X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  נאומים
אסתר חיות שופטת, נשיאה בית המשפט העליון
בלוג/אתר רשימות מעקב
דברים של בית המשפט העליון לעבודה בכינוס לשכת עורכי הדין במשפט העבודה [כ"ג בחשון תשע"ט. 01.11.2018]
▪  ▪  ▪
אסתר חיות [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
לאזן בין הזכויות והאינטרסים
בתי הדין לעבודה חרתו על דגלם מיום שהוקמו את ההגנה על כבוד העובד וחירותו ואת הצורך לאזן בין הזכויות והאינטרסים של העובד לאלו של המעסיק. ניתן לומר כי למעשה בתי הדין לעבודה טיפחו ופיתחו את ערכי היסוד הללו בהלכה הפסוקה עוד בטרם נחקק בשנת 1992 חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו בשנת 1992.

התכנסנו הערב לכבוד פתיחת הכנס השנתי הראשון במשפט העבודה של לשכת עורכי הדין. בפתח דבריי אני מבקשת להודות מקרב לב ללשכת עורכי הדין על היוזמה ועל הארגון של הכנס החשוב הזה. עיינתי בתוכנית הכנס ובנושאים שיידונו בו ואין לי ספק כי הוא יתרום את תרומתו לשיח מפרה ומעשיר בתחום משפט העבודה והרווחה בישראל.
בפתח דבריי אני מבקשת להוסיף ולברך מקרב לב את השופט (בדימוס) יגאל פליטמן, הנשיא היוצא של בית הדין הארצי לעבודה, על קבלת אות הוקרה במעמד הכנס ולהודות לו על פועלו ועל תרומתו המיוחדת למשפט העבודה הישראלי. הנשיא פליטמן כיהן במשך כשלושים שנה כשופט וכנשיא, תחילה בבית הדין האזורי בתל אביב ולאחר מכן כשופט וכנשיא בבית הדין הארצי. הוא הקדיש את מיטב שנותיו לעבודה זו בחריצות, במסירות ומתוך תחושה עמוקה של שליחות. הוא השמיע קול ייחודי הטובל בשאר רוח וברגישות אנושית ואין לי ספק כי פסיקתו תוסיף ותאיר את הדרך לדורות של שופטי מערכת בתי הדין לעבודה. כמו-כן אני מבקשת לברך את הנשיאה הנכנסת, ורדה וירט-לבנה, אשר לידיה הנאמנות העביר הנשיא פליטמן את לפיד הנשיאות הן בבית הדין האזורי בתל אביב והן לפני חודשים אחדים בבית הדין הארצי עם פרישתו. כפי שציינתי בטקס השבעתך לפני כחצי שנה, אין לי שום ספק ורדה שבזכות כישורייך הרבים תעשי חיל בתפקיד החדש ורב האתגרים שנטלת על עצמך ותובילי את מערכת בתי הדין לעבודה להישגים רבים.
בעוד כשבועיים נקרא בפרשת "ויצא" את הסיפור על אודות עבודתו של יעקב אבינו במשך כעשרים שנה אצל חותנו, לבן הארמי. כבר בסיפור זה, אשר אירע שנים קודם לשעבוד בני ישראל במצרים, משקף המקרא בסגנונו הספרותי הייחודי את פער הכוחות המובנה בין המעסיק לעובד ואת יחסי התלות המתקיימים ביניהם. במסגרת זו ידועים הדברים הבאים שהטיח יעקב בלבן בתום אותה התקופה באומרו [ציטוט]: "זֶה לִּי עֶשְׂרִים שָׁנָה בְּבֵיתֶךָ עֲבַדְתִּיךָ, אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בִּשְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים בְּצֹאנֶךָ, וַתַּחֲלֵף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים. לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי, כִּי עַתָּה רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי...".1
סיפורו של יעקב מדגיש היטב את יחסי התלות ואת עמדת הנחיתות המובנית שאפיינו את יחסי העובד עם מעסיקו כבר בימי קדם. ואילו בימינו, מאז קום המדינה חוקקה הכנסת שורה של חוקים סוציאליים ובהם חוק שעות עבודה ומנוחה וחוק הגנת השכר שנחקקו כבר בשנות ה-50 של המאה הקודמת, וכן חוקי מגן נוספים שנחקקו בשלב מאוחר יותר, כמו חוק שכר מינימום, חוק שוויון הזדמנויות בעבודה וחוק שכר שווה לעובדת ולעובד.2 חוקים אלה נועדו להקנות לעובדים רשת רחבה של הגנה ולהבטיח להם יחס שוויוני, הוגן ומכבד.
