השקיפות הכרחית לניטור הבעיות בזמן

אני שמחה לפגוש אתכם שוב בכנס אילת. שנת 2017 ייחודית בהיסטוריה של רשות שוק ההון, וזאת מהיותה השנה הראשונה לעצמאות הרשות. המשכנו במרץ בפעילות שמיישמת את התכלית של תפקידינו שאף הוגדרו בחוק הרשות - הגנה על מבוטחים חוסכים ולקוחות הגופים המפוקחים, הבטחת היציבות של הגופים המפוקחים, עידוד התחרות וקידום החדשנות. הפעם אסקור לפניכם רפורמות משמעותיות שעדין נמשכות בתחום החיסכון הפנסיוני. רפורמות אלו משליכות על כל אחת ואחד מאיתנו. קרנות ברירת מחדל במטרה לאפשר לחוסכים ליהנות מדמי ניהול נמוכים, יזמנו הליך תחרותי בו נבחרו שתי קרנות פנסיה שהציעו את ההצעות הנמוכות ביותר. כל עובד זכאי להצטרף לאחת משתי הקרנות שנבחרו, שמהוות, בין היתר, פתרון גם עבור עובדים שאינם מאוגדים.

• גידול במגמת המצטרפים לקרנות ברירת המחדל

• צופים ששיעור המצטרפים יגדל עם השנים.

• פוטנציאל לגידול נוסף בשנים 2018-2019 - נכון להיום למעלה ממחצית המצטרפים (51%) עדיין מצטרפים לפי הסכמים קיימים שנחתמו לפני הרפורמה:

• ביטול הסכמי מקסימום במרס 2018 צפוי להביא לגידול נוסף בהצטרפויות לקרנות ברירת המחדל ולהמשך מגמת הפחתת דמי הניהול.

• ביטול יתרת ההסכמים הקיימים במרס 2019 צפוי אף הוא להמשיך את מגמת הפחתת דמי הניהול וההצטרפויות לקרנות ברירת המחדל.

• דמי ניהול במגמת ירידה 2.54% מההפקדות, 0.2% מהצבירה

תקנות תשלומים

• לאחרונה ציינו שנתיים לכניסתה של הרפורמה בדיווחי המעסיקים לקופות גמל. הרפורמה שינתה מקצה לקצה את תהליכי עבודה בקרב כל הגורמים המעורבים בתהליך.

• אנחנו עוברים מעולם שבו חלק לא מבוטל מהדיווחים נעשה בנייר לעולם שבו הדיווח נעשה באופן ממוכן.

• עוברים מעולם שבו גוף מוסדי לא נתן דין וחשבון לעניין אופן קליטת הכספים לעולם שבו הגופים נדרשים לספק היזון חוזר ביחס לכל שקל המופקד על-ידי המעסיק.

