אנו פותחים היום במסורת חדשה, כנס של לשכת עורכי הדין, שכל כולו מוקדש למשפט העבודה.
אני מקווה ומאמינה שמעתה תהא זו מסורת קבועה ומתמשכת, פורייה ומהנה..
משפט העבודה מקיף מכלול זכויות של כל אדם באשר הוא אדם החי בישראל. עניינו בשמירה ובהגנה על זכויותיהם של המעסיק והעובד, במהלך חיי העבודה ובסיומם, בזכות לביטחון סוציאלי ולקיום מינימאלי ב
כבוד, ובזכות להבטחת בריאותו של האדם ולהגנה על כבודו לעת זקנתו.
במכלול זה נכללים גם הסכסוכים הקיבוציים, בין ארגוני עובדים, מעסיקים וארגוניהם, ולרבות המדינה עצמה כמעסיק ולעיתים כריבון. חלקם של הסכסוכים מורכבים מאוד וקשים ביותר, ובעלי השלכות רחבות על הכלכלה והמשק בישראל.
מערכת בתי הדין לעבודה הינה המערכת המשפטית המופקדת ואמונה על כל אלה ושופטיה ורשמיה הם שומרי הסף מפני פגיעה בצדק החברתי ובזכויות האדם, שהם מיסודותיה של הדמוקרטיה בישראל.
אתם - עורכי הדין הנמצאים פה ובכלל - הנכם שותפינו לדרך זו ובפנייתכם לבתי הדין לעבודה, הן כמייצגי עובדים והן כמייצגי מעסיקים, הן כמייצגי מבוטחים או חולים, הזקוקים לטיפולים שאינם בסל התרופות, והן כמייצגי המדינה ורשויותיה השונות, תורמים תרומה נכבדה לעיצוב הנורמות והערכים החברתיים, המהווים נדבך מרכזי לעצוב הדמוקרטיה ומדיניות הרווחה בישראל.
תחום יחסי העבודה הינו אחד מתחומי המשפט המושפעים ביותר מהתפתחות העולם הטכנולוגי והמרחב הדיגיטלי. אנו חיים בתקופה דינמית ומתפתחת המעמידה את העובדים על קרקע משתנה ומאתגרת. כלכלת השיתוף הולכת ומתרחבת ובכך משפיעה על הגדרת יחסי עובד ומעסיק לעומת הקבלן העצמאי או הפרי לנסר; מקצועות מוכרים וותיקים הולכים ונעלמים ולעומתם עולים ובאים מקצועות חדשים וחל טשטוש בין שעות העבודה לשעות הפנאי.
נבחנים גם גדרי זכויות הגנת הפרטיות, ובכלל זה נדרשים אנו לשאלות פרסום פסקי הדין אשר התנהלו בדלתיים סגורות, כאשר זכות הציבור לדעת ופומביות הדיון ניצבות אל מול "הזכות להישכח", הזכות לשם הטוב ופגיעה בפרטיות.
שינויים מתחוללים גם במודעות לצורך בהקפדה על סביבת עבודה נקייה מהטרדות, גם בתחום ההטרדות המיניות וגם בתחום ההתנהגות הכללית - התעמרות בעבודה. כל אלו באים בפנינו כדי לקבוע נורמות חדשות ביחסי עבודה התואמות עידן זה. זהו אחד מתפקידיו המאתגרים של השופט לגשר על הפער שבין המשפט למציאות החברתית המשתנה. יש לעשות זאת בדרך של התפתחות טבעית ושל המשכיות.
וכך כתב השופט (כתוארו אז) ברק, בפסק הדין בעניין בוסקילה נ' צמח: "ההיסטוריה של המשפט היא ההיסטוריה של התאמת המשפט לצורכי החברה המשתנים. אין להבטיח יציבות, ודאות, עקביות והמשכיות בלא להבטיח שינוי. עמידה על הקיים אינה מבטיחה יציבות... אכן, הפער בין החיים לבין המשפט גורר עמו חוסר יציבות, שלא ייפסק, כל עוד המשפט לא ישנה עצמו. כמו הנשר בשמיים, השומר על יציבותו רק כאשר הוא בתנועה, כך גם המשפט יהא יציב, רק כאשר ינוע."
גם כאן, נכבדיי, תרומתכם ועזרתכם בהתאמת המשפט, בעיצוב הערכים ובגיבוש הנורמות החברתיות, חשובות וברוכות. ובטרם סיום ברצוני לציין את אשר כולכם יודעים - הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי במערכת הכללית, תכנס לתוקפה בשנת השיפוט הבאה. תקנות אלה אינן חלות על בתי הדין לעבודה ועל כן כדי שלא נישאר מאחור עם התקנות הישנות, נפעל השנה גם להתאמת התקנות שלנו וכמובן נציגי הלשכה יוזמנו להביע את עמדתם בנושא.
בהזדמנות זו ברכות לידידי הטוב הנשיא
יגאל פליטמן על קבלתו את אות ההוקרה מלשכת עורכי הדין, זאת לאחר 30 שנות שיפוט בבתי הדין לעבודה. פסקי הדין הרבים שיצאו תחת ידיו משרטטים את פועלו ותרומתו הרבה למשפט העבודה והביטחון הסוציאלי.
אני רוצה להודות לכבוד הנשיאה
אסתר חיות על שכיבדת אותנו בנוכחותך ועל הדברים היפים שנשאת לפנינו. אנחנו יודעים שמערכת בתי הדין לעבודה ומשפט העבודה חשובים לך ואת עושה ככל הנדרש לחיזוקם ולשמירת ייחודיותם ועל כך אנו מוקירים ומודים לך מאוד.
תודה ליו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נווה, אשר פעל למען קיומו של הכנס הזה זאת ביחד עם יו"ר הוועדה לדיני עבודה בלשכה, עוה"ד
יעל דולב ו
שי תקן וכן תודה מיוחדת לעו"ד חגי הראל אשר עמל רבות למען הצלחתו של הכנס.
תודה ליו"ר המחוזות בלשכה ותודה לכם על השתתפותכם בכנס.
ולסיום ברצוני לאחל לכולנו למידה, שיח פורה וכנס מהנה ושבשנה הבאה נשתתף כולנו בכנס משפט העבודה בסימן חגיגות שנת היובל לקיומה של מערכת בתי הדין לעבודה.