כמו-כן נחקק לפני כחמישים שנה, ב-1969, חוק בית הדין לעבודה3 מתוך הכרה כי דרושה ערכאה ייחודית ומקצועית בתחום דיני העבודה אשר תפרש, תאכוף ותיישם את חוקי המגן ותפתח את משפט העבודה בישראל. הכרה זו קיבלה ביטוי בדברי ההסבר לחוק שמכוחו קם מערך בתי הדין לעבודה וכך נאמר בהם [ציטוט]:
"העבודה היא, כידוע, אחד העורקים הראשיים והחיוניים בגופה של המדינה. יחסי עבודה, קשרי עובד ומעביד הם בין הגורמים העיקריים הקובעים את גורל המשק והכלכלה של המדינה ואת האווירה האנושית והחברתית בקרב תושביה ...
ענף משפט העבודה ... זקוק ביותר למערכת שפיטה משלו, לגיבוש הנסיון, הנוהג והפסיקה שנצטברו עד היום, ולפירושם של חוקי העבודה הקיימים והעתידים לבוא."
ואכן, בתי הדין לעבודה חרתו על דגלם מיום שהוקמו את ההגנה על כבוד העובד וחירותו4 ואת הצורך לאזן בין הזכויות והאינטרסים של העובד לאלו של המעסיק. ניתן לומר כי למעשה בתי הדין לעבודה טיפחו ופיתחו את ערכי היסוד הללו בהלכה הפסוקה עוד בטרם נחקק בשנת 1992 חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו בשנת 1992.
במאמר חשוב שהתפרסם בשנת 2012 בספר אליקה ברק-אוסוסקין כתב פרופ' אהרן ברק על תחולתן של הזכויות החוקתיות בדיני העבודה.5 במאמר זה מציג פרופ' ברק את הבעיה המתעוררת בכל הנוגע לסעד המוקנה לפרט, שזכותו החוקתית הופרה על-ידי פרט אחר ולא על-ידי הרשות השלטונית. בעיה זו מתעוררת כאשר זכויות האדם המעוגנות בחוקה כתובה מכוונות כלפי הרשות השלטונית. היא מתעוררת ביתר שאת לדברי פרופ' ברק במקום שבו, כמו בישראל, ההוראות החוקתיות אינן נוקטות עמדה ברורה בהקשר זה והכוונה לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ולחוק יסוד: חופש העיסוק, אשר - על-פי התפיסה המקובלת אצלנו - מהווים פרקים המיועדים להרכיב בעתיד את החוקה השלמה לישראל.
לשיטת פרופ' ברק זכויות היסוד במדינת ישראל, ככל שהדבר נוגע ליחסים שבין פרט אחד לאחר, להבדיל מהיחסים שבין הפרט לשלטון, חלות בדרך של תחולה עקיפה מתוך נקודת מוצא כי הזכות לכבוד ולחרות מבטאים ערכים אוביקטיביים של שיטת המשפט בכלל ושל המשפט הפרטי בפרט, וכי ערכים אוביקטיביים אלה אינם מוגבלים רק ליחסים שבין הפרט לרשויות השלטון והם חלים בכל תחומי המשפט ובכל היחסים המשפטיים, לרבות היחסים שבין הפרטים. על כן הם חלים גם במשפט הפרטי. הם מתכתבים עם ערכים כמו תום לב ותקנת הציבור אשר פזורים לאורכה ולרוחבה של החקיקה בתחום המשפט הפרטי והם מזרימים לתוך המשפט הפרטי, כלשונו של פרופ' ברק "את עקרונות היסוד של המשפט בכלל ואת זכויות האדם הבסיסיות בפרט".6
תפיסה זו מצאה עיגון בפסיקתו של בית המשפט העליון וכן בפסיקתם של בתי הדין לעבודה. פסקי הדין הממחישים זאת רבים ומגוונים, ובזמן הקצר העומד לרשותי אני מבקשת להתייחס רק לאחד מהם.
