הטביע את חותמו בכל ענפי המשפט

המשנה לנשיאה סלים ג'ובראן; חבריי שופטי בית המשפט העליון; נשיאי בית המשפט העליון בדימוס, השופטים מאיר שמגר, אהרן ברק, דורית ביניש ואשר גרוניס; שופטי בית המשפט העליון בדימוס; שרת המשפטים; היועץ המשפטי לממשלה; פרקליט המדינה; הסניגור הציבורי הארצי; ראש לשכת עורכי הדין; מנהל בתי המשפט; נשיא בית הדין הארצי לעבודה; נשיאי בתי המשפט ונשיאי בתי הדין לעבודה; שופטות ושופטים; עורכי דין ואנשי אקדמיה; בני משפחתו של המשנה לנשיאה ג'ובראן וחבריו; מכובדי כולם. היום אנו נפרדים מהמשנה לנשיאה ג'ובראן, הפורש מכס השיפוט לאחר שנים ארוכות בשירות הציבור. כשלושים וחמש שנים עוטה סלים את גלימת השופט. הוא עבר את דרך המלך של כל שלבי השיפוט - היה שופט שלום ושופט מחוזי בחיפה, ובארבע-עשרה השנים האחרונות שופט בית משפט זה בירושלים, בשנה הראשונה במינוי בפועל ובהמשך במינוי קבע, ובכך ניפץ תקרת זכוכית כשהיה אזרח ישראל הערבי הראשון שכהן במינוי קבע בבית המשפט העליון. לא הייתה זו תקרת הזכוכית היחידה שניפץ סלים לאורך הקריירה המרשימה שלו. הוא היה אזרח ישראל הערבי הראשון שכיהן כיושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, ולאחרונה הראשון שכיהן כמשנה לנשיאת בית המשפט העליון. סלים ייצג אותנו רבות בשליחות משרד החוץ. סלים הוא התגלמות דמות השופט הישראלי - הישראליות במיטבה - הוא משלב ניסיון חיים עשיר, תפיסת עומק של החברה הישראלית וערכיה, גישה מאוזנת לפתרון בעיות והכרות מקרוב עם שלוש הערכאות. דרכנו בשיפוט הייתה דומה, ומספר השנים בהם כהנו בכל הערכאות כמעט זהה. תרומה משמעותית וחשובה שהשיא סלים בתקופתו בבית המשפט העליון הייתה בפיתוח המשפט הפלילי. סלים ניחן בכישרון מיוחד לנתח את המסכת העובדתית בדייקנות, לעמוד בקפדנות על משקלן של הראיות בתיק,¹ ולבחון במקצועיות את יסודות העבירה - ודי אם אזכיר את פסיקתו בעניין יסוד אי-ההסכמה בעבירת אינוס,² בעניין יסודות העבירה של גרימת מוות ברשלנות,³ בעניין יסודות עבירת השוחד, ⁴ ובעניין היסוד הנפשי של עבירת הרצח.⁵ גם בתחום הענישה תרם סלים לפיתוח הלכות חדשות, ובהן ההלכה בעניין מתחם העונש ההולם בעבירה של שהייה שלא כדין לצורכי פרנסה, שנעברה לראשונה וללא עבירות נלוות,⁶ וההלכה לפיה אין לנכות את תקופת המעצר בפיקוח אלקטרוני בו היה נתון אדם מתקופת המאסר שהוטלה עליו, אלא יש להביאה בחשבון כאחד משיקולי הענישה במסגרת גזר הדין.⁷ כשסלים הגיע לבית המשפט העליון הוא נחשב, ובצדק, מומחה למשפט פלילי, ואולם ארבע עשרה שנות כהונה בבית המשפט העליון אפשרו לסלים להטביע את חותמו בכל ענפי המשפט. במשפט הציבורי תרם לקידום ופיתוח ההגנה על זכויות האדם. בכך, הגשים הלכה למעשה את מימרתו הנודעת של השופט ברנזון כי "בסופו של כל חשבון, בית משפט זה הוא המעוז הבטוח והאוביקטיבי ביותר שיכול להיות לאזרח בריבו עם השלטון".