוסיהם של טובי הפילוסופים כבר נשתברו עליה. אך זו גם שאלה בעלת השלכות פרקטיות. כל שופט נתקל בה לא אחת במהלך כהונתו.
קשרי הגומלין בין המשפט ובין הצדק הם רבים, מגוונים והדוקים. הם פועלים בעת ובעונה אחת במספר רבדים. כך, למשל, מובן לכולנו כי במדינה דמוקרטית הצדק הוא מטרת המשפט ואמת המידה להערכתו.
שיטת משפט דמוקרטית חייבת להתבסס על עקרונות הצדק, ומובן כי יקשה על שיטת משפט אשר הצדק אינו בין עקרונותיה להתיימר להיות דמוקרטית.
בלא מחויבות לצדק אין שיטת משפט יכולה לטעון לאופי דמוקרטי. אך זהו רק הנדבך הראשון. עקרון הצדק מתגלם במשפט באופן יומיומי.
התגלמות אחת היא בפרשנות.
כל נורמה משפטית - חוקה, חוק, חוזה, צוואה - טעונה פרשנות. בפרשנותה של נורמה משפטית באים לידי ביטוי גם עקרונות היסוד של השיטה, כי "הלא זו אכסיומה ידועה, שאת המשפט של עם יש ללמוד באספקלריה של מערכת החיים הלאומיים שלו".
1 הפרשנות, כך מקובל בשיטתנו, נעשית לאורם של רעיונות היסוד של המשפט הדמוקרטי, ובלשונו של מורי הנשיא לנדוי, היא נשאבת מ"מקורות התודעה החברתית של העם שבתוכו יושבים השופטים".
2 על השופטת המפרשת נורמה משפטית לעשות כל מאמץ פרשני להגיע לתוצאה המגשימה את ערכי היסוד של השיטה, ובראשם - הצדק.
יש לפרש כל חוק וחוק על יסוד ההנחה כי תכליתו להגשים את עקרונות הצדק; יש לפרש כל חוזה על יסוד ההנחה כי הוא נועד להגשים את הצדק; וכן הלאה. אכן, "התפקיד לתרגם את הלכת המחוקק לצדק מופקד בידי השופט".
3 מורי הנשיא לנדוי נהג לומר ואני מצטטת רבות מפיו: אם הפרשנות שנתת לחוק אינה עולה בקנה אחד עם תחושת הצדק שלך תחשוב מחדש האם פרשת את החוק באופן נכון.
התגלמות נוספת היא בפעילות הנורמטיבית של השלמת חסר (לקונה).
גם בה נוכח הצדק, ולא בכדי הורה המחוקק בחוק יסודות המשפט כי בשיטתנו יושלם חסר "לאור עקרונות החרות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל".
4 היבט נוסף של הקשר בין משפט וצדק מצוי במישור החוקתי.
בישראל זכו חלק מזכויות האדם, ובהן הזכות לכבוד האדם, לקניין ולחופש העיסוק, לעיגון בחוקי היסוד כזכויות חוקתיות - וזו אחת ההתגלמויות של עקרון הצדק.
חוקי היסוד בדבר זכויות האדם מורים אותנו כי "זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל".
5 ובהכרזה על הקמת המדינה, שמילותיה הנכוחות מהדהדות תדיר באזננו, נקבע כי מדינת ישראל "תהא מושתתה על יסודות החרות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל".
הצדק, אפוא, הוא עקרון חוקתי בשיטתנו.
אי-אפשר לפגוע בו בלי הצדקה.
שוו בנפשכם חוק הנוגד את הצדק - למשל, חוק הקובע כי על כל ההליכים הפליליים להסתיים בהרשעה; או חוק הקובע כי יש לשלול את כל הזכויות החוקתיות מקבוצת אוכלוסייה מסוימת - חוק כזה לא יעמוד לכאורה במבחני פסקת ההגבלה.
חוק שאינו צודק בעליל, במידה העולה על הנדרש, אינו חוקתי ולפיכך דינו בטלות.
כמובן, לא כל חוסר צדק גורר עמו מיניה וביה חוסר חוקתיות.
הצדק אינו הערך היחיד בשיטת המשפט שלנו - וכתמיד נדרש, לעתים איזון.
ובאיזון, כמקובל בשיטתנו - לא הרי חוסר צדק משווע כהרי חוסר צדק מינורי; לא הרי חוסר צדק שאינו מגשים כל תכלית ראויה, כהרי חוסר צדק שבצדו הגשמת ערך יסודי אחר, כגון שלטון החוק או גילוי האמת. אך בכך אין כדי לגרוע, ולו כמלוא הנימה, ממעמדו של הצדק כערך יסודי בשיטת המשפטי.
כשופטים תמצאו כי כשם שלכל אדם האמת שלו גם לכל מתדיין הצדק שלו.
לכל מתדיין השקפה משלו בשאלה מה צודק.
עלינו השופטים לבחון מה צודק באופן אוביקטיבי. זו רק ראשיתו של הדיון בסוגית הצדק, שימיה כימי המחשבה האנושית. היא מעסיקה שופטים בבית המשפט המחוזי ובבית משפט השלום, בבית המשפט לענייני משפחה בבית הדין לעבודה ובבית המשפט העליון. סוגיה זו היא אחת מיני רבות בה אתם עתידים להתחבט כשופטים.
ברכותיי ואיחולי הצלחה חמים, שתזכו לעשות צדק על-פי דין.
ולמשפחות אני מודה על שהן משאילות אתכם, אחי השופטים למערכת המשפט.
השאלה זו משמעותה, בהכרח, נגיסה בזמן האיכות שיש לכל אחד מכם עם המשפחה.
