רק הממשלה אף פעם לא אשמה

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, משפחתי האהובה, אני רוצה להודות לזהבה גלאון, הקול הצלול והברור ביותר של השמאל בבית הזה ב-18 השנים האחרונות, שימשיך להיות הקול הצלול והברור ביותר של השמאל. אני בטוח שהיא עוד תחזור לכאן בראש סיעה גדולה. אני נרגש ושמח על החזרה לכאן לאחר 15 שנה, בדיוק כשכבר נקרעה ל¬י התעודה של חבר הכנסת לשעבר. אני להוט להמשיך בעבודה החברתית שעשיתי בוועדת הכספים ובחקיקה להגנת הסביבה וזכויות אדם וחוה. כחבר כנסת, אני מתכוון לייצג את מצביעי מרצ ולהטיב עם אזרחי ישראל כולם: ערבים ויהודים, נשים וגברים, מזרחים ואשכנזים, דתיים וחילונים, להט״בים וסטרייטים. אני מתכוון גם, ללא בושה, לעשות כל שביכולתי כדי להיות קול לאלה שאינם יכולים לשלוח הנה נציגים על-אף שההחלטות שלנו משפיעות עליהם. כן, אני מתכוונים לפלשתינים בשטחים הכבושים. הממשלה הנוכחית לא מציעה תקווה. לשיטתה, המתנגדים למלחמה הם קיצוניים. אבל מלחמה היא לא דבר מתון, היא סיוט מתמשך. עם שנתון תחת כיבוש, הפרה של זכויות אדם, שלילת חרות, זו לא מתינות. זה טירוף. מתינות בארץ הזו, פירושה להבין שלא נצליח לחיות כאן ללא שותפות בין יהודים לערבים. מי שחושב שנוכל להתבצר לנצח בתוך חומות בטון של לאום ודת, מסכן את עתידנו כאן. בממשלה הזו אוהבים לדבר על עקרונות המשפט העברי. הבית הזה עבר על "לא תגנוב" לפחות פעם אחת בשנה האחרונה. את הפסוק: "סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ", מתארים אצלנו כדבר מגונה. במקום לרדוף שלום, רודפים כאן את המבקשים שלום, פעם ברימון, פעם בשלוש יריות אקדח ופעמים בחקיקה. את הדרך לשלום הורה לנו אברהם אבינו, בדברים שאמר לרועי לוט: אם תימינו ואשמיל, אם תשמילו ואיימין. אברהם תמך בחלוקת הארץ. לו היה כאן, היה אומר ש-22 מדינות ערב מציעות כבר 16 שנה שלום ואנחנו מסרבים. אומרים שאין פתרון לסכסוך הזה. זה שקר. אפילו לשאלת הפליטים הוצעו פתרונות: בטאבה, בקמפ דיוויד, בז'נבה. הליגה הערבית אמרה: פתרון צודק ומוסכם, אבל ברחוב בלפור בירושלים יושב אדם שלא רוצה צדק, לא רוצה פתרון צודק ולא רוצה פתרון מוסכם. הממשלה בירושלים איננה פרטנר לשלום. הם יאשימו את הפלשתינים. אין שלום ואין ביטחון - זה באשמת הפלשתינים, יש חקירה משטרתית - זה באשמת התקשורת, יש עניים - הם אשמים בעוני כי הם נכים או גמלאים או מביאים יותר מדי ילדים. רק הממשלה שלנו אף פעם לא אשמה בשום דבר. להם אני אומר: אני חבר בבית הזה, אני משלם כאן מיסים, אני שירתּי כאן בצבא, לא מעניינת אותי אף ממשלה אחרת. את כל התשובות צריכה לתת הממשלה שאמורה לשבת כאן ואין לה נציג ברגע זה, אדוני היושב-ראש. למתנחלים אני אומר, אין דרך יותר נעימה לומר את זה: ההתנחלות היא פשע מלחמה. לא אתם הפושעים, מי ששלח אתכם אשם, ולכן הוא יצטרך למצוא את הפתרון. הפלשתינים וגם הליגה הערבית כבר הציעו חילופי שטחים שיאפשרו לחלק מההתנחלויות להישאר. צריך לשבת לשולחן הדיונים ולהיות מוכנים לוויתורים כואבים. בצדק קובעים היהודים את יחסם למדינות העולם בהתאם ליחס שאותן מדינות נותנות ליהודים. מדינה שנותנת יחס טוב ליהודים היא מדינה טובה בעינינו, מדינה שנותנת יחס רע ליהודים היא מדינה רעה בעינינו. באותו אופן אנו נמדדים ביחסינו כלפי הפלשתינים אזרחי ישראל. אנחנו חייבים לבנות כאן חברה משותפת ושוויונית. מתוך העיקרון הזה גם אנחנו לא יכולים להמשיך להתיר סחר בנשק עם דיקטטורות רצחניות. אסור ש-Made in Israel יהיה סמל לשיתוף פעולה עם הגרועים שבעריצים. אסור שנשק ישראלי יופנה אל אזרחים חפים מפשע, לא בבורמה ולא בשום מקום אחר בעולם. המאבק לחברה צודקת עובר גם בפירוק מועדון ההון-שלטון והפחתת הריכוזיות במשק הישראלי. קבוצה קטנה ואקסקלוסיבית של בעלי הון שולטת במרבית נכסי הטבע שלנו, בחברות הציבוריות שכספי הפנסיה שלנו מושקעים בהן, בעיתונים שאנחנו קוראים – בכולם הם משתמשים אך ורק לטובתם האישית. לחברי הכנסת הדתיים והחרדים – שאני לא רואה כאן כרגע כאלה – אני רוצה לומר: אתם ואנחנו - - - - מאסנו בכפייה. לא נוכל להשלים עם היעדר תחבורה ציבורית בשבת, לא נשלים עם העובדה שזוגות אינם יכולים להתחתן בנישואים אזרחיים, לא נקבל את זה שאנשים אינם יכולים לאמץ רק בגלל נטייתם המינית. כמו שמצאנו פתרון יצירתי לשאלת החמץ במכירה לתושב אבו-גוש, אפשר וצריך למצוא פתרונות יצירתיים לשאלות הללו. אבל מתוך העיקרון הזה, שאין לכפות על איש דבר, אני גם מקבל את דעתכם: אין לכפות על איש לעבוד בשבת גם אם הוא שחקן כדורגל; אין לכפות על גיוס תלמידי הישיבות, אין בכלל לגייס אנשים בכפייה, לא דתיים ולא חילונים, יש לבטל את גיוס החובה. אנחנו לא ב-1948, האוכלוסייה גדלה פי 15 מאז. שני הגבולות הארוכים ביותר שלנו הם גבולות של שלום. בלי עודפי השומן, יוכל צה"ל להתייעל ולהתחזק. מה שמתאים לצבאות החזקים בעולם, יתאים גם לנו. לצעד כזה תהיה השפעה חיובית אדירה על החברה והכלכלה הישראלית. בואו נגיע להסכמות הללו. תודה, אדוני היושב-ראש.