⁸ בית המשפט - האמון על האיזון הראוי בין זכותו של היחיד לבין אינטרס הכלל - ניצב כמגן בפני פגיעה בלתי מידתית בזכויות האדם של כל פרט ופרט. אכן, בלשונו של מונטסקייה, לא ניתן להבטיח זכויות, אלא אם הרשות השופטת נפרדת מן הרשויות האחרות.⁹ לא בכדי לאחרונה ראינו כולנו את אזרחי פולין יוצאים אל הרחובות בהפגנות רבות משתתפים ורבות רושם נגד הניסיונות לפגוע בעצמאות מערכת המשפט שם. המאבק שם נחל לכאורה נצחון אך לא מלא. העולם החופשי עוקב בדאגה אחרי המתרחש שם. ובמבט פנימה, תרומתו של סלים בפסיקותיו לפיתוח ההגנה על זכויות האדם השתרעה על פני מגוון רחב של זכויות. די שאזכיר, למשל, את הזכות לחיי משפחה, בעניינה כתב, במקרה בו חלקנו על התוצאה:¹⁰ "נדמה שבימינו, מעטות הן הבחירות, אשר בהן מגשים אדם את רצונו החופשי, כמו בחירתו באדם עמו יחלוק את חייו, עמו יקים את משפחתו, עמו יגדל את ילדיו. בבחירת בן-זוגו, בקשירת קשר הנישואין עמו, מבטא האדם את אישיותו ומממש את אחד ממרכביה המרכזיים של האוטונומיה האישית שלו. בהקמת משפחתו, מעצב האדם את הדרך בה הוא חי את חייו ובונה את עולמו הפרטי. לפיכך, בהגנה על הזכות לחיי משפחה, מגן המשפט על חרותו הבסיסית ביותר של האזרח לחיות את חייו כאדם אוטונומי, החופשי לבחור את בחירותיו (...). בהתאם, כל פגיעה בזכותו של אדם לחיי משפחה, הינה פגיעה בחירותו ובכבודו כיצור אנושי, זכויות המוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו". ובמקום אחר ציין:¹¹ " מטבעו של האדם, מטבע בריאתו ממש, לחפש לו את בן זוגו או את זוגתו שעימם יחיה את חייו ושעימם יקים את משפחתו, יביא ילדים לעולם וימשיך את שרשרת משפחתו, שרשרת הדורות". כך, עמד גם על הזכות לקיום בכבוד ש"היא המאפשרת את עצם קיומו החומרי של האדם. משכך, זכות זו ראשונה היא במעלה ומהווה אבן בסיס לזכותו של האדם לכבוד, ולעתים אף ליתר הזכויות כולן".¹² והוסיף:¹³ "עוני ומצוקה יוצרים מעגל קסמים שממנו קשה, אף לחזקים ביותר, להיחלץ. זוהי מציאות המעוררת תחושות של ניכור ושל חוסר הזדהות והחונקת את התקווה לשינוי. ללא תנאי מחייה מינימליים אין האדם מסוגל לממש את חרותו. ללא תנאי מחייה מינימליים אין באפשרותו לקיים חיים אוטונומיים ומלאים ואין ביכולתו להפוך לחלק פעיל מחברתו ומקהילתו". ובמקרה אחר - בו הצטרף למסקנתי לפיה לא הייתה עילה משפטית להתערב בפתרון שהציעה הרשות המבצעת למצוקת המקום בבתי החולים - הדגיש כי "למצוקה הקשה במיטות האשפוז והפגיעה בזכויות חוקתיות המתלווה אליה, יש משמעות משפטית, ובמקרים המתאימים לא יהיה מנוס מקביעה שיפוטית. אכן, זכויות אדם עולות כסף, וחברה דמוקרטית וליברלית