דיווח תקין מהווה תנאי בסיסי לרישום זכויות המבוטח בצורה תקינה ולמימוש זכויותיו. התקנות חייבו את המעסיק להעביר דיווח ממוכן לגוף מוסדי על הפקדת תשלומים לקופת גמל בהתאם למבנה אחיד שהוגדר. בנוסף, הגוף המוסדי מחויב להעביר למעסיק היזון חוזר על אופן קליטת הכספים של העובדים, לביצוע מעקב ובקרה אחר התהליך. החל מפברואר 2018 חלה חובת דיווח ממוכן גם על מעסיקים של למעלה מ-20 עובדים. להערכתנו נכון להיום למעלה מ-70% מהכספים המופקדים לחיסכון הפנסיוני מופקדים בהתאם לרפורמה בדיווחי המעסיקים. אין ספק שהוראות אלו מקדמות את השוק בצורה משמעותית, ואולם אין להתעלם מהבעיות שעדיין קיימות בתהליך. התאמה בין ניכוי מהשכר לבין אופן קליטה בגוף המוסדי - ביקורות שערכנו מעלות כי עדיין קיימים פערים בין אופן הניכוי מהשכר לבין אופן קליטת הכספים. פערים אלו נובעים לאורך השנים הן מכך שנעשים שינויים בתווך שבין תכנת השכר לבין הגוף המוסדי והן מכך שחברות הביטוח קולטות כספים שלא בהתאם לדיווח המעסיק אלא בהתאם לתנאי הפוליסה. התנהלות זו עלולה להביא לפגיעה בזכויות של המבוטח. בחוזר שפורסם בנוב' 2017 קבענו כי לא ייעשה שינוי במידע המופק מתוך תכנת השכר, ובביקורות שאנו עורכים בגופים המוסדיים אנו עומדים על כך שתיפסק תופעת ההסטות בין מרכיבי חשבון קופת גמל. חלוקת אחריות ברורה בתהליך - בהליך סליקת הכספים מעורבים מספר רב של גורמים (מעסיקים, מתפעלים, סוכנים, יועצי מס, רואי חשבון, לשכות/תכנות שכר, בנקים, והגופים המוסדיים). על-מנת שהתהליך יעבוד בצורה טובה כל גורם נדרש לבצע את המשימה שלו. הפרדת השיווק מהתפעול חידדה את ההבחנה בין הליך התפעול הפנסיוני לבין הליך השיווק. אנו נתקלים בתופעה שבה סוכנים נמנעים ממתן שירותי שיווק וכתוצאה מכך נוצר ואקום בתהליך. ברצוני להבהיר בהזדמנות זו כי מקום שבו סוכן הביטוח לא מבצע את עבודתו על הגוף המוסדי להיכנס לנעליו ולבצע את המשימה. אנו לא נקבל מציאות שבה גופים מוסדיים מתבוננים על התהליך מהצד ונמנעים מטיפול בבעיות הקיימות בפוליסות של העובדים. נוסף על כך, במציאות הקיימת כיום מעסיקים מממנים שירותי תפעול שאינם רלוונטיים להם. כלומר, המעסיק משלם למנהל ההסדר על פיצול הכספים בין הפוליסות הגם שמדובר בחובה המוטלת על הגופים המוסדיים. מציאות זו יוצרת יתרון למנהלי ההסדר על פני גורמים מתפעלים אחרים, ומאפשרת להם לגבות סכומים גבוהים יותר בגין עלויות שירותי התפעול. הגיע העת לקרוא לילד בשמו - האחריות על פיצול הכספים היא של הגוף המוסדי. הוא מנהל מבוטחים ולא מוצרים. אין סיבה שהמעסיק יישא בתשלום על פיצול הכספים. הגברת השקיפות - תקנות תשלומים הציפו על פני השטח בעיות שקיימות מזה שנים - לראשונה הגופים המוסדיים נדרשים לספק דין וחשבון לעניין אופן קליטת הכספים בחשבון העמית. בעולם תקין, אין צורך במעקב ובקרה אחר הליך הפקדת הכספים, ואולם נוכח המורכבות של שוק סליקת הכספים בעולם הפנסיוני, השקיפות היא הכרחית לצורך ניתור הבעיות בזמן. בשנת 2018 תימשך מגמת השקיפות וכל עמית יוכל לפנות לגוף המוסדי בבקשה לקבל עידכון שוטף. כספים במעבר - אנחנו מוטרדים מהתופעה של כספים במעבר. אומנם מדובר בפרומילים בודדים ואולם בשנת 2018 בשוק שמגלגל כ-100 מיליארד שקל בשנה זה מאוד בעייתי. התפיסה השלטת בגופים המוסדיים לפיה אם קלטתי 99% מהכספים עשיתי מלאכתי נאמנה חייבת להשתנות. על הגופים המוסדיים להגדיל את המשאבים ולמגר את התופעה. בסופו של יום זה עניין של השקעת משאבים. מצאנו פערים בין המידע שייצא ממערכות השכר לבין האופן שבו הוא נרשם במוצר הפנסיוני. יש לזה השלכות על הזכויות של החוסכים. בשנת 2018 אי-אפשר לקבל את זה שהרישום נעשה בצורה לא מדויקת על האגורה בעולם פיננסי. איתור עמיתים ומוטבים

• מגמת ירידה בהיקף חשבונות וסכומי מנותקי קשר.

• מנותקי קשר- מכ 40 מיליארד ו- 2.3 מיליון חשבונות בשנת 2013 ל-15.2 מיליארד ש"ח, ו- 1.2 מיליון חשבונות בשנת 2016.

• מוטבים/ עמיתים שנפטרו- שינוי מתון בחשבונות ועליה בהיקף הכספים- מ-360,000 חשבונות ל-340,000 חשבונות. מ-6 מיליארד עליה ל-7.8 מיליארד ש"ח.

• איתור 35% מחשבונות מנותקי קשר בממוצע מדי שנה בשנים 2013-2016. לעומת שיעור ממוצע של חשבונות בהם התקיים תנאי מפסיק עמד על 9.6% של מוטבים. מ-360,000 חשבונות אותרו רק 145,000.

• בכל אחת מארבע השנים שחלפו עלתה כמות חשבונות מנותקי קשר שאותרו על כמות החשבונות שנוספו, ולאוכלוסיית חשבונות הנפטרים נוספו מדי שנה כמויות גדולות יותר מאשר הצליחו הגופים להביא לקיומו של תנאי מפסיק בהם.

אפיון אוכלוסיית מנותקי הקשר העלה כי עיקר הבעיה נובעת מהיעדר פרטי קשר כלומר, כתובת עדכנית, מידע על הדוא"ל או הנייד של העמית. בקבוצת החשבונות שהיתרה הצבורה בהם נמוכה מ-1000 ש"ח נכללים כמעט מחצית מהחשבונות אך שיעור הנכסים בחשבונות אלו עומד על פחות מ-1% מסך הנכסים של מנותקי הקשר. לעומתם, בקבוצת החשבונות שהיתרה הצבורה בהם גבוהה מ-100,000 ש"ח נמצאים כ-42% מסך הנכסים אך פחות מ-3% מהחשבונות. ממוצע צבירה בחשבונות אלו עומד על מאות אלפי ש"ח בכל חשבון. הוראות הדין משליכות על איתור מנותקי הקשר והמוטבים-

• כ-70% מחשבונות מנותקי הקשר עומדים על סכום הנמוך מ-5000 ש"ח. לגביהם אין חובה על גוף מוסדי לבצע ניסיונות נוספים ליצירת קשר עם העמית מעבר לניסיונות בשנה הראשונה. מצב זה מביא לכך שכספם של עמיתים אלו נשחק מדי שנה בשל דמי ניהול הנגבים מחשבונם, וזאת בלי שהם מודעים לכך כלל. עוד ניתן להניח כי עמיתים רבים מקרב עמיתים אלו היו מושכים את כספם בפטור ממס אם היו יודעים על קיומו.