כוונתי לפרשת "פלאפון". באותו מקרה התנהלו בפני בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הליכים בין הסתדרות העובדים הכללית החדשה לבין חברת פלאפון תקשורת בע"מ, שעניינם התארגנות ראשונית של עובדי פלאפון במסגרת ההסתדרות. ההסתדרות פנתה לבית הדין האזורי בבקשה לצוים שונים כנגד פעולות שבהן נקטה פלאפון, הפוגעות לטענתה בחופש ההתארגנות של עובדי החברה. בית הדין האזורי נענה לבקשת ההסתדרות באופן חלקי בלבד בקובעו כי מהלכים שונים שנקטה החברה אשר כללו מסרים פסולים על ההסתדרות וכן דרישה להחתים את העובדים על טפסי הביטול - הם מהלכים פסולים הנוגדים את חופש ההתארגנות. אולם בד-בבד נקבע כי התנהלותה של ההסתדרות בהתארגנות ראשונית "בהחבא ובהעדר תקשורת עם הנהלת החברה, מחשש כי לא תתאפשר התארגנות, היא מחשבה מוטעית".7
ההסתדרות ערערה לבית הדין הארצי על החלטות בית הדין האזורי. בית הדין הארצי קיבל את הערעור.
בפתח פסק הדין צוין כי הסוגיה העומדת לדיון נוגעת ל[ציטוט]:
"התנגשות החזיתית בין זכות ההתארגנות של העובדים בארגון עובדים לבין זכותו של המעסיק לחופש ביטוי והיקפה, בנסיבות של התארגנות ראשונית, טרם כינונו של ארגון עובדים יציג במקום העבודה."8
בניתוח מפורט ומעמיק בחן בית הדין את הערכים החוקתיים שביסוד הזכויות המתנגשות באותו המקרה וקבע כי [ציטוט]:
"הזכות להתארגנות בארגון עובדים היא מעניינם של העובדים ושמורה להם בלבד. השיח שמקיימים העובדים בינם לבין עצמם, אם יתארגנו אם לאו, והשיח שהעובדים מקיימים עם ארגון העובדים אם להתארגן במסגרתו אם לאו, נמצא מחוץ לתחומיו של המעסיק."9
עוד קבע בית הדין הארצי כי [ציטוט]:
"בתקופת ההתארגנות הראשונית, עד לכינונו של ארגון עובדים יציג, טרם הבשלתו של שיח קיבוצי בין הצדדים, קמה החזקה לפיה הבעת עמדה על-ידי המעסיק או מטעמו בנוגע להתארגנות או השלכותיה, לרבות 'הטבות' בעטיה של ההתארגנות או שלילתן, מהווה הפעלת לחץ וכפיה והשפעה בלתי הוגנים על העובדים, במימוש זכותם להתארגן או שלא להתארגן. מכוחה של חזקה זו, גבולותיו של חופש ההתבטאות של המעסיק, בהתייחס להתארגנות העובדים והשלכותיה, ייבחנו בצמצום רב ביותר ובשים לב לנסיבות המקרה הנדון.
יסודה של חזקה זו בפערי הכוחות המובנים בין המעסיק לעובדיו בהיותם חשופים כיחידים בלתי מאורגנים, מול כוחו העודף של המעסיק, מתוקף קניינו במקום העבודה והפררוגטיבה הניהולית שלו. כאשר מנגד, אין בידי ארגון העובדים לספק להם הגנה קיבוצית, בהיותו נתון בשלבי התהוות והכרה במקום העבודה.
אשר על כן, בנסיבות של התארגנות ראשונית עד לכינונו של ארגון יציג, זכותו של המעסיק לביטוי אינה שוות משקל לזכות העובדים לחופש ההתארגנות בארגון עובדים, וזכות העובדים להתארגנות בארגון עובדים גוברת על זכות המעסיק לחופש הביטוי."10
עתירה לבג"ץ שהגישה לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים על פסק דינו של בית הדין הארצי נדחתה, תוך שבית המשפט מציין שבית הדין הארצי לעבודה לא הותיר אבן שלא הפכה ונדרש למורכבות הרבה המאפיינת את עולם דיני העבודה ואת תחום ההתארגנות בפרט וכי ערך איזון ראוי בין הזכויות הרלוונטיות "בראי המאפיינים הייחודיים של סביבת דיני העבודה, ערכי היסוד של משפט העבודה והשתקפותן של הזכויות שעל כף המאזניים בגדרי אלה".11
אכן מילת המפתח בעת שאנו נדרשים להתנגשות בין זכויות וערכי יסוד היא האיזון. זאת מתוך הכרה כי ככל שהדבר נוגע למשפט העבודה, יישוב הקונפליקט המובנה בין המעסיק לעובד מושתת בעיקרו של דבר על כללי איזון זכויות ולא על כך שלמי מהצדדים ביחסי העבודה זכויות מוחלטות.
