מצוינות - כערך בעבודת בתי המשפט

אני מבקש תחילה להודות ללשכת עורכי הדין על ארגון הכנס ולעומד בראשה, עו"ד אפי נוה, על ההזמנה. אני שמח להיות כאן היום ולברך את כולכם. מטבע תפקידי כמנהל בתי המשפט אבקש לייחד מספר מילים לנושא של מינהל בתי המשפט - האתגרים שלפניו - והחזון לעתיד: עד לשנות התשעים לערך הייתה למדינת ישראל מערכת משפט קטנה יחסית בהיקפה ובמספר השופטים בה. בתי המשפט היו מעטים יותר במספרם, קטנים בגודלם ופחות עמוסים. מספר עורכי הדין במדינה היה קטן בהרבה. אתגרי הניהול היו מצומצמים יחסית. לכן מערכת המשפט התרכזה בניהול על-פי העקרונות המסורתיים - המדגישים מקצוענות שיפוטית ועצמאות שיפוטית. ניהול כמקצוע ומיומנות ניהול אף נתפסו לעיתים כעבודה "אדמיניסטרטיבית" משנית; משנית לשליחות שבשפיטה. אך תפיסה זו השתנתה לאורך השנים ובשים לב לאתגרים הניהוליים הרבים של מערכת בתי המשפט ושל שופטיה. אכן, אנו שופטים. זה ייעודנו. זו שליחותנו. זה תפקידנו המרכזי. הידע המשפטי - מיומנויות השפיטה, ניהול ההליכים באולם בית המשפט, כתיבת החלטות ופסקי דין - כל אלה, הם ליבת הזהות המקצועית שלנו. אלא שלצד המומחיות השיפוטית הנדרשת לעבודת השופטים, אנו מחויבים לפתח מיומנויות ניהוליות המשלימות את מלאכת השיפוט ותומכות בה. זאת לאור השינויים המתפתחים, הגידול העצום בעומסים ובמורכבות ההליכים, ולאור השינויים בחברה ובטכנולוגיה. מערכת בתי המשפט זקוקה לכן לניהול איכותי ואפקטיבי. ניהול המייעל את הליכי העבודה בבתי המשפט ומספק לציבור שירות נגיש יותר, איכותי יותר, טוב יותר, ומהיר יותר. והכל תוך קידום עשיית הצדק וטיפוח אמון הציבור במערכת בתי המשפט. אכן, ב-20 השנים האחרונות מתרחש במערכת המשפט שינוי ניהולי משמעותי. הרחק מאור הזרקורים, ובמסגרת המשאבים המוגבלים העומדים לרשות המערכת. בהובלה של נשיאים, סגני נשיאים ומנהלים בכירים מהנהלת בתי המשפט והמחוזות. בשיתוף פעולה יוצא דופן במנהל הציבורי - מיושמת תפיסת ניהול חדשה בבתי המשפט. בבסיסה עומדת הראייה של מערכת בתי המשפט כארגון אחד, בעל ייעוד משותף וניהול אחוד. לצד האוטונומיה הרחבה של כל מחוז ומחוז, של כל בית משפט ובית משפט, מתפתח גם ניהול אחוד המבקש לאחד את כל כוחות הניהול לכדי קביעה משותפת של יעדים, תוכניות ומטרות כלל מערכתיות. כיום, יותר מבעבר, מערכת בתי המשפט היא מערכת אחת, בעלת תרבות ארגונית אחת, שפה ניהולית אחת, ותהליכי ניהול סדורים. "ניהול" הפך להיות ערך במערכת. הוא אינו נחשב כנטל מבחינת השופטים אלא ככלי חיוני לתפקוד ראוי ברמת השופט היחיד, וברמת הארגון. לשם כך פותחו לאורך השנים שגרות ותורות ניהול. הוגדרו יעדים. נמשכה בנייתם של היכלות משפט חדשים. נעשים שינויים רחבי היקף בהיכלות ישנים. מאומצות טכנולוגיות מתקדמות. מוטמעים תהליכי עבודה חדשניים. יש עוד עבודה רבה, ולפנינו הרבה "עקומות שיפור" לטפס עליהן. אך הדרך ברורה - וגם היעד שבסופה. נשאלת השאלה: מה צופן לנו העתיד הניהולי? מהם האתגרים שלפתחנו? לאן אנו מתקדמים? בעשורים האחרונים ניצבים בתי המשפט בפני אתגר שלפניו ניצבים גופים ציבוריים פרופסיונליים רבים בארץ ובעולם. העולם הפך להיות כפר גלובלי, נגיש ופתוח. העולם נחשב שוב כ"שטוח". חלה עלייה ברמת המורכבות של תהליכים רבים בכלל ושל העולם המשפטי בפרט. מעמדם של מוסדות השלטון מוצא עצמו מאותגר, לצד שינוי בדעת הקהל המתבטא בציפייה גוברת והולכת לשירותים יעילים ולשימוש מיטבי בכספי ציבור. אך מעל לכל - חלה שחיקה במעמדן של קבוצות פרופסיונליות. זהו שינוי סוציולוגי משמעותי. חשים בו בין היתר רופאים, רואי חשבון, מרצים באוניברסיטאות ומורים בבתי הספר - וגם ציבור עורכי הדין והשופטים. "הציבור" כיום, הוא ציבור "מיודע" הדורש זמינות, נגישות, איכות שירות, יעילות ו-accountability (אחריותיות). אנו חיים בעידן של ביקושים המוניים לשירותים פרופסיונליים. עורכי הדין נדרשים לתת שירותים מקצועיים בהיקף גדל ועולה ובמורכבות גדלה והולכת. כך גם בתי המשפט שאליהם מגיעים ההליכים להכרעה. יש לכן פער נמשך בין "הביקוש ההמוני" לבין "הסטנדרט המקצועי הפרופסיונלי" - שהוא לעומתו בהגדרה פרטני ואינדיבידואלי באופיו. לפנינו אפוא אתגר: כיצד "מפיקים" עבודת מומחים בהיקפים המוניים? כיצד מבטיחים בתנאים אלו של ביקושים המוניים ועומסים גדלים והולכים את מעמדם של השופטים? כיצד מחזקים את חוסנם? איך מונעים את שחיקתם? אכן, שאלות אלו, מעמידות לפניי מערכת המשפט, בדומה לנעשה במערכות פרופסיונליות אחרות, את הצורך לפתח ולקדם שינויים נוספים בדרכי הפעולה. לא ניתן לדרוך במקום. נדרשת חשיבה ניהולית נוספת ומענה ניהולי לאתגר שכזה. דרוש לנו, אם כן, מתווה כולל ומקיף, לפיתוח ההתמחות הפרופסיונלית בתחום השיפוטי, בד-בבד - ומבלי להתפשר באיכות - עם פיתוח ההתמחות בניהול, לכלל מודל שלם, הוליסטי. מילת המפתח לצעד הנוסף הנדרש היא - מצוינות. עלינו להציב לנגד עינינו את השאלות: מה הוא בית משפט מצוין? מהם ערכיו? מה צריכים להיות יעדיו? כיצד ראוי לבחון את הצלחתו? השאלה אינה פשוטה. התשובה מורכבת והזמן קצר מלהכילה. בקצרה אומר, שלמצוינות - כערך בעבודת בתי המשפט - מספר מרכיבים: בראש ובראשונה, מצוינות של בתי משפט דורשת פיתוח מנהיגות בעלת השפעה ומיומנות לניהול יוזם (פרואקטיבי). מנהיגות - שהיא הכרחית לערעור נדרש לעיתים של הסטטוס-קוו ולהובלת שינויים הכרחיים. שנית, על מנהיגות בית המשפט חלה חובה להבטיח כי בית המשפט אינו פועל במנותק מסביבתו. כדי להשיג רמת ביצועים יוצאת דופן דרוש לנו ממשק יעיל עם ארגוני האכיפה האחרים המשפיעים מאוד על פעולתנו. דרוש גם ממשק פעיל ויעיל, ענייני וסדור, עם עורכי הדין. עם הפרקליטים. עם הסניגוריה הציבורית. עם שירות בתי הסוהר, שירות המבחן ועוד. שלישית, על מנהיגות בית המשפט לפעול בפתיחות, באחריותיות, ובשקיפות. זוהי חובתנו לציבור ולעצמנו. עשייתנו רבה. הבאתה לידיעת הציבור, באופן מושכל, אחראי, ושאינו פוגע במעמד השופטים, תאפשר משוב לשיפור, ותחזק את אמון הציבור בבתי המשפט. בנוסף יש לפעול להרחבת נגישות ההליכים לציבור, באמצעות טכנולוגיות היכן שניתן, ולהבטיח שהגישה לבתי המשפט תהיה בת השגה. רביעית, מנהיגות ומצוינות באים לידי ביטוי גם במחויבות של בית משפט מצטיין לתכנון לטווח ארוך כמרכיב מרכזי בקביעה נכונה של יעדים, מטרות ותוכניות שינוי, המבוססים על מידע מהימן. הכל - תוך הלימה לערכי השפיטה והמשפט. יש גם להבטיח קיומה של תשתית ארגונית איכותית ללמידה ולהתפתחות מקצועית מתמשכת. חמישית, עלינו לפעול במספר מישורים להשגת מצוינות בניהול ההליכים המשפטיים. יש לנהל בחוכמה ובקפידה את משאב הזמן של השופט ולקצר באופן זה את משכי הזמן לניהול הליכים בבית המשפט. לכל הליך צריך שיהא זמן מוגדר לקיומו ולסיומו. זמן מידתי להליך עצמו. יש לזכור שזמן שמוקצה ביתר להליך - בא על חשבון הליכים אחרים. לבסוף, עלינו לזכור כי בית משפט מצטיין נמדד לא רק במנהיגותו, ולא רק ב"ביצועיות" אלא גם, ואולי בעיקר - ביכולת של שופטיו לקיים הליכים משפטיים ברמת האיכות הגבוהה ביותר. הליכים מקצועיים, הוגנים, יעילים ומועילים (אפקטיביים). בסופו של דבר, מצוינות היא איכות, ואיכות היא מצוינות. הנה כי כן, עלינו, המכהנים בתפקידי ניהול בבתי המשפט מוטלת האחריות לנווט את המסע למצוינות של בתי המשפט, באחריות ובנחישות, על-מנת להבטיח לציבור איכות בלתי מתפשרת יחד עם יעילות. יש למצוא את "נוסחת הקסם" ושיווי המשקל בין ביקושים המוניים ליחס מקצועי פרטני. להביא למצוינות - וכך להגביר את האמון במערכת המשפט ולחזק ולבצר את שלטון החוק. אני מאחל לכם כנס מהנה ופורה.