• תקרת דמי הניהול שניתן לגבות מחשבון מנותק קשר מעודדות את הגוף המוסדי ליצור קשר עם מנותק הקשר על-מנת לחזור ולגבות את דמי הניהול המקוריים. (אחרת ירידה ל0.3%).

אפיון אוכלוסיית הנפטרים העלה כי 48% בלבד מהנפטרים בחרו למנות מוטבים. עם זאת, שיעור החשבונות בהם ידועים פרטי הדוא"ל או הנייד של המוטבים לגוף המוסדי נמוך מאוד. זאת ועוד, לרשות הגוף המוסדי במקרים רבים אין כל מידע על קרובי המשפחה של הנפטר, מידע אשר יכול היה לסייע לו לאתר את המוטבים. בקבוצת החשבונות שהיתרה הצבורה בהם נמוכה מ-1000 ש"ח נכללים 60% מהחשבונות אך שיעור הנכסים בחשבונות אלו עומד על פחות מ-1% מסך הנכסים של מנותקי הקשר. 250 בממוצע לעומתם, בקבוצת החשבונות שהיתרה הצבורה בהם גבוהה מ-100,000 ש"ח נמצאים כ-77% מסך הנכסים אך פחות מ-6% מהחשבונות. ממוצע צבירה בחשבונות אלו עומד על מאות אלפי ש"ח בכל חשבון.

• מחצית מחשבונות הנפטרים שייכים לעמיתים שנפטרו לפני שנת 2005, ושנות פטירת העמיתים במחצית האחרת של החשבונות נפרשות על פני יותר משלש עשורים, החל משנת 1970. על-רקע טווחי זמן אלו, ישנו חשש כי ככל שחולפות השנים, יתקשה הגוף המוסדי יותר לאתר את כל המוטבים בחשבון.

• בכמעט 70% מחשבונות הנפטרים גובה הגוף המוסדי את שיעור דמי הניהול המרבי (בצע את הפעולות הנדרשות תוך שנה)

• גם באוכלוסייה זו, רוב החשבונות הם בסכום של 5000 ש"ח ומטה ולגביהם מאמצי האיתור נמוכים יותר (רק בשנתיים הראשונות)

צעדים לפתרון המצב הקיים:

• ממשק בין הגופים המוסדיים להעברת מידע באמצעות המסלקה על מנותקי קשר ועל מוטבים.

• קבלת מידע ממרשם האוכלוסין על קרובים מדרגה ראשונה של נפטרים ובנוסף הורדת דמי ניהול בחשבונות נפטרים ל-0.3%.

• בחינה מחדש של חובת הגוף המוסדי לפעול "בשקידה סבירה" לאיתור

• חובת איתור "רזה" גם ביחס לחשבונות בסכומים נמוכים - שליחת סמס לעמית או למוטב.

כספי פיצויים בקופת גמל כ-500 אלף חשבונות קטנים (מתחת ל-8,000 ש"ח) בהן נדרש אישור מעסיק למשיכה ולא ניתן למשוך אותם כקצבה עוד עשרות אלפים חשבונות שאינם קטנים (אין לנו מידע מדויק). רק בקרנות הוותיקות סה"כ כספי פיצויים שלא ניתן למשוך ללא אישור מעסיק עומד על 6 מיליארד ש"ח (לא רק חשבונות קטנים).

• נדרש אישור מעסיק

• לעיתים המעסיק כבר לא קיים

• לרוב הוא בכלל לא זוכר, ומקשה על מתן אישור לעובד

• בכל מקרה הפרוצדורה ארוכה

בהתאם להצעת החוק שהונחה כבר בהסדרים הקודם אבל צפויה לעלות לדיון בוועדת כספים בקרוב,

• מעסיק יוכל לדרוש מקרן הפנסיה את כספי הפיצויים רק בתוך שלושה חודשים ממועד סיום יחסי עובד ומעביד,

• ככל שלא עשה זאת העובד יוכל למשוך את כספי הפיצויים בכל שלב שיבחר.

• נוסף על כך, בתוך אותם שלושה חודשים המעסיק לא יוכל פשוט לדרוש, אלא יצטרך להביא או אסמכתאות שמעידות על הליך משפטי או אסמכתאות המעידות על כך שכספי הפיצויים שייכים לו בליווי הסכמת העובד שנתקבלה לאחר סיום העסקה.

מטרת החוק לייצר ודאות במערכת ולמנוע ביורוקרטיה כלפי העובד, לצד הגדלת החיסכון הפנסיוני של העובד ומיצוי זכויותיו.