פסקי דין רבים מספור מלמדים כי מערכת בתי הדין לעבודה שהוקמה בישראל לפני כחמישים שנה היא מערכת מקצועית בעלת מומחיות ייחודית לעילא ולעילא. היא מקדמת ומפתחת את משפט העבודה בישראל כמשפט שערכי היסוד של השיטה מוטמעים בכל רבדיו ותוך הקפדה על איזון ראוי ביניהם. אכן המשפט בכלל וכמוהו גם משפט העבודה לעולם אינו קופא על שמריו. הוא מחייב התאמות ופיתוח ההולמים את מציאות החיים המשתנה. כך למשל, מתכונת ההעסקה הקיימת בשוק העבודה כיום היא מגוונת ואינה מתוחמת למתכונת ההעסקה המסורתית שהייתה מוכרת לנו לפני שנים. חברות וקבלני כוח אדם הם דוגמה אחת בלבד לכך ושינויים אלה במתכונת ההעסקה חייבו את בתי הדין להתמודד עם השאלות המשפטיות המורכבות שהתעוררו בעקבות מציאות זו ולפתח את משפט העבודה בהתאם. כמו-כן אנו עדים לכך ששוק העבודה מתאפיין בשנים האחרונות בדינמיות מתמדת ועובדה זו מחייבת אף היא התמודדות ופיתוח של משפט העבודה למציאות החיים המשתנה.
ולסיום - דבריי אני מבקשת להביע הוקרה והערכה רבה לכל השופטות, השופטים, הרשמות, הרשמים, נציגי הציבור ועובדי המינהל המרכיבים את מערכת בתי הדין לעבודה. אני יודעת כי מעת לעת היה מי שביקש להטיל ספק בנחיצותה של מערכת נפרדת העוסקת במשפט העבודה. על כן אני מבקשת להדגיש כי על-פי השקפתי אין ערוך לתרומתה של מערכת מקצועית זו למשפט הישראלי ולהגשמת היעדים שאליהם ראוי לחתור בתחום משפט העבודה בכל מדינה מתוקנת, ובראשם שוויון הזדמנויות כלכלי והגנה על כבוד העובדת והעובד וחירותם.
תודה לכל אלה שפעלו לארגן את הכנס החשוב הזה ואני מאחלת לכל המשתתפים בו כנס פורה ומעניין!

הערות

1. בראשית לא 42-41.
2. חוק שעות עבודה ומנוחה, השתי"א-1951; חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958; חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987; חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988; חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו-1996.
3. חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969.
4. אביעד הכהן "כבוד העובד וחירותו ואיסור העסקה פוגענית" פרשת השבוע 191 (פרשת שמות, התשס"ה).
5. אהרן ברק "זכויות חוקתיות והמשפט הפרטי – התחולה במשפט העבודה" ספר אליקה ברק-אוסוסקין 363 (סטפן אדלר ואח' עורכים, 2012).
6. שם, בעמ' 406.
7. ס"ק (ת"א) 32631-08-12.
8. עס"ק 25476-09-12 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – פלאפון תקשורת בע"מ (2.1.2013).
9. שם, בפסקה 96.
10. שם, בפסקה 79.
11. בג"ץ 4179/13 לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה י' (7.7.2014).

תאריך:  03/11/2018   |   עודכן:  03/11/2018
שתף:

מועדון הבלוגרים לקבלת רשימות אסתר חיות לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
משפט העבודה לעולם אינו קופא על שמריו
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב הודעה 
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
ורדה וירט-ליבנה
דברים של נשיאת בית הדין הארצי לעבודה בכינוס לשכת עורכי הדין במשפט העבודה [כ"ג בחשון תשע"ט. 01.11.2018]
אסתר חיות
דברי פתיחה של נשיאת בית המשפט העליון בערב "לזכרו של מישאל חשין: שופט, קולגה, חבר", אודיטוריום בית המשפט העליון [כ"ב בחשון תשע"ט, 31.10.2018]
איילת שקד
נאום שרת המשפטים בכינוס במשכן הנשיא לציון "70 שנות עצמאות למערכת המשפט" [י"ד בחשון תשע"ט, 23.10.2018]
אסתר חיות
דוברות בהמ"ש: דברי ברכה של נשיאת בית המשפט העליון, בכינוס "שבעים שנות עצמאות למערכת המשפט" [י"ז בחשון תשע"ט, 23.10.2018]
שאול מרידור
דברי הממונה על התקציבים ביום העיון השנתי של אגף תקציבים המוקדש לזכרם של עובדי האגף שנפלו במלחמת יום הכיפורים [י"ג חשוון תשע"ט, 22.10.2018]
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il