צריכה לשלם בגין מימוש זכויות אלה. המשקל המשמעותי שיש ליתן לזכויות האדם 'צריך לבוא לידי ביטוי לא רק באמירות יפות, ולא רק בספרי משפט, אלא גם בספר התקציב. ההגנה על זכויות האדם כרוכה לא פעם במחיר. החברה צריכה להיות מוכנה לשלם מחיר סביר בעבור הגנה על זכויות האדם' (...). אמת, ביקורת שיפוטית בעלת השלכה תקציבית מצריכה ריסון, אך (...) ריסון אין משמעותו חסינות מביקורת שיפוטית".¹⁴ כאמור תרומתו של סלים, באה לידי ביטוי בכל ענפי המשפט. היא באה לידי ביטוי בהלכות שנקבעו בדעת רוב, וגם בפסקי שבהם דעתו נותרה במיעוט. דעות המיעוט שכתב בסוגיות חשובות שעל סדר יומנו, משקפות את דמותו של סלים כשופט לא פחות מחוות דעת הרוב שכתב. כך, למשל, סבר בדעת מיעוט כי יש להורות על ביטולה של החלטת ועדת האתיקה של הכנסת להרחיק את חברת הכנסת זועבי למשך חצי שנה בעקבות התבטאויותיה, וזאת לנוכח הערך הרב שיש במתן ביטוי פוליטי חופשי לחברי כנסת, בפרט כאשר הם משתייכים לקבוצות מיעוט;¹⁵ ובעניין אחר, סבר כי יש להורות ליועץ לבחון מחדש את התשתית הראייתית לקיומה של מטרה להסית לגזענות מצד מחברי הספר "תורת המלך".¹⁶ ובפרשה שעסקה בחוקתיות החוק להפסקת הליכים בעניין תוכנית ההינתקות,¹⁷ נותר במיעוט בדעה שהחוק אינו חוקתי לנוכח פגיעתו הבלתי מידתית בשוויון בפני החוק, בציינו: "(...) כל שנדרשנו לו בהליך הנוכחי היה לשאלה האם הדרך הקבועה בחוק הפסקת הליכים, של פיוס באמצעות עיגון אבחנה על בסיס אידיאולוגי בדין הפלילי, יכולה להתקיים במשטרנו החוקתי. מצאתי כי לטעמי, הפסיעה בדרך זו תוביל לפגיעה חמורה בשוויון, פגיעה שאינה יכולה להתקיים. חוק זה, אף שנועד הוא להיטיב ולפייס, עלול ליצור פילוג ותחושה של איפה ואיפה, מקום בו אחד מובחן מחברו רק על בסיס אמונותיו. אדגיש, כי אין בקביעתי זו, אף לא ברמז, כדי להמעיט מחשיבותם של פיוס ואיחוי שסעים בחברה. ערכים אלו, המאמץ לצמצום שסעים קיימים, והמאמץ למניעת היווצרותם של שסעים חדשים, ראוי שיהיו לנגד עינינו תמיד".¹⁸ נפרדים אנו היום משופט ישראלי בכל רמ"ח איבריו, אבל אף שסלים פורש מבית המשפט, השופט ג'ובראן נשאר עמנו ופסיקותיו יוסיפו לדבר בשמו גם בשנים שיבואו. אאחל לך, סלים, הנאה, סיפוק ושנים ארוכות וטובות בבדרך החדשה שלפניך. לפני פחות מחודשיים, כשנפרדנו מחברנו אלי, הוא הזכיר לנו כי הפורש לגמלאות צריך לומר "ברכת הגומל" - תלווה ברכתנו כולנו אותך ואת נינה, ואת בניכם ובנותיכם והנכדים. בשמי ובשם שופטי ישראל, אני מודה לך היום מקרב לב, סלים, על תרומתך לקידום ולפיתוח המשפט הישראלי לטובת כל המתדיינים הבאים בשערי בית המשפט, תוך הגברת תחושת השוויון בין האוכלוסיות השונות. אני מודה לך בשם חבריי ובשמי על הרעות האמיצה שנרקמה בין משפחותינו ואני בטוחה שתימשך.